ספר זוהר חדש – פרשת כי צו

ZOHAR CHADASH TEXT menukad PARSHAT TZAV

ספר זוהר חדש טקסט מנוקד פרשת צו

ספר זוהר חדש פרשת צו

פרשת צו

[חָסֵר תְּחִלַּת הָעִנְיָן]. וּבִסְטַר שְׂמָאלָא, קָיְימָא דַּרְגָּא אָחֳרָא, דְּבִסְטַר מְסָאֲבָא, דְּאִקְּרֵי אוּף הָכֵי מַחֲשָׁבָה, וְאִקְּרֵי מַחֲשָׁבָה רָעָה. בְּגִין דְּדַרְגָּא דַּעֲלָהּ אִיהוּ רַע, וּבְגִין כָּךְ אִיקְּרֵי מַחֲשָׁבָה רָעָה.

הָכָא קָיְימָא כָּל רְעוּתִין בִּישִׁין, וְכָל הִרְהוּרִין בִּישִׁין, וְכָל בִּישִׁין דְּעָלְמָא. וְאִיהִי קְיָימָא לְכָל רְעוּתִין אִלֵּין, דְּיִסְתְּאַב בַּר נָשׁ בְּהוּ. בְּהַאי מַחֲשָׁבָה רָעָה קַיְימָא כַּמָּה דַּרְגִּין מְסָאֲבִין, וְכָלְהוֹ קָיְימִין לְסָאֲבָא לְבַּר נָשׁ, בְּאִינוּן רְעוּתִין וְהִרְהוּרִין דְּמַחֲשָׁבָה רָעָה, וּכְדֵין אִסְתְּאַב בַּר נָשׁ בְּהוּ, וְאִתְדַּבַּק בְּהַהוּא סִטְרָא.

וְעַל דָּא בָּעֵי לְקָרָבָא עוֹלָה לְאִתְדָּכָּאָה, וְכַד קָרִיב לָהּ, בָּעֵי לְאַסְטָאָה רְעוּתֵיהּ לְגַבֵּי מַחֲשָׁבָה קַדִּישָׁא. וְכַד סָלֵיק תְּנָנָא מֵאִינוּן חֲלָבִין וְאֵמוּרִין, וּמֵאִינוּן אֵיבָרִין, לְהַהִיא מַחֲשָׁבָה רָעָה סָלְקָא בְּקַדְמִיתָא, וְכָלְהוֹ נְטִילַת לָהּ, וּמִתְּזְנָא מִינַּיְיהוּ.

וּלְבָתַר סָלִיק תְּנָנָא אָחֳרָא דַּקִּיק. וְכָל אִינוּן עִילָּאִין, מִינַּיְיהוּ מָארֵיהוֹן דְּדִינָא, מִתְכַּנְּשֵׁי וְעַיְילוּ לְגוֹ לְגוֹ, עַד דְּאִתְכְּנַשׁ דָּא לְגוֹ דָּא, וְדָא לְגוֹ דָא, עַד דְּאִסְתַּלִּיקוּ כּוּלְהוֹ לְאִתְכְּלָלָא כֹּלָּא דָּא עִם דָּא, וּלְאַשְׁלָמָא דָּא עִם דָּא, וְגוּפָא אִתְקַּשַּׁר בְּגוּפָא.

כְהֵין אַעֲטַר הַהוּא בַּר נָשׁ רְעוּתֵיהּ, בִּרְעוּתֵיהּ דְּהַהִיא מַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה. וּכְדֵין כַּהֲנָא מִסִּטְרָא דְּיָמִינָא, וְלֵיוָאֵי מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, מְקַשְׁרֵי שַׁיְיפִין בְּשַׁיְיפִין, עַד דְּאִסְתַּלְּקָא הַאי מַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה בֵּין יָמִינָא לִשְׂמָאלָא, וְאִתְחַבָּרוּ דָּא עִם דָּא, וְאִתְקַשָּׁרוּ דָּא עִם דָּא, וַהֲווּ חַד. וּכְדֵין אִקְּרֵי נִיחוֹחַ, נַיְחָא וּרְעוּתָא, לְאִתְחַבָּרָא וּלְאַעֲלָא דָּא בְּדָא.

וְכַה כֹּלָּא אִתְקַשְּׁרוּ דָּא בְּדָא, עָלְמָא דְאָתֵי אַפֵּיק כָּל נְהִירוּ, לְאִתְנַהֲרָא כּוּלְהוֹ כַּחֲדָא. וְכָל חֵידוּ אִשְׁתְּכַח, וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, וְכֹלָּא אִיהוּ בִּבְסִימוּ. וְאִתְפְּרַשׁ בַּר נָשׁ מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה רָעָה, וְאִתְדַּבַּק בְּמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה, עַד דְּאִתְדַּבַּק כֹּלָּא בְּגוֹ מַחֲשָׁבָה סְתִימָאָה עִילָּאָה דְּכֹלָּא, וַהֲוֵי כֹּלָּא חַד.

וּמַאי דְּאִשְׁתָּאַר מִן קָרְבָּנָא, בָּעְיָא לְאִתּוֹקְדָא וּלְאִתְאַכָּלָא בְּלֵילָא, דְּלָא יִתְהַנֵּי מִינֵּיהּ בַּר נָשׁ. מַאי טַעְמָא דְּהַאי עוֹלָה, קָרְבָּנָא דְּעִלָּוָון, לֵית רְשׁוּ לִבַּר נָשׁ בְּעָלְמָא לְאִתְהֲנָאָה מִינֵּיהּ. בְּגִין דְּהַהוּא קָרְבָּנָא לָא אִתְקְרֵיב, אֶלָּא מִגּוֹ דְּאִתְמַשְּׁכָא בְּמַחֲשָׁבָה רָעָה, סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא. וּדְלָא יִתְפַּשַׁט וְלָא יִסְטֵי הַאי סִטְרָא, כֹּלָּא אִתְהַדַּר לְגוֹ אֶשָׁא לְאִתְאַכָּלָא, וְלָא יִתְהַנֵּי מֵהַהוּא קָרְבָּנָא בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא.

בְּלֵילְיָא אִתְאַכָּל כָּל מַאי דְּאִשְׁתָּאַר, כְּדָּבָר אַחֵר (ויקרא ו) עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה. דְּכַד עָאל לֵילְיָא, כָּל אִינוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין מִשְׁתַּכְּחִין, וְאָזְלִין וְשָׁלְטִין בְּכָל אִינוּן אֵמוּרִין וּפְדָרִין, וְכָלְהוֹ מִתְאַכְּלֵי, וּמִנְהוֹן אִתְּזְנוּן כָּל אִינוּן גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין, וְאִינוּן חוּלָקָא דִּילְּהוֹן לְאִיתְּזְנָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלְטוּן, וְלָא יִתְקַרְבוּן לְגוֹ קוּדְשָׁא. וְיִתְפְּרַשׁ בַּר נָשׁ מֵהַהוּא סִטְרָא, וְיִתְדַּבַּק בִּרְעוּתָא עִילָּאָה, וּכְדֵין שָׁבֵיק לֵיהּ מָארֵיהּ לְהַהוּא בַּר נָשׁ, וְכַהֲנָא מְכַפֵּר עֲלֵיהּ, דִּכְתִיב (שם ד) וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָאתוֹ.

כבר ידוע לכבודם מעלת לימוד הזוהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזרות קשות ורעות ומותנא וחרבא וביזה מעלמא.

(רבני ירושלים תרפ"א)

קול אומר קרא, "מה אקרא כל הבשר חציר", הכל הם כבהמות שאוכלות חציר.

"וכל חסדו כציץ השדה", כל חסד שעושים לעצמם עושים.

ואפילו כל אלו שעוסקים בתורה, כל חסד שעושים לעצמם עושים.

באותו זמן ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב לעולם, וזה הוא רוח המשיח.

אוי להם מי שגורמים שילך לו מן העולם ולא ישוב לעולם, שאלו הם שעושים את התורה יבשה, ולא רוצים לעסוק בחכמת הקבלה, שגורמים שמסתלקת נביעת החכמה שהיא י' ממנה, ונשארת ב' יבישה.

אוי להם שגורמים עניות וחרב וביזה והרג ואבדן בעולם.

וזה הרוח שמסתלק, הוא רוח המשיח, כמו שנאמר. והוא רוח הקודש. והוא רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'.

(תיקוני הזוהר, תיקון ל')

אם קובע עת לה' שעה אחד בכל לילה, אז מובטח לו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכותא דרקיעא. (שם)

לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה.

על ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה.

אשרי הזוכה להיות עמלו בתורה, הן בנגלה, הן בנסתר בספר זוהר הקדוש והתיקונים, וכדאי הוא רשב"י התנא האלקי זיע"א לפטור את כל העולם כולו מן הדין ולקרב את הגאולה.

(נאום יצחק ירוחם בהגאון החסיד מוהר"ר משה יהושע לייב זצ"ל דיסקין)