ספר הערב רב וכל המסתעף חלק י"ח [18]
לחץ לקבלת הספר בפורמט PDF

מנהיגי הערב רב והסטרא אחרא – ילקוט מאמרים דיבורי נבואה ורוח הקודש מהזוהר הקדוש ומהאר"י הקדוש והמבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו הקדושים שבאחרית הימים יהיו רוב המנהיגים והראשים מהערב רב, וסימנים איך להכירם, וגודל החיוב להתרחק מהם ומהמונם, והצורך להתפלל ולהנצל מהם, וביאורים רבים בענינים אלו. – יוצא לאור בעזהשי"ת על ידי הוצאת "ועד גילוי פני הערב רב" טבת תשס"ה לפ"ק, עיה"ק ירושלים תובב"א

דף 2 PAGE

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10

המשך הספר מדף הקודם

כל הגופות והכלים, כולם יתחדשו, כי יזדככו ויצרפו ויתלבנו, ויהיו לפנים חדשות לגמרי ממה שהם עתה – אך מחצב הקליפות הנה הוא יתבטל מכל וכל, כי כל הטומאה והרע הנה הוא יתבטל לגמרי, ולא ישאר ממנו שום זכר מאומה – וגם מחצבו ושורשו שהוא האור חשוך ודינין וגבורות תקיפין אשר עי"ז יצא כל מציאותו, הנה יתבסמו כל הגבורות ויאירו בשלהובין דרחימו – ואם כן נמצא כי גם שורשו יתהפך מחושך לאור, והרי יתבטל כל מציאות הרע וכן שורשו גם כן, כי הרי לא יהיה עוד שום שורש לבחינת הרע כלל – ומה שהוא עתה ה' מחצבים, לא יהיה אלא רק ד', וכן הד' יזדככו גם כן, ויתעלו ויעלו מד' לג', ומג' לב', ומב' לאחד, עד שיהיה אז רק ה' אחד ושמו אחד – והרי לנו על כל פנים כי לעתיד הנה יתוקנו כולם

וכן על דרך זה כל הגופות והכלים כולם כי הם ג"כ רק ממחצב העולמות. ולכן יתחדשו כולם כי יזדככו ויצרפו ויתלבנו ויהיו לפנים חדשות לגמרי ממה שהם עתה. אך מחצב הקליפות הנה הוא יתבטל מכל וכל ור"ל כי כל הטומאה והרע הנה הוא יתבטל לגמרי ולא ישאר ממנו שום זכר מאומה וגם מחצבו ושורשו שהוא האור חשוך ודינין וגבורות תקיפין אשר עי"ז יצא כל מציאותו וכנ"ל מדברי הרח"ו. הנה יתבסמו כל הגבורות ויאירו בשלהובין דרחימו. וא"כ נמצא כי גם שורשו יתהפך מחושך לאור והרי יתבטל כל מציאות הרע וכן שורשו ג"כ. כי הרי לא יהיה עוד שום שורש לבחי' הרע כלל ומה שהוא עתה ה' מחצבים לא יהיה אלא רק ד' וכן הד' יזדככו ג"כ ויתעלו ויעלו מד' לג' ומג' לב' ומב' לאחד עד שיהיה אז רק ה' אחד ושמו אחד וכמו שבארנו בכללי התפ' והסת' כלל ט"ו וכלל י"ז בארוכה. והרי לנו עכ"פ כי לעתיד הנה יתוקנו כולם.

היה מוכן לקרב את כל התיקון דלעתיד בזמן משה רבינו ע"ה ובדור המדבר, אך אחר שנעשה גם בהם כל מה שנעשה, הנה נתעכב עוד כל תיקונם ונתאחר עד ביאת המשיח דוקא – אמנם עם כל זה הנה מעת מתן תורה ולהלאה הם מתתקנים ועולים תמיד לאט לאט ואין שעה ולא רגע בלא תיקון – והוא ע"י דין כל בני חילוף אשר עובר על כל המציאיית כולם, וכן ע"י כל המאורעות כולם אשר עוברים עליהם בעוה"ז ובעולם הנפשות, כי מתצרפים ומתלבנים בכל האפשרי עד התכלית, ובזה הם מזדככים ועולים תמיד – אך סוף תיקונם וגילויים אשר יתגלה גם בעוה"ז הנה זה יתחיל רק מביאת המשיח ולהלאה

אבל שאר כל המחצבים כולם הנה היה עומד להתחיל תיקונם ולבוא למדרגת האצילות גם הם. בעת בריאת אדם הראשון וע"י מעשיו. וכאשר נתקלקל ע"י החטא הנה נתעכב תיקונם ונתאחר עד מתן תורה. והיה מוכן אז לקרב את כל התיקון דלעתיד בזמן משה רבינו ע"ה ובדור המדבר. אך אחר שנעשה גם בהם כל מה שנעשה. הנה נתעכב עוד כל תיקונם ונתאחר עד ביאת המשיח דוקא. אמנם עכ"ז הנה מעת מתן תורה ולהלאה הם מתתקנים ועולים תמיד לאט לאט ואין שעה ולא רגע בלא תיקון. והוא ע"י דין כל בני חילוף אשר עובר על כל המציאיית כולם. וכן ע"י כל המאורעות כולם אשר עוברים עליהם בעוה"ז ובעולם הנפשות וכמו שיתבאר לקמן כ"ז בעה"י כי מתצרפים ומתלבנים בכל האפשרי עד התכלית ובזה הם מזדככים ועולים תמיד. אך סוף תיקונם וגילויים אשר יתגלה גם בעוה"ז הנה זה יתחיל רק מביאת המשיח ולהלאה וכמו שבארנו בכהתוה"ס כלל ט' ויתבאר בעה"י בזה עוד לקמן.

מחצב הנשמות יצא מקודם ובתחלה, כי הוא המחצב הראשון מהד' מחצבים התחתונים, והוציא הוא את כל כחו לפועל מקודם ובתחלה – והנה יצא אז כל התתקע"ד דורות, שעליהם נאמר "אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם", אלו תשע מאות ושבעים וארבעה דורות שקומטו להיבראות קדם שנברא העולם ולא נבראו עמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור, ופירש"י ז"ל נגזר עליהם להיבראות כו', ומלשון זה משמע לכאורה שלא נבראו כלל, אמנם במדרש תהילים בפסוק "זרמתם שנה יהיו", אמרו שם אלו תשע מאות ושבעים וארבעה דורות שהיו קודם לבריאת עולם ונשטפו כהרף עין בשביל שהיו רעים, והם מרומזים במלת בראשית – והרי לנו כי נבראו ויצאו במציאות ממש

אמנם הנה המציאות הראשונים אשר יצא מהם מקודם ובתחלה. היה הכחות דמחצב הנשמות כי הוא המחצב הראשון מהד' מחצבים התחתונים. והוציא הוא את כל כחו לפועל מקודם ובתחלה. והנה יצא אז כל התתקע"ד דורות. שאמרו בחגיגה י"ג סוף עמוד ב'. שעליהם נאמר אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם אלו תשע מאות ושבעים וארבעה דורות שקומטו להיבראות קדם שנברא העולם ולא נבראו עמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור. ופי' רש"י ז"ל נגזר עליהם להיבראות כו' ע"ש. ומלשון זה משמע לכאורה שלא נבראו כלל. אמנם במדרש תהילים מזמור צ' בפסוק. זרמתם שנה יהיו. אמרו שם אלו תשע מאות ושבעים וארבעה דורות שהיו קודם לבריאת עולם ונשטפו כהרף עין בשביל שהיו רעים. והם מרומזים במלת בראשית ע"ש. והרי לנו כי נבראו ויצאו במציאות ממש.

אך הענין הוא, כי לא היו נשמות גמורים אלא רק בבחינת שרשים לבד, וזהו שאמרו בגמרא ולא נבראו, רצה לומר שלא נבראו בשלימות, וכן היה להם גופים גם כן, ולא היו כמו שלנו, אלא גם כן רק בבחינת שרשים לבד – וכן אמר בעמק המלך, כי אלו התתקע"ד דורות היו נשמות מצד הגבורות והיה להם גופים ספיריים שלא היו כל כך חומריים כמו שלנו – ואלו התתקע"ד דורות נודע הוא כי הם מחשבון אלף דור שהיו עתידין להיבראות קודם מתן תורה. וכמ"ש בבר"ר: אלף דור עלו במחשבה להיבראות וכמה נימוחו מהם תתקע"ד, ועם הכ"ו דורות אשר מאדה"ר עד משה רבע"ה הם אלף דור, שעל זה נאמר "דבר צוה לאלף דור" – וכן במדרש תהילים כי התתקע"ד היו כולם רשעים שלא היה בהם טוב כלל מצד עצמם ולכן נימוחו כולם – אך הכ"ו דורות היו יותר מתוקנים הרבה, ומזה היה כל היחידי סגולה אשר היה בכל דור ודור מאדה"ר עד משרבע"ה – ולכן לא ניתן התורה אלא רק אחר שעברו כל אלו האלף דורות כולם, משום שהיו רובן רשעים, ולא היה אפשר ליתן להם התורה כלל

אך הענין הוא כמו שאמרנו כי לא היו נשמות גמורים אלא רק בבחי' שרשים לבד וזהו שאמרו בגמרא ולא נבראו ר"ל שלא נבראו בשלימות וכן היה להם גופים ג"כ ולא היו כמו שלנו אלא ג"כ רק בבחי' שרשים לבד. וכן אמר בעמק המלך בשער עולם התוהו פ' ל' כי אלו התתקע"ד דורות היו נשמות מצד הגבורות והיה להם גופים ספיריים שלא היו כל כך חומריים כמו שלנו ע"ש. ואלו התתקע"ד דורות נודע הוא כי הם מחשבון אלף דור שהיו עתידין להיבראות קודם מתן תורה. וכמ"ש בבראשית רבה פ' כ"ח סימן ד'. אלף דור עלו במחשבה להיבראות וכמה נימוחו מהם תתקע"ד. ועם הכ"ו דורות אשר מאדה"ר עד משה רבע"ה. הם אלף דור שעל זה נאמר דבר צוה לאלף דור. וכן הוא ג"כ במדרש תהילים מזמור ק"ה ובכ"מ במדרש. כי התתקע"ד היו כולם רשעים שלא היה בהם טוב כלל מצד עצמם וכמו שיתבאר ולכן נימוחו כולם. אך הכ"ו דורות היו יותר מתוקנים הרבה ומזה היה כל היחידי סגולה אשר היה בכל דור ודור מאדה"ר עד משרבע"ה. וכמ"ש בפדר"א פ' כ"ב ובאבות דר' נתן ר"פ ל"ב וכן בזוה"ק בראשית ל"ח א' ונ"ו א' ובכ"מ. ולכן לא ניתן התורה אלא רק אחר שעברו כל אלו האלף דורות כולם משום שהיו רובן רשעים ולא היה אפשר ליתן להם התורה כלל.

האלף דרין הללו היה כל דור ודור כלול מששים רבוא – כל הנשמות הללו אשר היו עתידין לצאת בכל משך ימי עולם הנה כולם יצאו אז שרשיהם ונקודתם העיקרי ממחצב הנשמות אשר בהשברי כלים אחר שנפלו וירדו למטה, ויצאו הם בראשונה לכל שרשי המציאיית כולם, אשר יצאו אח"כ שרשיהם ג"כ מהג' מחצבים התחתונים – אותן האלף דור שהם התתקע"ד עם הכ"ו אשר עד מתן התורה, היה כל דור כלול מס' רבוא, והם כל הנשמות כולם אשר היו עתידין לצאת בכל משך ימי עולם – אמנם דע כי הם היו רק בחינת הגבורות שבהנשמות, כי כל נשמה הוא כלול מחסד וגבורה, ואותן התתקע"ד דורות היו כולם רק מהגבורות לבד – אמנם הכ"ו דורות אשר מאדה"ר עד מרבע"ה אשר הם יצאו אחר יציאת השם מ"ה, הרי היו הם כלולים מחסדים גם כן – אך ע"י החטא דעץ הדעת וחזר ונגנז אור המ"ה העיקרי ולא נשאר אלא רק באותן היחידי סגולה שבכל דור, ולכן היה ג"כ רובן רשעים, כי הם היו ג"כ רק מהגבורות תקיפין ומחשבון האלף גבורות אשר בהשמונה מלכים – אותן האלף גבורות הם שרשי כל הנשמות כולם אשר בכל משך ימי עולם, ובאשר שקלקלו את מעשיהם ונתערבו בהטומאה והרע, לכך צריכים כל הנשמות תיקון הרבה, והוא כל הצירוף והליבון אשר בכל משך ימי עולם עד ביאת המשיח

והנה האלף דרין הללו היה כל דור ודור כלול מששים רבוא וכמ"ש ברע"מ פ' עקב רע"ג ע"א כי אין דור פחות מששים רבוא וכן הוא ג"כ בקהלת רבה בפסוק דור הולך ודור בא. ואמרו שם אין לך בכל יום ויום שאין נולדין בו ששים רבוא ומתים בו ששים רבוא וזהו דור הולך ודור בא. והנה כל הנשמות הללו אשר היו עתידין לצאת בכל משך ימי עולם הנה כולם יצאו אז שרשיהם ונקודתם העיקרי. ממחצב הנשמות אשר בהשברי כלים אחר שנפלו וירדו למטה. ויצאו הם בראשונה לכל שרשי המציאיית כולם. אשר יצאו אח"כ שרשיהם ג"כ. מהג' מחצבים התחתונים. והרי נתבאר כי אותן האלף דור שהם התתקע"ד עם הכ"ו אשר עד מתן התורה היה כל דור כלול מס' רבוא והם כל הנשמות כולם אשר היו עתידין לצאת בכל משך ימי עולם. אמנם דע כי הם היו רק בחי' הגבורות שבהנשמות כי כל נשמה הוא כלול מחו"ג ואותן התתקע"ד דורות היו כולם רק מהגבורות לבד. אמנם הכ"ו דורות אשר מאדה"ר עד מרבע"ה אשר הם יצאו אחר יציאת השם מ"ה. הרי היו הם כלולים מחסדים ג"כ. אך ע"י החטא דעץ הדעת וחזר ונגנז אור המ"ה העיקרי ולא נשאר אלא רק באותן היחידי סגולה שבכל דור. ולכן היה ג"כ רובן רשעים כי הם היו ג"כ רק מהגבורות תקיפין ומחשבון האלף גבורות הנז' אשר בהשמונה מלכים. והנה אותן האלף גבורות הם שרשי כל הנשמות כולם אשר בכל משך ימי עולם. ובאשר שקלקלו את מעשיהם ונתערבו בהטומאה והרע כמו שיתבאר לקמן. ולכך צריכים כל הנשמות תיקון הרבה והוא כל הצירוף והליבון אשר בכל משך ימי עולם עד ביאת המשיח.

כל אלו בחי' הנשמות אחר שיצאו ונתהוו, באשר שהיו כולם מגבורות תקיפין, והיו רחוקים ומסולקים מאור האין סוף הרבה מאד, הנה מחמת תוקף גבורתם לא הכניעו את עצמן להקב"ה כלל, וגברו ונתגאו והרבו להרשיע ולפשוע ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו מה שדי כי נעבדנו כו', אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם, שהם התתקע"ד דורות כנז', האומרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו, שהיו רעים – ואלו שהיו משתמשים בתוקף גבורתם לשעבד את עצמם להמאציל א"ס ית"ש ולהיות מכלל הנאמר בהם ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו, הנה היה אז מתהפך כל הדינין והגבורות שהיה בהם, לדינין דקודשא ולשלהובין דרחימו, והיו ממשיכים תיכף את כל האורות דהתיקון כולו בכל תוקף ועוז וכמו שיהיה בהתיקון האחרון – אבל עכשיו שהרעו את מעשיהם ונתגאו וגברו להרשיע, הנה נתרחקו עוד ביותר הרבה, וכן גרמו גם כן פגם וקלקול גדול בכל שאר הג' מחצבים כולם שתחתיהם, שנתקלקלו גם הם בעוד יותר

והנה כל אלו בחי' הנשמות אחר שיצאו ונתהוו. הנה באשר שהיו כולם מגבורות תקיפין והיו רחוקים ומסולקים מאור הא"ס הרבה מאד. וכמו שבארנו בח"א דרוש ב' ובכ"מ שם. הנה מחמת תוקף גבורתם לא הכניעו את עצמן להקב"ה כלל. וגברו ונתגאו והרבו להרשיע ולפשוע ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו מה שדי כי נעבדנו כו'. וכמ"ש איוב כ"א. וכן שם כ"ב אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם (שהם התתקע"ד דורות כנז') האומרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו. וכנ"ל ממדרש תהלים שהיו רעים. ואלו שהיו משתמשים בתוקף גבורתם לשעבד את עצמם להמאציל א"ס ית"ש ולהיות מכלל הנאמר בהם ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו. הנה היה אז מתהפך כל הדינין והגבורות שהיה בהם. לדינין דקודשא ולשלהובין דרחימו. והיו ממשיכים תיכף את כל האורות דהתיקון כולו בכל תוקף ועוז וכמו שיהיה בהתיקון האחרון. אבל עכשיו שהרעו את מעשיהם ונתגאו וגברו להרשיע הנה נתרחקו עוד ביותר הרבה. וכן גרמו ג"כ פגם וקלקול גדול בכל שאר הג' מחצבים כולם שתחתיהם. שנתקלקלו גם הם בעוד יותר.

ויצא ממחצב המלאכים כל שרשי המלאכי חבלה והמקטריגים – וממחצב הקליפות הנה יצא משחיתים הרבים מבהילים ונוראים הרבה מאד, והם עיקר הטומאה והרע של עולם התוהו, וממילא הוא כי נפגם ונתקלקל הרבה כל מחצב העולמות ג"כ, כי כל שרשי המציאיית כולם שיצא ממחצב העולמות, הנה שלטו עליהם כל הטומאה והרע, ונתערבו כל שרשי המציאיית בתוכם ונטבעו בהם וזהו מיתתם וביטולם – וכל זה היה מגרמת רשעת התתקע"ד דורות, כי היו בעלי בחירה, והיה הכח בידם להיטיב ולהרע, ועל ידי רשעתם קלקלו בכל הג' מחצבים כולם, כי הנה היו כולם אז מתוקף הגבורות ורחוקים הרבה מאור קדושת המאציל ית"ש, והיה נקל להם ליפגם ולהתקלקל, ונתקלקלו ע"י רשעת התתקע"ד דורות, והוציא כל מחצב ומחצב כל מה שהוציא ממנו, הכל להרע – ובפרט המחצב דהקליפות, הנה הוא הוציא אז את כל תולדתו על צד הטומאה והרע בכל האפשרי, ושם נתערבו ונטבעו כולם

ויצא ממחצב המלאכים כל שרשי המלאכי חבלה והמקטרוגים, וממחצב הקליפות הנה יצא משחיתים הרבים מבהילים ונוראים הרבה מאד. וכמו שמבואר בעמק המלך שער קרית ארבע פ' י"א ע"ש. והם עיקר הטומאה והרע של עולם התוהו. וממילא הוא כי נפגם ונתקלקל הרבה כל מחצב העולמות ג"כ כי כל שרשי המציאיית כולם שיצא ממחצב העולמות הנה שלטו עליהם כל הטומאה והרע ונתערבו כל שרשי המציאיית בתוכם ונטבעו בהם וזהו מיתתם וביטולם. וכ"ז היה מגרמת רשעת התתקע"ד דורות כי היו בעלי בחירה והיה הכח בידם להיטיב ולהרע וע"י רשעתם קלקלו בכל הג' מחצבים כולם כי הנה היו כולם אז מתוקף הגבורות ורחוקים הרבה מאור קדושת המאציל ית"ש והיה נקל להם ליפגם ולהתקלקל. ונתקלקלו ע"י רשעת התתקע"ד דורות והוציא כל מחצב ומחצב כל מה שהוציא ממנו. הכל להרע ובפרט המחצב דהקליפות הנה הוא הוציא אז את כל תולדתו על צד הטומאה והרע בכל האפשרי ושם נתערבו ונטבעו כולם.

הרי נתבאר עיקר יציאת הקליפות ממה שהיה, כי הם יצאו ממחצב הקליפות אשר היה כלול בהשברי כלים – ואותו המחצב עצמו הנה הוא אינו טומאה ורע ח"ו, אלא שהוא תוקף הגבורות ודינים, והוא אור חשוך בעצמו, והנה יש בו האפשרית לקבל ביסום והמתקת אור מלמעלה ולהאירו ולהפכו לדינין דקודשא ולשלהובין דרחימו – אך באשר שכל הד' מחצבים כולם הם תלוים זה בזה, כי כל תחתון נמשך בכח ותכונת העליון שעליו, ומשום שהתתקע"ד דורות אשר הם מהמחצב הראשון שבהם, הנה קלקלו הם את מעשיהם בבחירתם והרשיעו מאד, לכן גרמו הם פגם וקילקול גדול בכל הג' מחצבים התחתונים, ובפרט בהמחצב דהקליפות, והוציא הוא את כוחו ותולדתו הכל להרע, ויצא ממנו כל המשחיתים והמזיקים מבהילים ונוראים הרבה מאד, והם כל הטומאה והרע דעולם התוהו

והרי נתבאר עיקר יציאת הקליפות ממה שהיה כי הם יצאו ממחצב הקליפות אשר היה כלול בהשברי כלים. ואותו המחצב עצמו הנה הוא אינו טומאה ורע ח"ו אלא שהוא תוקף הגבורות ודינים והוא אור חשוך בעצמו. והנה יש בו האפשרית לקבל ביסום והמתקת אור מלמעלה ולהאירו ולהפכו לדינין דקודשא ולשלהובין דרחימו אך באשר שכל הד' מחצבים כולם הם תלוים זב"ז כי כל תחתון נמשך בכח ותכונת העליון שעליו. ומשום שהתתקע"ד דורות אשר הם מהמחצב הראשון שבהם הנה קלקלו הם את מעשיהם בבחירתם והרשיעו מאד. לכן גרמו הם פגם וקילקול גדול בכל הג' מחצבים התחתונים ובפרט בהמחצב דהקליפות והוציא הוא את כחו ותולדתו הכל להרע ויצא ממנו כל המשחיתים והמזיקים מבהילים ונוראים הרבה מאד כנז'. והם כל הטומאה והרע דעולם התוהו וכמו שיתבאר עוד בדברינו לקמן בעה"י.

אותן הניצוצין דש"כ ופ"ר ורפ"ח שירדו עם השברי כלים במחצב הספי' שבהם, הנה הם היו הנשמה והחיות של כל הד' מחצבים התחתונים להוציא כ"א את כל פרטי כחותיו מהכח אל הפועל, ובכחם וחיותם דאותן הניצוצין ומחצב הספי' אשר הם היו הנשמה הפנימית והחיות והכח לכל הד' מחצבים התחתונים, הנה הוציא עי"ז מחצב הנשמות את כל התתקע"ד דורות – ומחצב המלאכים הוציא עי"ז את כל המלאכי חבלה והמקטרוגים – ומחצב הקליפות הוציא עי"ז את כל הטומאה והרע – ומחצב העולמות הוציא עי"ז את כל שרשי פרטי המציאיית כולם

והנה הכח והחיות אשר היה לכל הד' מחצבים הנז' כולם להוציא כ"א את תולדתו ממנו. הנה הוא בכח מחצב הספי' שהם הכלים דאצילות אשר היו כלולים ג"כ בהשברי כלים כנ"ל. והכלים דאצילות הנה הם בבחי' נשמה לבי"ע. וכמ"ש הרב בשער השמות פ"א. והעיקר הוא כי הנה ירדו עמהם כל הש"כ ופ"ר ורפ"ח ניצוצין מהאורות דהנקודות ג"כ אשר נאצלו מא"ק. ולאותן האורות הנה ניתן להם הכח והגבורה מהמאציל ית"ש להוציא תולדות ולבנות ולנטוע ולהוציא כל כחותיהם אשר ניתן בהם מהמאציל ית"ש להוציאם מן הכח אל הפועל.

ואותן הניצוצין דש"כ ופ"ר ורפ"ח שירדו עם השברי כלים במחצב הספי' שבהם הנה הם היו הנשמה והחיות של כל הד' מחצבים התחתונים להוציא כ"א את כל פרטי כחותיו מהכח אל הפועל. ובכחם וחיותם דאותן הניצוצין ומחצב הספי' אשר הם היו הנשמה הפנימית והחיות והכח לכל הד' מחצבים התחתונים. הנה הוציא עי"ז מחצב הנשמות את כל התתקע"ד דורות הנז'. ומחצב המלאכים הוציא עי"ז את כל המלאכי חבלה והמקטרוגים. ומחצב הקליפות הוציא עי"ז את כל הטומאה והרע. ומחצב העולמות הוציא עי"ז את כל שרשי פרטי המציאיית כולם כנז'.

והנה הטומאה והרע אשר דרכה הוא לגזול ולחמוס ליקח ולחטוף את שאינה שלה, הנה גברה היא על כולם, ולקחה את הכל לעצמה, ושלטה עליהם, ונתערבו ונטבעו כולם בה – ולא עוד אלא שהתגבר גם על מחצב הספי' ג"כ, ונתערב גם מחצב הספי' עם כל הניצוצין כולם בהטומאה, והרע הרבה מאד רח"ל – והוא ע"י שכל עיקרן היו ג"כ גבורות גדולים, אשר הם השורש לכל הנזכר, ולכן נפגמו גם הם ונתערבו עמהם – והם כל הבירורים אשר מתתקנים ועולים תמיד – וכל זה על ידי שכל עולם הנקודות כולו לא התייחד בו אור אין סוף כלל, ולא היה נופל עליהם שם אלהות כלל, וכן לא היה נקרא עדיין ג"כ בשם אצילות כלל – ובפרט הכלים והשברי כלים אחר שנתרוקנו מהאורות ונתרחקו מהם ולא נשאר בהם אלא רק הש"כ ופ"ר ורפ"ח ניצוצין לבד, שהם רק בבחי' הבלי דגרמי, והיה כל השברי כלים והניצוצין רק מתוקף הגבורות ודינים קשים, והם היו הנשמה והחיות לכל הד' מחצבים התחתונים שנפרד מהם אחר שנפלו למטה – ולכך נעשו בכל אלו הד' מחצבים כל מה שנעשה, ויצא מהם כל מה שיצא

והנה הטומאה והרע אשר דרכה הוא לגזול ולחמוס ליקח ולחטוף את שאינה שלה. הנה גברה היא על כולם ולקחה את הכל לעצמה ושלטה עליהם ונתערבו ונטבעו כולם בה. ולא עוד אלא שהתגבר גם על מחצב הספי' ג"כ ונתערב גם מחצב הספי' עם כל הניצוצין כולם בהטומאה והרע הרבה מאד רח"ל. והוא ע"י שכל עיקרן היו ג"כ גבורות גדולים אשר הם השורש לכל הנז' ולכן נפגמו גם הם ונתערבו עמהם. והם כל הבירורים אשר מתתקנים ועולים תמיד כנודע. וכ"ז היה ע"י שכל עולם הנקודות כולו לא התייחד בו אור א"ס כלל ולא היה נופל עליהם שם אלהות כלל וכן לא היה נקרא עדיין ג"כ בשם אצילות כלל וכנ"ל אות ג'. וכמו שבארנו בארוכה בזה בח"א דרוש ה' סי' ז' ושם דרוש ב' ובכ"מ שם. ובפרט הכלים והשברי כלים אחר שנתרוקנו מהאורות ונתרחקו מהם ולא נשאר בהם אלא רק הש"כ ופ"ר ורפ"ח ניצוצין לבד. שהם רק בבחי' הבלי דגרמי וכמ"ש הרב בשער רפ"ח פ"א. והיה כל השברי כלים והניצוצין רק מתוקף הגבורות ודינים קשים והם היו הנשמה והחיות לכל הד' מחצבים התחתונים שנפרד מהם. אחר שנפלו למטה. ולכך נעשו בכל אלו הד' מחצבים כל מה שנעשה ויצא מהם כל מה שיצא וכנזכר. (ספר הדע"ה ח"ב דרוש ב' ענף א' אותיות א-ח).

מחמת רשעת כל התתקע"ד דורות וכל הרוחין בישין והמשחיתים שיצאו על ידי זה, ונטמאו על ידיהם כל שרשי המציאיית כולם שיצאו אז, הנה גזר המאציל ית"ש, והחריב אותם כולם, ונעקר ונכרת מציאותם לגמרי, ועליהם אמרו בב"ר שהיה בונה עולמות ומחריבן, והכוונה הוא הן על מלוכת המלכין קדמאין דהנקודות הנאמר בהם וימלוך, בבחי' האצילות שבהם, ואח"כ היה בהם המיתה והחורבן בנפילתם לבי"ע, שיצא האורות מהם ונשברו הכלים ונפלו וירדו למטה והוא המיתה והחורבן

ד) והנה מחמת רשעת כל התתקע"ד דורות וכל הרוחין בישין והמשחיתים שיצאו עי"ז ונטמאו על ידיהם כל שרשי המציאיית כולם שיצאו אז. הנה גזר המאציל ית"ש והחריב אותם כולם ונעקר ונכרת מציאותם לגמרי. ועליהם אמרו בב"ר פ"ג סימן ז' שהיה בונה עולמות ומחריבן והכוונה הוא הן על מלוכת המלכין קדמאין דהנקודות הנאמר בהם וימלוך. בבחי' האצילות שבהם. ואח"כ היה בהם המיתה והחורבן בנפילתם לבי"ע. שיצא האורות מהם ונשברו הכלים ונפלו וירדו למטה והוא המיתה והחורבן כמ"ש הרב שבשער רפ"ח פ"א וכנודע.

וכן קאי גם כן הכוונה דבונה עולמות ומחריבן, על התתקע"ד דורות והמלאכי חבלה והרוחין בישין ושרשי המציאיית דבי"ע שיצא אז, ובניינם היה ע"י מיתת המלכין קדמאין, שהוא בחינת האצילות שבהם – כי ע"י שבירת הכלים ומיתת המלכין קדמאין דהנקודות שהוא בחי' האצילות דעולם התוהו, נעשו ונתהוו כל התתקע"ד דורות והמלאכי חבלה והקליפות, וכן כל שרשי המציאיית כולם שהם כל בחי' הבי"ע דעולם התוהו, ואח"כ הנה נעקרו ונתחרבו כולם מחמת גודל הרשעה והטומאה והרע, והרי היה בונה עולמות ומחריבן

וכן קאי ג"כ הכוונה דבונה עולמות ומחריבן על התתקע"ד דורות והמלאכי חבלה והרוחין בישין ושרשי המציאיית דבי"ע שיצא אז ובניינם היה ע"י מיתת המלכין קדמאין שהוא בחי' האצילות שבהם. כי ע"י שבירת הכלים ומיתת המלכין קדמאין דהנקודות שהוא בחי' האצילות דעולם התוהו נעשו ונתהוו כל התתקע"ד דורות והמלאכי חבלה והקליפות. וכן כל שרשי המציאיית כולם שהם כל בחי' הבי"ע דעולם התוהו. ואח"כ הנה נעקרו ונתחרבו כולם מחמת גודל הרשעה והטומאה והרע. והרי היה בונה עולמות ומחריבן.

בב"ר: "והארץ היתה תוהו ובוהו אלו מעשיהם של רשעים", והוא על כל התתקע"ד דורות והרוחין בישין שגברה רשעתם למאד, וכל רשעתם היה מדעתם שהוא בבחירה ורצון, כי היה להם הכח והאפשרות להתגבר ולהיטיב מעשיהם ולהפך כל גבורתם לרשפי אש שלהבת י"ה, ואז היו עולים לקודש הקדשים ולהמשיך עליהם אור קדושה של מעלה בכל תוקף ועוז, והיו נמתקים כל הגבורות הגדולות והנוראות שהיה בהם, להעשות גם הם לשלהובין דרחימו, כי היו ממשיכים את כל האור דהמ"ה והט"ר דב"ן, וכן כל טוב העליונים, הכל במעשיהם עצמן, והיה נעשה התיקון תיכף לכל המציאיית כולם ע"י מעשה הנבראים עצמן, אשר זהו עיקר כוונת רצונו ית"ש בתכלית בריאת עולמו – ואז היה הקב"ה שש ושמח בעולמו בשמחת קדושת עולם

ואמרו עוד בב"ר פ"ב סימן ה' ופ"ג סימן ח'. והארץ היתה תוהו ובוהו אלו מעשיהם של רשעים. והוא על כל התתקע"ד דורות והרוחין בישין שגברה רשעתם למאד וכל רשעתם היה מדעתם שהוא בבחירה ורצון כי היה להם הכח והאפשרות להתגבר ולהיטיב מעשיהם ולהפך כל גבורתם לרשפי אש שלהבת י"ה ואז היו עולים לקודש הקדשים ולהמשיך עליהם אור קדושה של מעלה בכל תוקף ועוז. והיו נמתקים כל הגבורות הגדולות והנוראות שהיה בהם. להעשות גם הם לשלהובין דרחימו כי היו ממשיכים את כל האור דהמ"ה והט"ר דב"ן וכן כל טוב העליונים הכל במעשיהם עצמן והיה נעשה התיקון תיכף לכל המציאיית כולם ע"י מעשה הנבראים עצמן אשר זהו עיקר כוונת רצונו ית"ש בתכלית בריאת עולמו. ואז היה הקב"ה שש ושמח בעולמו בשמחת קדושת עולם.

אבל מאחר שהרשיעו כל כך, והשתמשו בכל כחות הגבורות שבהם הכל להרע, הנה לא די שלא תיקנו את כל שרשי המציאיית שיצא אז, להשלימם ולהביאם לידי גמר, להעשות מכל שורש אילן שלם וקומה שלימה – אלא אדרבה שקלקלו אותם בעכירתם וזוהמתם, עד שנבלעו כולם בהם, ולא היה ניכר מציאותם כלל, כי כן הוא הטבע דכל הטומאה והרע, להשחית ולחבל ולהרוס את הכל – ולכן גזר המאציל ית"ש, להחריב אותם מכל וכל, ונעקרו ונתחרבו ממציאותם, ונבנה אח"כ כל העולמות כולם ע"י האורות דחסדים וגבורות ביחד דוקא, וכמ"ש בתחלה עלה במחשבה לברוא במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים, והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, כי מאחר שע"י שברא מתחלה הכל בתוקף הגבורות לבד, לא עמדו בנסיונם, והרבו לפשוע ולהרשיע עד להשחית, והוצרך להחריבם, חזר וברא אח"כ בשיתוף החו"ג ביחד, ואז נתקיימו – לא היה כל זה ח"ו בדרך חרטה והתחדשות ידיעה אצל המאציל ית"ש, אלא שהיה כל זה הכל בכוונה ורצון ממנו

אבל מאחר שהרשיעו כ"כ והשתמשו בכל כחות הגבורות שבהם הכל להרע הנה לא די שלא תיקנו את כל שרשי המציאיית שיצא אז להשלימם ולהביאם לידי גמר להעשות מכל שורש. אילן שלם וקומה שלימה. אלא אדרבה שקלקלו אותם בעכירתם וזוהמתם עד שנבלעו כולם בהם ולא היה ניכר מציאותם כלל. כי כן הוא הטבע דכל הטומאה והרע. להשחית ולחבל ולהרוס את הכל. ולכן גזר המאציל ית"ש להחריב אותם מכל וכל ונעקרו ונתחרבו ממציאותם. ונבנה אח"כ כל העולמות כולם ע"י האורות דחסדים וגבורות ביחד דוקא. וכמ"ש בתחלה עלה במחשבה לברוא במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין. כי מאחר שע"י שברא מתחלה הכל בתוקף הגבורות לבד לא עמדו בנסיונם והרבו לפשוע ולהרשיע עד להשחית והוצרך להחריבם. חזר וברא אח"כ בשיתוף החו"ג ביחד ואז נתקיימו. וכן אמרו בב"ר פ"י סמן ב'. כיון שנעקר תהו ובוהו מן העולם נראית מלאכת שמים וארץ ויצא לצורף כלי כו'. אמנם פשוט הוא כי הנה לא היה כ"ז ח"ו בדרך חרטה והתחדשות ידיעה אצל המאציל ית"ש אלא שהיה כ"ז הכל בכוונה ורצון ממנו וכמו שיתבאר לקמן.

ענין החורבן אשר אמרנו שגזר עליהם המאציל ית"ש ונעקרו ונתחרבו מן העולם, הענין הוא, כי הנה הפך המאציל ית"ש את כל הרע כולו וכל הטומאה והזוהמא שגרמו במעשיהם לדין קשה ולאש משפט – כי על התתקע"ד דורות הנה נאמר עליהם "הנה סערת ה' חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול" וכן "נהר יוצק יסודם", ונהפך עליהם כל הרע כולו לאש משפט, כי מאש הגבורות יצאו, ובזה הם נשפטים

והנה ענין החורבן אשר אמרנו שגזר עליהם המאציל ית"ש ונעקרו ונתחרבו מן העולם. הענין הוא כי הנה הפך המאציל ית"ש את כל הרע כולו וכל הטומאה והזוהמא שגרמו במעשיהם לדין קשה ולאש משפט. והוא מ"ש בחגיגה י"ג סע"ב כי על התתקע"ד דורות הנה נאמר עליהם (ירמיה כ"ג) הנה סערת ה' חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול וכן (באיוב כ"ב) נהר יוצק יסודם. ונהפך עליהם כל הרע כולו לאש משפט. כי מאש הגבורות יצאו ובזה הם נשפטים.

והיינו שכל הרוחין בישין והמשחיתים והטומאה והרע שנבראו ויצא ממחצב הקליפות וכן כל המלאכי חבלה והמקטרוגים שנבראו ויצא ממחצב המלאכים, הנה הם נתחרבו כולם, ונהפך מציאותם לדין קשה ולאש משפט, ושם נידונין כל התתקע"ד דורות אשר גרמו אותם במעשיהם, והוא החמה וסער מתחולל אשר הם נידונים בו – והנה הוא האור של גיהנם שהוא נברא קודם בריאת העולם, דהאור של גיהנם הנה הוא מהעבירות עצמן, דהא גיהנם לא אתוקד אלא מחמימו דתוקפא דיצה"ר דחייבא, ובההוא חמימו נורא דגיהנם אתוקד יממי ולילי, וכ"ז הוא מפעולת המאציל ית"ש מה שגזר ופעל בעולם התוהו, כי הפך עליהם כל הטומאה והרע אשר יצא מציאותו ע"י רשעתם לאש משפט לייסר אותם בו, כי מאחר שכל מציאותו דהרע הנה הוא מתוקף הגבורות החזקים אשר נתקלקל ונפגם ע"י רשעת התתקע"ד דורות והרוחין בישין, הנה עי"ז נתהפך אותו הכח דהגבורות למציאות דין קשה ולרוח משפט, לכלות ולהתם כל זוהמא טומאה ורע, ולטהר את המציאות להיות קודש לה'

והיינו שכל הרוחין בשין והמשחיתים והטומאה והרע שנבראו ויצא ממחצב הקליפות וכן כל המלאכי חבלה והמקטרוגים שנבראו ויצא ממחצב המלאכים וכנ"ל ענף א'. הנה הם נתחרבו כולם ונהפך מציאותם לדין קשה ולאש משפט. ושם נידונין כל התתקע"ד דורות אשר גרמו אותם במעשיהם. והוא החמה וסער מתחולל אשר הם נידונים בו. והנה הוא האור של גיהנם אשר אמרו בזוה"ק פ' צו ל"ד ע"ב. שהוא נברא קודם בריאת העולם. והוא ע"פ מ"ש בזוה"ק תרומה ק"נ ע"ב. דהאור של גיהנם הנה הוא מהעבירות עצמן. ואמרו שם דהא גיהנם לא אתוקד אלא מחמימו דתוקפא דיצה"ר דחייבא. ובההוא חמימו. נורא דגיהנם אתוקד יממי ולילי כו'. וכ"ז הוא מפעולת המאציל ית"ש מה שגזר ופעל בעולם התוהו. כי הפך עליהם כל הטומאה והרע אשר יצא מציאותו ע"י רשעתם. לאש משפט לייסר אותם בו. כי מאחר שכל מציאותו דהרע הנה הוא מתוקף הגבורות החזקים אשר נתקלקל ונפגם ע"י רשעת התתקע"ד דורות והרוחין בישין כנז'. הנה עי"ז נתהפך אותו הכח דהגבורות למציאות דין קשה ולרוח משפט לכלות ולהתם כל זוהמא טומאה ורע. ולטהר את המציאות להיות קודש לה'.

וכן הוא נוהג תמיד בכל משך ימי עולם עד עת תיקון האחרון, כי נתהפך כל עון וכל פשע, לאש בער ולרוח משפט, עד שכלה ונתבטל כל אותו הרע כולו, אשר הן בהעון והן בהעונש – כי כל היצה"ר כולו, וכל העונות כולם, הם כולם רק מהזוהמא והריח אשר נשאר לדראון עולם מהעולם התוהו, כי רק הוא השאור שבעיסה המחמיץ את כל הלבבות לגרום כל חטא וכל פשע – ולכן נתהפך אח"כ כל חטא עצמו ליסורים ולענוש, עד שיכלה כל אותו הרע כולו מכל וכל, וכמו שהיה בעולם התוהו, וע"ז נאמר: "ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן", למלך זקן וכסיל וכן בתדא"ר: "העמיק הרחיב מדורתה אש", כי הוא המקום המוכן ומיוסד מאז ומקדם לאש משפט ולרוח בער לכל הרע כולו – הרי נתבאר לנו לענינינו, כי ענין החורבן אשר גזר המאציל ית"ש על העולם התוהו, הנה הוא מה שהפך עליהם את כל רשעתם לדין קשה ונשרפו וכלו מן העולם

וכן הוא נוהג תמיד בכל משך ימי עולם עד עת תיקון האחרון כי נתהפך כל עון וכל פשע לאש בער ולרוח משפט עד שכלה ונתבטל כל אותו הרע כולו. אשר הן בהעון והן בהעונש. כי כל היצה"ר כולו וכל העונות כולם. הם כולם רק מהזוהמא והריח אשר נשאר לדראון עולם מהעולם התוהו כי רק הוא השאור שבעיסה המחמיץ את כל הלבבות לגרום כל חטא וכל פשע. וכמו שיתבאר כ"ז בדברינו לקמן. ולכן נתהפך אח"כ כל חטא עצמו ליסורים ולענוש עד שיכלה כל אותו הרע כולו מכל וכל. וכמו שהיה בעולם התוהו. וע"ז נאמר (ישעיה ל') ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן (למלך זקן וכסיל. וכן הוא בתדא"ר פ' ל' א) העמיק הרחיב מדורתה אש כו'. כי הוא המקום המוכן ומיוסד מאז ומקדם לאש משפט ולרוח בער לכל הרע כולו. והרי נתבאר לנו לענינינו כי ענין החורבן אשר גזר המאציל ית"ש על העולם התוהו הנה הוא מה שהפך עליהם את כל רשעתם לדין קשה ונשרפו וכלו מן העולם.

בגמ' פסחים: כי הגיהנם אשר נברא קודם שנברא העולם, הוא רק חללה של גיהנם, אבל האור שבו, הוא לא נברא אלא רק ביום שני – במדרש כונן: כי ביום שני נפח הקב"ה באש, והסיק ז' מדורי גיהנם – בזוה"ק בראשית: בשני אתברי גיהנם לחייבי עלמא – בזוה"ק תרומה: וביומא תניינא דאיהי סטר שמאלא, אתברי ביה גיהנם, דאיהו נפיק מגו התוכא דנורא דשמאלא – הענין הוא, כי מה שאמרנו כי הרע של התתקע"ד דורות נהפך להם לאש משפט, והוא החמה וסער מתחולל אשר נידונים בו, אין הכוונה שהי' נידונים בו תיכף, והיה מתחיל תיכף הדין שלהם בעת עולם התוהו עצמו, כי באם שהיה כן, לא היה ח"ו תרופה למכתם

אמנם הוא כי הנה בגמרא פסחים נ"ד ע"א מסיק שם הגמרא כי הגיהנם אשר נברא קודם שנברא העולם הוא רק חללה של גיהנם אבל האור שבו הוא לא נברא אלא רק ביום שני. וכן הוא בפדר"א רפ"ד (ע' רד"ל שם). וכן הוא במדרש כונן כי ביום שני נפח הקב"ה באש והסיק ז' מדורי גיהנם. וכן אמר ג"כ בזוה"ק בראשית מ"ו ע"א בשני אתברי גיהנם לחייבי עלמא. וכן בזוה"ק תרומה קמ"ט ב'. וביומא תניינא דאיהי סטר שמאלא אתברי ביה גיהנם דאיהו נפיק מגו התוכא דנורא דשמאלא. אך הענין הוא כי מה שאמרנו כי הרע של התתקע"ד דורות נהפך להם לאש משפט. והוא החמה וסער מתחולל אשר נידונים בו. הנה אין הכוונה שהי' נידונים בו תיכף. והיה מתחיל תיכף הדין שלהם בעת עולם התוהו עצמו. כי באם שהיה כן לא היה ח"ו תרופה למכתם.

אך באשר שהקב"ה חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, וממציא מזור ותרף לכל נפש ורוח, ובפרט לאותן אשר הם היו השורש לכל הנשמות כולן שהיו עתידין להבראות – ואלו שהיה מתחיל הדין שלהם תיכף בעת עולם התוהו גופה קודם יציאת השם מ"ה דהתיקון, היו נכרתים ומתבטלים ע"י תוקף הדינין מכל וכל, והרי היה כל בריאתם לריק ולבטלה ח"ו

אך באשר שהקב"ה חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח וממציא מזור ותרף לכל נפש ורוח. ובפרט לאותן אשר הם היו השורש לכל הנשמות כולן שהיו עתידין להבראות וכנ"ל ענף א'. ואלו שהיה מתחיל הדין שלהם תיכף בעת עולם התוהו גופה קודם יציאת השם מ"ה דהתיקון. היו נכרתים ומתבטלים ע"י תוקף הדינין מכל וכל. והרי היה כל בריאתם לריק ולבטלה ח"ו.

והאמת הוא כי לבסוף הנה יהיה תיקון לכל התתקע"ד דורות ג"כ, וכמ"ש בתז"ח: לאומנא דהוה ליה מאנא דכספא מעורב במינא אחרא, בעא לבררא ללבנא ליה, מה עבד, הוה יוצק ליה במנא כמה זמנין, וארמי ליה בנורא עד דאתברר ואתלבן, ורזא דמלה אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם, מאי נהר, דא נהר דינור דתמן יוצק נשמתא עד דאתלבנא, ומאי אשר קומטו ולא עת, אלין תתקע"ד דרין דאתקמיטו בלא עת (שגיזרתם ובריאתם היה קודם הזמן, שהוא קודם שנשלמו כל המאורות העליונים כהראוי), ואסתלקו בלא עת קדם זמניהו (כי נתחרבו תיכף ולא נתארך עליהם הזמן כלל), וזריק לון קוב"ה בגלגולא על כל דרא ודרא, וחזר לון ליסוד, ודא איהו נהר יוצק יסודם, דאינון ד' יסודין דד' פרצופין, עלייהו אתמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר

והאמת הוא כי לבסוף הנה יהיה תיקון לכל התתקע"ד דורות ג"כ וכמ"ש בתז"ח דף ט"ל עמוד א' וב'. לאומנא דהוה ליה מאנא דכספא מעורב במינא אחרא. בעא לבררא ללבנא ליה. מה עבד. הוה יוצק ליה במנא כמה זמנין. וארמי ליה בנורא עד דאתברר ואתלבן. ורזא דמלה אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם. מאי נהר דא נהר דינור דתמן יוצק נשמתא עד דאתלבנא. ומאי אשר קומטו ולא עת. אלין תתקע"ד דרין דאתקמיטו בלא עת (שגיזרתם ובריאתם היה קודם הזמן. שהוא קודם שנשלמו כל המאורות העליונים כהראוי. ע' לעיל ח"א דרוש ב' ובכהתוה"ס כלל י"ח ענ"ב) ואסתלקו בלא עת קדם זמניהו (כי נתחרבו תיכף ולא נתארך עליהם הזמן כלל) וזריק לון קוב"ה בגלגולא על כל דרא ודרא וחזר לון ליסוד ודא איהו נהר יוצק יסודם דאינון ד' יסודין דד' פרצופין כו' עלייהו אתמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר כו'. ע"ש כל הענין ובתיקון ס"ט ד' קי"ט ע"א.

ברמ"ע מפאנו ז"ל ובעמק המלך: כי עליהם נאמר רחוק מרשעים ישועה, מכלל דישועה יש להם, אלא שהיא רחוקה ועתידה להתקרב, וכמ"ש שלום שלום לרחוק ולקרוב – עוד ברמ"ע מפאנו ז"ל: כי אדם הראשון ביקש רחמים עליהם, והשתדל בתיקנתן – הרי לנו עכ"פ שיתוקנו לבסוף – ומה גם כי הרי באמת הנה יש להם טענה על מה שברא הקב"ה את כל מציאותם מתוקף הגבורות כ"כ, ובסילוק והעלם דאור אין סוף, כי אלו שהיה נגזר מציאותם ע"י איזה ביסום מהחסדים ג"כ, הרי לא הרשיעו כ"כ, וכמ"ש בעמק המלך, שעליהם נאמר "דמעת העשוקים ואין להם מנחם" – ומחמת כ"ז הנה חושב הקב"ה בתיקנתן ג"כ – ואלו שעשה להם האש לידון בו מאותו הרע עצמו דעולם התוהו אשר נעשה מתוקף הגבורות החזקים בלא שום ביסום כלל, אז היו כלים לגמרי ח"ו, ולכך לא נעשה להם האש לידון בו, אלא רק ביום שני דמעשה בראשית, אשר כבר נתבסמו הגבורות ונתקנו באור דמ"ה והט"ר דב"ן – ועל ידי זה הנה האש של גיהנם אשר נעשה אז, הוא לא לאבד ולכלות את הנפש החוטאת, אלא רק לצרפה וללבנה, ולא עוד אלא משום שגם היום שני הוא מדת גבורה – ולכן עשה הקב"ה עוד חסד יתירה, שלא נשתלם כל מלאכת יום שני באותו היום עצמו, וכדי שלא יתגבר הדין כל כך, ולא נשלם אלא רק ביום שלישי שהוא מדת רחמים, ונעשה בו רחמים גם על יורדי גיהנם, וכמ"ש בזוה"ק – הרי לנו חסדי הקב"ה גם על הרשעים ויורדי גיהנם, ולא כלו רחמיו בכליון – ולכן משום כל זה לא נעשה האש של גיהנם גם להתתקע"ד דורות תיכף כשנתחרבו בעולם התוהו, אלא רק ביום שני דמעשה בראשית אחר שנתבסמו הגבורות ע"י האור דמ"ה והט"ר דב"ן, וגם לא נשלם עד יום שלישי, וכדי שלא יהא להם האש של גיהנם לכליה ולאיבוד ח"ו, אלא רק לצירוף ולתיקון ולהמתיק להם הדין ברחמים

וכן כתב הרמ"ע מפאנו ז"ל. באם כל חי ח"ג סי' י"א וכן הוא בעמק המלך בעולם התוהו פ' ל"א. כי עליהם נאמר רחוק מרשעים ישועה. מכלל דישועה יש להם אלא שהיא רחוקה ועתידה להתקרב וכמ"ש שלום שלום לרחוק ולקרוב. וע"ש עוד בחיקור דין ח"ד פ"ג. כי אדם הראשון ביקש רחמים עליהם והשתדל בתיקנתן. והרי לנו עכ"פ שיתוקנו לבסוף. ומה גם כי הרי באמת הנה יש להם טענה על מה שברא הקב"ה את כל מציאותם מתוקף הגבורות כ"כ ובסילוק והעלם דאור א"ס. כי אלו שהיה נגזר מציאותם ע"י איזה ביסום מהחסדים ג"כ. הרי לא הרשיעו כ"כ. וכמ"ש בעמק המלך בשער עולם התוהו ר"פ ל"ה שעליהם נאמר דמעת העשוקים ואין להם מנחם. ומחמת כ"ז הנה חושב הקב"ה בתיקנתן ג"כ. ואלו שעשה להם האש לידון בו. מאותו הרע עצמו דעולם התוהו אשר נעשה מתוקף הגבורות החזקים בלא שום ביסום כלל. אז היו כלים לגמרי ח"ו. ולכך לא נעשה להם האש לידון בו. אלא רק ביום שני דמעשה בראשית אשר כבר נתבסמו הגבורות ונתקנו באור דמ"ה והט"ר דב"ן. ועי"ז הנה האש של גיהנם אשר נעשה אז הוא לא לאבד ולכלות את הנפש החוטאת אלא רק לצרפה וללבנה ולא עוד אלא משום שגם היום שני הוא מדת גבורה כנודע. ולכן עשה הקב"ה עוד חסד יתירה שלא נשתלם כל מלאכת יום שני באותו היום עצמו. וכדי שלא יתגבר הדין כל כך. ולא נשלם אלא רק ביום שלישי שהוא מדת רחמים. ונעשה בו רחמים גם על יורדי גיהנם. וכמ"ש בזוה"ק בראשית מ"ו ע"א. בשני אתברי ביה גיהנם לחייבי עלמא כו' בשני לא אשתלים ביה עבידתא ובג"כ לא כתיב ביה כי טוב עד דאתא יום תליתאה ואתשלים ביה עבידתא. בג"כ כתיב ביה כי טוב תרי זמני. חד על אשלמות עבידתא דיום שני וחד לגרמיה. ביומא תליתאי אתתקן יום שני. וביה אשתלימו רחמי על חייבי גיהנם. ביומא תליתאה משתככו שביבי דגיהנם בגיני כך אתכליל ביה יום שני ואתשלים ביה עכ"ל. הרי לנו חסדי הקב"ה גם על הרשעים ויורדי גיהנם ולא כלו רחמיו בכליון. ולכן משום כל זה לא נעשה האש של גיהנם גם להתתקע"ד דורות תיכף כשנתחרבו בעולם התוהו. אלא רק ביום שני דמעשה בראשית אחר שנתבסמו הגבורות ע"י האור דמ"ה והט"ר דב"ן. וגם לא נשלם עד יום שלישי. וכדי שלא יהא להם האש של גיהנם לכליה ולאיבוד ח"ו אלא רק לצירוף ולתיקון ולהמתיק להם הדין ברחמים.

אבל כל אותו האש של גיהנם, הנה הוא מאותו הטומאה והזוהמא דעולם התוהו, כי נתהפך הוא עצמו לאש משפט, וכמ"ש בזוה"ק תרומה: דאיהו נפיק מגו התוכא דנורא דשמאלא, והוא מ"ש בזוה"ק צו: שהוא נברא קודם בריאת העולם, ור"ל על האש היסודי שבו שהוא נעשה בעת עולם התוהו, אבל אשו ושריפתו לא התחיל אלא רק ביום שני דמעשי בראשית, ונשלם ביום ג', וכל התתקע"ד דורות שנתחרבו בעת עולם התוהו, הנה לא היו חיים ולא נידונים עד יום שלישי למעשי בראשית, וכדי להמתיק את הדין ברחמים – כי כל הדין והאש משפט שבכולם הוא אינו ע"ד כליון ח"ו, אלא רק לצרפם וללבנם שהוא לתקנם לבסוף

אבל כל אותו האש של גיהנם הנה הוא מאותו הטומאה והזוהמא דעולם התוהו. כי נתהפך הוא עצמו לאש משפט כנ"ל. וכמ"ש בזוה"ק תרומה קמ"ט ב' דאיהו נפיק מגו התוכא דנורא דשמאלא. והוא מ"ש בזוה"ק צו ל"ד ע"ב שהוא נברא קודם בריאת העולם ור"ל על האש היסודי שבו שהוא נעשה בעת עולם התוהו אבל אשו ושריפתו לא התחיל אלא רק ביום שני דמע"ב ונשלם ביום ג'. וכל התתקע"ד דורות שנתחרבו בעת עולם התוהו הנה לא היו חיים ולא נידונים עד יום שלישי למע"ב וכדי להמתיק את הדין ברחמים כנז'. וע' דברינו לקמן דרוש ד' ענף י"ח שכתבנו שם שהצירוף והליבון דמחצב המלאכים ומחצב העולמות שהם החיצוניית הנה התחיל צירופם וליבונם מיום ב'. אך הצירוף והליבון דמחצב הנשמות שהוא הפנימית והם התתקע"ד דורות הנה בהם התחיל הדין רק מיום ג' ע"ש. אך עכ"פ הוא כי כל הדין והאש משפט שבכולם הוא אינו ע"ד כליון ח"ו אלא רק לצרפם וללבנם שהוא לתקנם לבסוף.

בגמ' פסחים: כי האש של גיהנם הנברא ביום שני אין לו כביה לעולם – כתב על זה הרמ"ע מפאנו ז"ל: שהכוונה הוא רק על כל הזמן דקיום העולם הזה כל זמן שעומד בזוהמא ובמציאת הרע שבו, אז בודאי יש קיום להאש של גיהנם גם כן, כי הוא האש משפט לצרף וללבן את כל המציאות כולו מכל טומאה זוהמא ורע, אבל בהפסק העכירות והזוהמא שהוא בעת תיקון האחרון שיתבטל אז הרע מכל וכל וימחה שמו של עמלק לגמרי וכמ"ש כי מחה אמחה כו' וכן כתוב כי הנה אויבך יאבדו, הנה אז יכבה ויתבטל האש של גיהנם ג"כ, וכמו שאמרנו לעיל כי כל אשו ושריפתו הוא רק העון בעצמו, וכשיכלה הרע והעון, אז יכלה ממילא האש של גיהנם, כמ"ש רז"ל בגמ' ע"ז: "אין גיהנם לעתיד לבוא", כי יושלם אז התיקון של כל התתקע"ד דורות ג"כ, ויתקדשו גם הם בקדושת עולמים

ומ"ש רז"ל בפסחים נ"ד א' כי האש של גיהנם הנברא ביום שני אין לו כביה לעולם. כבר כתב הרמ"ע מפאנו ז"ל בחיקור דין ח"ה פ"ה. שהכוונה הוא רק על כל הזמן דקיום העולם הזה כל זמן שעומד בזוהמא ובמציאת הרע שבו אז בודאי יש קיום להאש של גיהנם ג"כ כי הוא האש משפט לצרף וללבן את כל המציאות כולו מכל טומאה זוהמא ורע אבל בהפסק העכירות והזוהמא שהוא בעת תיקון האחרון שיתבטל אז הרע מכל וכל וימחה שמו של עמלק לגמרי וכמ"ש כי מחה אמחה כו' וכן כתוב כי הנה אויבך יאבדו. הנה אז יכבה ויתבטל האש של גיהנם ג"כ וכמו שאמרנו לעיל כי כל אשו ושריפתו הוא רק העון בעצמו וכשיכלה הרע והעון אז יכלה ממילא האש של גיהנם. וכמ"ש רז"ל עבו"ז ג' סע"ב אין גיהנם לעתיד לבוא. כי יושלם אז התיקון של כל התתקע"ד דורות ג"כ ויתקדשו גם הם בקדושת עולמים (וע' במדרש הנעלם וירא ק"ו סע"ב).

וכ"ז הוא מטעם שאין להאשימם כ"כ, יען שכל בריאתם היה מתוקף הגבורות לבד, אבל אינם ח"ו מעצם הרע עצמו כמו הרוחין בישין אשר יצאו ממחצב הקליפות – כי כל מה שהוא מעצם הרע עצמו, וכן משורש האדם בליעל אשר נעשה ע"י החטא, הנה הוא וכל תולדותיו יתבטלו מכל וכל, כי הם מכלל שנאמר בהם יפול מצדך אלף כו' כמ"ש בתיקונים – בדברי הגר"א: ובהנהו אשר קומטו לא כהנך שכתוב יפול

וכ"ז הוא מטעם שאין להאשימם כ"כ יען שכל בריאתם היה מתוקף הגבורות לבד וכנ"ל אבל אינם ח"ו מעצם הרע עצמו כמו הרוחין בישין אשר יצאו ממחצב הקליפות כי כל מה שהוא מעצם הרע עצמו וכן משורש האדם בליעל אשר נעשה ע"י החטא. הנה הוא וכל תולדותיו יתבטלו מכל וכל כי הם מכלל שנאמר בהם יפול מצדך אלף כו' וכמ"ש בתיקונים תיקון ס"ט קי"ט ע"א. וע"ש בדברי הגר"א שאמר. ובהנהו אשר קומטו לא כהנך שכתוב יפול וע' עוד בתז"ח ד' ל"ז עמוד ב' ע"ש.

וכשיתבטל אשו של גיהנם שהוא בביטול כל הזוהמא כולו כנ"ל, הנה אז יטהר ויתקדש כל החללה של גיהנם כולו בקדושת הגן עדן, כי כל החללה של גיהנם כולו אשר אמרו רז"ל בפסחים ובכמה מקומות שהוא נברא קודם בריאת העולם, הנה הוא ג"כ רק מגלידת הדינין של הגבורות דב"ן, והנה הוא הארץ אדום שהוא היסוד דבינה של עולם התוהו אשר ממנה יצאו כל הז' מלכין קדמאין, אך מכל הזוהמא והקליפות שנעשה מהם, הנה מזה נעשה האש של גיהנם ושרפתו, וכשיכלה הזוהמא ויתבטל האש ושרפתו, אז יתבסם כל החללה של גיהנם, שהוא היסוד דבינה דעולם התוהו ע"י האור דהמ"ה והט"ר דב"ן, ויתקדש ויצורף כל החללה של גיהנם עם הגן עדן ויעשה חד עמו, כי הגן עדן הוא ג"כ בחי' אימא עלאה

וכשיתבטל אשו של גיהנם שהוא בביטול כל הזוהמא כולו כנ"ל. הנה אז יטהר ויתקדש כל החללה של גיהנם כולו בקדושת הגן עדן וכמ"ש הרמ"ע מפאנו בפ"ה הנז' ושם פ"ז וע"ש עוד בפ"א וכן בעמק המלך בשער שעשועי המלך פ"א. כי כל החללה של גיהנם כולו אשר אמרו רז"ל בפסחים נ"ד א' ובכ"מ שהוא נברא קודם בריאת העולם הנה הוא ג"כ רק מגלידת הדינין של הגבורות דב"ן. והנה הוא הארץ אדום שהוא היסוד דבינה של עולם התוהו אשר ממנה יצאו כל הז' מלכין קדמאין. אך מכל הזוהמא והקליפות שנעשה מהם הנה מזה נעשה האש של גיהנם ושרפתו כנ"ל. וכשיכלה הזוהמא ויתבטל האש ושרפתו כנז' אז יתבסם כל החללה של גיהנם. שהוא היסוד דבינה דעולם התוהו ע"י האור דהמ"ה והט"ר דב"ן. ויתקדש ויצורף כל החללה של גיהנם עם הגן עדן ויעשה חד עמו. כי הגן עדן הוא ג"כ בחי' אימא עלאה. כמ"ש בהארת המוחין פ"ה וע' אנ"כ ספ"ג ובציור עולמות פ"א. ויתבאר עיקר הדברים בכ"ז למטה בסמוך.

הנה החורבן והשממון אשר אמרנו שנעשה להתתקע"ד דורות ולכל הרוחין בישין, הנה היה זה תועלת גדול ותיקון לכל הניצוצין והשברי כלים דמחצב הספי' וכן לכל שרשי המציאיית דהעולמות בי"ע אשר יצא אז ממחצב העולמות שבהם, כי הרי נסתלק מהם עיקר הזוהמא והרע ונטהרו מטומאתם, כי הרי מקודם היו בלועים בהם לגמרי וחשך משחור תארם עד שלא היו ניכרים כלל מחמת גודל הטומאה והזוהמא והרע אשר דרכו הוא להרוס ולחבל – אבל עתה כאשר נעקרו ונתחרבו, הרי היה תיקון גדול להם שנטהרו ויצאו מזוהמא רבה העיקרי וחזרו למציאותם

והנה החורבן והשממון אשר אמרנו שנעשה להתתקע"ד דורות ולכל הרוחין בישין הנזכרים. הנה היה זה תועלת גדול ותיקון לכל הניצוצין והשברי כלים דמחצב הספי' וכן לכל שרשי המציאיית דהעולמות בי"ע אשר יצא אז ממחצב העולמות שבהם כנ"ל ענ"א. כי הרי נסתלק מהם עיקר הזוהמא והרע ונטהרו מטומאתם כי הרי מקודם היו בלועים בהם לגמרי וחשך משחור תארם עד שלא היו ניכרים כלל מחמת גודל הטומאה והזוהמא והרע אשר דרכו הוא להרוס ולחבל אבל עתה כאשר נעקרו ונתחרבו. הרי היה תיקון גדול להם שנטהרו ויצאו מזוהמא רבה העיקרי וחזרו למציאותם.

הנה עם כל זה כי מאחר שנתלכלכו ונטנפו כל כך הרבה, הנה צריכים עדיין לטהרה גדולה וכיבוס יתירה להטהר מכל וכל, כי נשאר ונקלט בהם הריח רע הרבה מאד, ויש בהם עדיין זוהמא רבה ג"כ, ובפרט כל אותן הנצוצין והשברי כלים דמחצב הספי' אשר היו הם מתוקף הגבורות הקשים דהז' מלכין קדמאין, הנה הם נשארו פגומים במאד מאד, כי יצאו מקדושתם לגמרי, ונתחללו הרבה ונתהפך הכח הגבורות שבהם למציאות דין קשה ולרוח משפט, והנה נעשו הם עצמן המקום והנושא וכלי בית קיבול ליסר שם את הרשעים, והם עיקר החללה כולו של גיהנם הסובל בתוכו את כל האש שורף והדינים כולם אשר נעשה מהטומאה והרע העיקרי, והרי נמצא כי האש של גיהנם הנה הוא נעשה מהרע עצמו, והגיהנם עצמו עם כל חללו הנה הוא נעשה מאותן השברי כלים גופה ע"י שנפגמו בתחילה

אמנם הוא כי הנה עכ"ז כי מאחר שנתלכלכו ונטנפו כ"כ הרבה הנה צריכים עדיין לטהרה גדולה וכיבוס יתירה להטהר מכל וכל כי נשאר ונקלט בהם הריח רע הרבה מאד ויש בהם עדיין זוהמא רבה ג"כ ובפרט כל אותן הנצוצין והשברי כלים דמחצב הספי' אשר היו הם מתוקף הגבורות הקשים דהז' מלכין קדמאין הנה הם נשארו פגומים במאד מאד כי יצאו מקדושתם לגמרי ונתחללו הרבה ונתהפך הכח הגבורות שבהם למציאות דין קשה ולרוח משפט. והנה נעשו הם עצמן המקום והנושא וכלי בית קיבול ליסר שם את הרשעים והם עיקר החללה כולו של גיהנם הסובל בתוכו את כל האש שורף והדינים כולם אשר נעשה מהטומאה והרע העיקרי כנ"ל והרי נמצא כי האש של גיהנם הנה הוא נעשה מהרע עצמו. והגיהנם עצמו עם כל חללו הנה הוא נעשה מאותן השברי כלים גופה ע"י שנפגמו בתחילה.

האש של גיהנם אשר הוא מהרע עצמו, הנה הוא הולך ומתבטל תמיד, כי כשנגמר הדין והגמול של העון, הנה מתבטל האש שורף וכלה כל היסורים והעונשים – והנה אז חוזר כל מציאת הגיהנם וחללו לטהרתו ולקדושתו הראשונה – וכפי שיעור וערך ביטול היסורים והעונש, כן נטהר ומתקדש בשיעור זה חלק הגיהנם וחללו, ע"י האור דהמ"ה והט"ר דב"ן, ונעשה הוא לגן עדן עצמו – נמצא כי הגיהנם הוא מתמעט והולך תמיד, והגן עדן הוא מתגדל ומתרבה תמיד, כי כל עיקרו של גן עדן והנועם והשיעשוע והעונג, הוא ג"כ רק מאותן הגבורות דב"ן הראשונים דמחצב הספי', אחר שנתבררו ונתייחדו עם המ"ה והט"ר דב"ן אשר הם מהדעת עלאה, כי אחר שנתייחדו בתוקף הגבורות דהב"ן, הנה אז נעשה מזה כל השלהובין דרחימו וכל השמחה והעונג שאין למעלה מזה

אמנם הוא כי האש של גיהנם אשר הוא מהרע עצמו. הנה הוא הולך ומתבטל תמיד כי כשנגמר הדין והגמול של העון. הנה מתבטל האש שורף וכלה כל היסורים והעונשים והנה אז חוזר כל מציאת הגיהנם וחללו לטהרתו ולקדושתו הראשונה. וכפי שיעור וערך ביטול היסורים והעונש כן נטהר ומתקדש בשיעור זה חלק הגיהנם וחללו. ע"י האור דהמ"ה והט"ר דב"ן ונעשה הוא לגן עדן עצמו ונמצא כי הגיהנם הוא מתמעט והולך תמיד והגן עדן הוא מתגדל ומתרבה תמיד. כי כל עיקרו של גן עדן והנועם והשיעשוע והעונג. הוא ג"כ רק מאותן הגבורות דב"ן הראשונים דמחצב הספי' אחר שנתבררו ונתייחדו עם המ"ה והט"ר דב"ן אשר הם מהדעת עלאה. כי אחר שנתייחדו בתוקף הגבורות דהב"ן. הנה אז נעשה מזה כל השלהובין דרחימו וכל השמחה והעונג שאין למעלה מזה.

זהו שאמר הגר"א בתיקונים: שכל התעוררות והשמחה ושכר העוה"ב וכל טובה, הוא הכל מדינא דקודשא סטרא דגבורות אשר הם בצפון, וכמ"ש מה רב טובך אשר צפנ"ת, והוא שכר הצפו"ן, עין לא ראתה, והנה הוא מהגיהנם עצמו, והוא בסוד אמלאה החרבה הנאמר ביחזקאל על צור וירושלים – בשמות רבה: כל צור שבמקרא חסר, במלכות הרשעה הכתוב מדבר, וכל צור מלא, בצור המדינה הכתוב מדבר – כי בנין ירושלים הוא מחורבנה של צור שהוא מתוקף הגבורות, המוציא לך מים מצור החלמיש – והוא סוד טהרתו וקדושתו של גיהנם אשר לעתיד לבוא, כי כל הגיהנם כולו ובית חללו הוא יהיה הגן עדן העיקרי – וזהו מה שחשבו הגן עדן ג"כ מהז' דברים שנבראו קודם בריאת העולם, כי התחלתו נעשה מהבירורים הראשונים אשר נבררו ע"י האור דמ"ה אשר יצא בעת התיקון

וזהו שאמר הגר"א בתיקונים תיקון כ"א. מ"ז ע"א. שכל התעוררות והשמחה ושכר העוה"ב וכל טובה הוא הכל מדינא דקודשא סטרא דגבורות אשר הם בצפון. וכמ"ש מה רב טובך אשר צפנ"ת והוא שכר הצפו"ן. עין לא ראתה. והנה הוא מהגיהנם עצמו כמו שאמרנו. והוא בסוד אמלאה החרבה הנאמר ביחקאל כ"ו על צור וירושלים [ואמרו בשמות רבה ספ"ט. כל צור שבמקרא חסר במלכו' הרשעה הכתוב מדבר וכל צור מלא בצור המדינה הכתוב מדבר] והוא ג"כ ע"פ דברינו הנז' כי בנין ירושלים הוא מחורבנה של צור שהוא מתוקף הגבורות. המוציא לך מים מצור החלמיש. והוא סוד טהרתו וקדושתו של גיהנם אשר לעתיד לבוא. כי כל הגיהנם כולו ובית חללו הוא יהיה הגן עדן העיקרי. וזהו מה שחשבו הגן עדן ג"כ מהז' דברים שנבראו קודם בריאת העולם כי התחלתו נעשה מהבירורים הראשונים אשר נבררו ע"י האור דמ"ה אשר יצא בעת התיקון. ואל תתמה על דברינו מה שהזכירו רז"ל בפסחים נ"ד א' וכן בנדרים טל ב' את הגן עדן קודם להגיהנם כי הרי לפי דברינו צריך לחשוב את הגיהנם קודם כי הרי עיקרו של גן עדן הוא היה נעשה בתחילה רק מהגיהנם עצמו. הנה בפדר"א פ"ג וכן בזוה"ק פ' צו ל"ד ב' וכן בתדא"ר פ' ל"א. חשבו שם באמת את הגיהנם קודם. ומה שחשבו בגמרא את הגן עדן קודם. הוא רק מפני חשיבותו. והרי נתבאר לנו עכ"פ ענין מציאת האש של גיהנם וענין מציאת הגיהנם גופה. וטהרתו וקדושתו אשר לעתיד לבוא. ודע זה.

כאשר נעקרו ונתחרבו כל הקליפות דעולם התוהו, הנה נשאר עדיין הריח רע וזוהמא רבא בכל תולדות הגבורות דב"ן שיצא מהמחצב דהעולמות שהוא כל שרשי המציאיית דהבי"ע שיצא אז, והיו נצרכים עדיין טהרה גדולה וכיבוס יתירה לתקנם, וזהו חורבנם מה שנתחרבו גם הם, כי הרי נשארים עדיין מלוכלכים הרבה מכל תמצית הרע שנשאר בהם, והיה נשאר בהם הרע בכח – בעמק המלך: כי קודם החטא דעץ הדעת היה כל הרע רק בכח לבד ולא בפועל כלל, ואילולא החטא לא היה יוצא לפועל – הגם שבאמת הרי כבר יצא הרע בעולם התוהו במציאות נורא מאד – אך הכוונה הוא כי כל מציאותו שיצא בתחלה הרי הוא נתחרב לגמרי ונתהפך לאש משפט שהוא האשו של גיהנם – אך עם כל זה הנה נשאר זוהמתו וריחו בכל שרשי המציאיית כולם שהיו עדיין מלאים בזוהמא רבה, כמ"ש: "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך", והוא כל כח הרע שנשאר אז – ובעת התיקון דמעשה בראשית כאשר נבררו השרשי דהמציאיית ונטהרו מזוהמתם לצורך מציאת העולם, הנה לא נתבטל אותו הכח לגמרי, אלא הניח אותו הקב"ה לנסות בו בני אדם – וכל אותו הכח דהרע שהיה בלוע בהם, והוא הזוהמא הנשאר בכל שרשי המציאיית הנזכרים, הנה כאשר נברר אותו הזוהמא מהם בעת התיקון ויצא לעצמו, הנה עשה הקב"ה מזה בחי' הזו"ן דקליפה – וכל אלו הז' נקודות דהקליפה, הנה נעשו מאותה הזוהמא אשר נפרד בעת התיקון מבירורי דהב"ן ומכל שרשי דהמציאיית כולם בעת התיקון דמע"ב, ונפרד אז כל הזוהמא מהם ויצא לעצמה, ומזה נעשו כל הז' נקודות דהזו"ן דהקליפה – ומה שנעשה בבחי' ז' נקודות הוא משום כי הנה הם מתמצית כל הטומאה והרע אשר נעשו ברשעת כל התתקע"ד דורות ממחצב הקליפות שהוא האור החשוך אשר היה כלול בהשברי כלים דהז' מלכין קדמאין

ונחזור להענין כי כאשר נעקרו ונתחרבו כל הקליפות דעולם התוהו הנה נשאר עדיין הריח רע וזוהמא רבא בכל תולדות הגבורות דב"ן שיצא מהמחצב דהעולמות שהוא כל שרשי המציאיית דהבי"ע שיצא אז. והיו נצרכים עדיין טהרה גדולה וכיבוס יתירה לתקנם. וזהו חורבנם מה שנתחרבו גם הם כי הרי נשארים עדיין מלוכלכים הרבה מכל תמצית הרע שנשאר בהם והיה נשאר בהם הרע בכח. וזהו הענין מ"ש בעמק המלך בשער עולם התוהו פ' מ"א מ"ב מ"ה וכן בשער קרית ארבע פ"ח. כי קודם החטא דעץ הדעת היה כל הרע רק בכח לבד ולא בפועל כלל ואילולא החטא לא היה יוצא לפועל ע"ש. והגם שבאמת הרי כבר יצא הרע בעולם התוהו במציאות נורא מאד וכנ"ל בדברינו אך הכוונה הוא כי כל מציאותו שיצא בתחלה הרי הוא נתחרב לגמרי ונתהפך לאש משפט שהוא האשו של גיהנם כנ"ל אך עכ"ז הנה נשאר זוהמתו וריחו בכל שרשי המציאיית כולם שהיו עדיין מלאים בזוהמא רבה וכמ"ש והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך והוא כל כח הרע שנשאר אז. ובעת התיקון דמעשה בראשית כאשר נבררו השרשי דהמציאיית ונטהרו מזוהמתם לצורך מציאת העולם הנה לא נתבטל אותו הכח לגמרי אלא הניח אותו הקב"ה לנסות בו בני אדם וכמו שיתבאר בדברינו לקמן. וכל אותו הכח דהרע שהיה בלוע בהם והוא הזוהמא הנשאר בכל שרשי המציאיית הנזכרים. הנה כאשר נברר אותו הזוהמא מהם בעת התיקון ויצא לעצמו. הנה עשה הקב"ה מזה בחי' הזו"ן דקליפה אשר אמר האריז"ל בשער הקליפות פ"ג שהיה הז"א דקליפה בבחי' ו' נקודות לבד והנוק' דקליפה בבחי' נקודה אחת ובאותן הז' נקודות היה כלול בהם הכח והאפשרית שיוכלו להתתקן לפרצופים גמורים ג"כ ע"י החטא. וכמו שמבואר בדברי הרב בפ"ג שם איך שנעשו אח"כ לפרצופים גמורים ע"י החטא דעץ הדעת. וכל אלו הז' נקודות דהקליפה הנה נעשו מאותה הזוהמא אשר נפרד בעת התיקון מבירורי דהב"ן ומכל שרשי דהמציאיית כולם בעת התיקון דמע"ב ונפרד אז כל הזוהמא מהם ויצא לעצמה ומזה נעשו כל הז' נקודות דהזו"ן דהקליפה. ומה שנעשה בבחי' ז' נקודות הוא משום כי הנה הם מתמצית כל הטומאה והרע אשר נעשו ברשעת כל התתקע"ד דורות ממחצב הקליפות שהוא האור החשוך אשר היה כלול בהשברי כלים דהז' מלכין קדמאין וכנ"ל ענף א'.

אותו אור החשוך עצמו הוא אינו רע ח"ו, אלא שבגרמת התתקע"ד דורות נעשה הוא לכח ושורש הרע, ויצא ממנו אז כל הטומאה והרע כולו במציאות נורא מאד, ואח"כ החריב אותם הקב"ה, ולא נשאר מהם אלא רק תמצית טומאה ורע, והוא לכלוך וזוהמא אשר היו בלועים בזה כל הניצוצין והשברי כלים וכל שרשי המציאיית דהבי"ע כולם, ואח"כ בעת התיקון דמע"ב נבררו מכל אותה הזוהמא, ונפרד ויצא אותה הזוהמא בפנ"ע, ונעשה מזה בעת התיקון הז' נקודות דהזו"ן דקליפה, הז"א בו' נקודות, והנוק' בנקודה אחת, והיה כלול באותן הז' נקודות הכח והאפשרית דמציאת כל הרע כולו להמצא ולהעשות ע"י החטא, שהוא כל הרע כולו אשר נעשה ונשלם ע"י החטא דעץ הדעת, וכן הוא מתפשט ומתקיים ע"י עונותינו המרובים בכל משך ימי עולם עד ביאת המשיח

וכבר אמרנו שם כי אותו אור החשוך עצמו הוא אינו רע ח"ו אלא שבגרמת התתקע"ד דורות נעשה הוא לכח ושורש הרע ויצא ממנו אז כל הטומאה והרע כולו במציאות נורא מאד ואח"כ החריב אותם הקב"ה ולא נשאר מהם אלא רק תמצית טומאה ורע והוא לכלוך וזוהמא אשר היו בלועים בזה כל הניצוצין והשברי כלים וכל שרשי המציאיית דהבי"ע כולם ואח"כ בעת התיקון דמע"ב נבררו מכל אותה הזוהמא ונפרד ויצא אותה הזוהמא בפנ"ע ונעשה מזה בעת התיקון הז' נקודות דהזו"ן דקליפה. הז"א בו' נקודות והנוק' בנקודה אחת והיה כלול באותן הז' נקודות הכח והאפשרית דמציאת כל הרע כולו להמצא ולהעשות ע"י החטא שהוא כל הרע כולו אשר נעשה ונשלם ע"י החטא דעץ הדעת וכן הוא מתפשט ומתקיים ע"י עונותינו המרובים בכל משך ימי עולם עד ביאת המשיח.

בעת התיקון דמעשי בראשית היה קצת תיקון להרע גם כן, כי הרי יצא אז מציאותו בבחינת הז' נקודות, כי הוא התחלת היצה"ר אשר נעשה בעת בריאת העולם, וכדי לנסות בני אדם על ידו, כנודע בבר"ר: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", טוב זה ייצר טוב מאד זה יצה"ר

והרי נמצא עכ"פ כי בעת התיקון דמע"ב הנה היה קצת תיקון להרע ג"כ כי הרי יצא אז מציאותו בבחי' הז' נקודות הנז' כי הוא התחלת היצה"ר אשר נעשה בעת בריאת העולם וכדי לנסות בני אדם על ידו וכמו שיתבאר לקמן. וכנודע מאמרם ז"ל בב"ר פ' ט' סימן ז' (וכן בקהלת רבה פ"ג בפסוק את הכל עשה יפה בעתו. אות ג') וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. טוב זה ייצר טוב מאד זה יצה"ר.

שורש מציאותו דכל הרע, הוא ממחצב הקליפות, שהוא רק מציאות אור חשוך, אשר הוא אינו רע בעצמו כלל, אלא רק תוקף גבורות קשים, והוא בבחי' יסוד כללי, ע"ד כח ההיולי אשר אפשר לעשות ממנו כל מה שרוצה, כי הוא נושא חפשי שאפשר להטותו לכאן ולכאן – וע"י רשעת התתקע"ד דורות שהרשיעו מדעתם ובבחירתם, הנה יצא עי"ז כל התולדות דמחצב הקליפות כולו לרע גמור במציאות נורא מאד, והגם שנעקר ונתחרב אח"כ, עם כל זה הנה נשאר כחו וזוהמתו לדראון כל ימי עולם, והוא אשר מתפשט ומתגדל ע"י החטא – ואי אפשר שיתבטל מעתה, אלא ע"י הקב"ה לבד, כמ"ש "מלחמה לה' בעמלק", וכן כתוב: "פורה דרכתי לבדי", וכמו שיהיה כל זה בעת קץ תיקון האחרון, שאז יתבטל הרע מכל וכל, וכמו שכתוב: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ושורשו יתהפך אז לדינא דקודשא שהוא כולו טוב

והרי נתבאר לנו ג"כ היטיב שורש מציאותו דכל הרע מהיכן שנתהוה. וסדר יציאתו איך שיצא. כי שורש מציאותו הוא ממחצב הקליפות שהוא רק מציאות אור חשוך אשר הוא אינו רע בעצמו כלל אלא רק תוקף גבורות קשים. והוא בבחי' יסוד כללי. ע"ד כח ההיולי אשר אפשר לעשות ממנו כל מה שרוצה. כי הוא נושא חפשי שאפשר להטותו לכאן ולכאן. וע"י רשעת התתקע"ד דורות שהרשיעו מדעתם ובבחירתם כנ"ל ענ"א. הנה יצא עי"ז כל התולדות דמחצב הקליפות כולו לרע גמור במציאות נורא מאד והגם שנעקר ונתחרב אח"כ עכ"ז הנה נשאר כחו וזוהמתו לדראון כל ימי עולם והוא אשר מתפשט ומתגדל ע"י החטא. ואי אפשר שיתבטל מעתה אלא ע"י הקב"ה לבד וכמ"ש מלחמה לה' בעמלק וכן כתוב (ישעיה ס"ג) פורה דרכתי לבדי. וכמו שיהיה כ"ז בעת קץ תיקון האחרון שאז יתבטל הרע מכל וכל וכמ"ש (זכריה י"ג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ושורשו יתהפך אז לדינא דקודשא שהוא כולו טוב כנ"ל בסמוך ולעיל ענף א' ע"ש. (ספר הדע"ה ח"ב דרוש ב' ענף ב').

בירור הניצוצין ותיקונם הוא נעשה תמיד, משום שגם כל אלו שלא זכו להתברר ע"י תורה ומעשים טובים, הנה הם מתבררים ומתתקנים ג"כ ע"י מה שיסד המאציל ית"ש שהרע יהיה הולך ומתבטל תמיד ע"י כל פעולותיו גופא – הן במה שהוא עושה להרע שהוא בכל פיתוייו שמפתה לכל עון וכל חטאת, והן במה שהוא עושה להשחית, שהם כל הדינין והעונשים אשר הן בעולם הזה, והן מה שהוא לאחר מיתה, אשר כולם הם נעשים ע"י הס"א, שהם מהאדם בליעל, שהוא כללות המציאת דטומאה ורע, וע"י תולדותיו וכחותיו נעשים כל הפעולות, אשר הם להרע ולהשחית רח"ל – והנה הוא הולך ומתבטל בכל פעולה ופעולה שעושה – והגם שהרי נודע שאדרבא הוא שע"י חטא ועון מתגבר הרע ומתחזק ומתגדל וכנודע מהחטא דעץ הדעת שעלה עי"ז למעלה ראש, וכן על דרך זה בעונות כל דור – אך האמת כי עכ"ז הנה זה עצמו הוא סיבת ביטולו ג"כ, כי מה שהולך ומתגבר, הוא משום שהרי שורשו ומציאותו הוא מתוקף הדינין קשים שיצאו ונעשו ממיתת המלכים ושבירת הכלים, ונעשה מזה הטומאה ורע ע"י רשעת התתקע"ד דורות שהשתמשו בכל תוקף הדינין הללו להרע, ומזה נעשה שורש המציאות דהאדם בליעל וכל תולדותיו, וע"י כל חטא ועון שנעשה למטה, הנה מתעורר באותו השורש אשר למעלה, וניתוסף להאדם בליעל תוספות כח מתוקף הדינין קשים שהם שורשו הנזכר, ומתגבר ומתגדל רח"ל

ו) הנה אמרנו כי בירור הניצוצין ותיקונם הוא נעשה תמיד. משום שגם כל אלו שלא זכו להתברר ע"י תורה ומעשים טובים הנה הם מתבררים ומתתקנים ג"כ ע"י מה שיסד המאציל ית"ש שהרע יהיה הולך ומתבטל תמיד ע"י כל פעולותיו גופא, הן במה שהוא עושה להרע שהוא בכל פיתוייו שמפתה לכל עון וכל חטאת והן במה שהוא עושה להשחית שהם כל הדינין והעונשים אשר הן בעולם הזה והן מה שהוא לאחר מיתה אשר כולם הם נעשים ע"י הס"א שהם מהאדם בליעל שהוא כללות המציאת דטומאה ורע וע"י תולדותיו וכחותיו נעשים כל הפעולות אשר הם להרע ולהשחית רח"ל. והנה הוא הולך ומתבטל בכל פעולה ופעולה שעושה. והגם שהרי נודע שאדרבא הוא שע"י חטא ועון מתגבר הרע ומתחזק ומתגדל וכנודע מהחטא דעץ הדעת שעלה עי"ז למעלה ראש וכן עד"ז בעונות כל דור וכנודע. אך האמת כי עכ"ז הנה זה עצמו הוא סיבת ביטולו ג"כ. כי מה שהולך ומתגבר הוא משום שהרי שורשו ומציאותו הוא מתוקף הדינין קשים שיצאו ונעשו ממיתת המלכים ושביה"כ ונעשה מזה הטומאה ורע ע"י רשעת התתקע"ד דורות שהשתמשו בכל תוקף הדינין הללו להרע ומזה נעשה שורש המציאות דהאדם בליעל וכל תולדותיו. וע"י כל חטא ועון שנעשה למטה הנה מתעורר באותו השורש אשר למעלה וניתוסף להאדם בליעל תוספות כח מתוקף הדינין קשים שהם שורשו הנז' ומתגבר ומתגדל רח"ל.

אמנם הנה כל אותן תוקף הדינין קשים אשר יצאו ונעשו ממיתת המלכים ושבירת הכלים, הנה משום שכל עיקרן הם נעשו בהעלם גדול מאור אין סוף, הנה יש להם שיעור וגבול למציאותם, כי כל מה שהוא בהעלם מאור אין סוף אין לו מקור ומעיין נובע בלי הפסק, אלא מוכרח שיופסק על כל פנים – ובכל עולם הנקודות כולו היה העלמת דאור אין סוף, ובפרט בעולם התוהו, והרי הוו כל תוקף הדינין קשים שנתגלו אז בגבול ומדה ויש להם הפסק, ושיעורם הוא כשיעור כל מציאת כח הזוהמא והטומאה והרע, שהיה בכוונת המאציל ית"ש להוציא מהם בכל משך הזמן אשר מעת עולם התוהו עד ימות המשיח, וא"כ הרי כל מה שמתגבר הרע ומתגדל ע"י כל חטא ועון, והוא מתוספת כח שניתוסף לו עי"ז מתוקף הדינין קשים דעולם התוהו, הרי נתמעט עי"ז ג"כ כל אותן תוקף דינין קשים משיעורן, והם מתמעטים והולכים ע"י כל תוספת כח שניתוסף להרע מהם בכל עת ועת – והרי נמצא שכל התגברות דהרע וחוזקו, הוא עצמו סיבת ביטולו, כי מתמעט ומתייבש מקורו בכל תוספת כח שניתוסף בו, והרי הוא הולך ומתבטל בשורשו תמיד

אמנם הנה כל אותן תוקף הדינין קשים אשר יצאו ונעשו ממיתת המלכים ושביה"כ הנה משום שכל עיקרן הם נעשו בהעלם גדול מאור א"ס הנה יש להם שיעור וגבול למציאותם כי כל מה שהוא בהעלם מאור א"ס אין לו מקור ומעיין נובע בלי הפסק אלא מוכרח שיופסק עכ"פ. ובכל עולם הנקודות כולו היה העלמת דאור א"ס כמו שבארנו לעיל ח"א דרוש ב' ג' ובכ"מ שם ובפרט בעולם התוהו והרי הוו כל תוקף הדינין קשים שנתגלו אז. בגבול ומדה ויש להם הפסק. ושיעורם הוא כשיעור כל מציאת כח הזוהמא והטומאה והרע שהיה בכוונת המאציל ית"ש להוציא מהם בכל משך הזמן אשר מעת עולם התוהו עד ימות המשיח. וא"כ הרי כל מה שמתגבר הרע ומתגדל ע"י כל חטא ועון והוא מתוספת כח שניתוסף לו עי"ז מתוקף הדינין קשים דעולם התוהו וכנ"ל הרי נתמעט עי"ז ג"כ כל אותן תוקף דינין קשים משיעורן והם מתמעטים והולכים ע"י כל תוספת כח שניתוסף להרע מהם בכל עת ועת. והרי נמצא שכל התגברות דהרע וחוזקו הוא עצמו סיבת ביטולו כי מתמעט ומתייבש מקורו בכל תוספת כח שניתוסף בו והרי הוא הולך ומתבטל בשורשו תמיד.

הנה עצמות הרע ומציאותו, הוא העון והעונש, שכל מציאותו וקיומו הוא רק מעת פעולת העון עד סוף פעולת העונש, והעון והעונש הם אחד, כי אחר שיוצא העון לפועל, הוא עצמו נהפך להעונש, ואחר שנעשה העונש, מתבטל וכלה לגמרי, והעון הוא התחלתו, והעונש הוא הסוף שלו – והנה נתחדש ונעשה מציאותו ברשעת התתקע"ד דורות שבעולם התוהו, ונתחרבו תיכף, ואח"כ חזר ונתחדש בהחטא דעץ הדעת, ונתערב בהבריאה כולו, ועלה עד למעלה ראש

והנה עצמות הרע ומציאותו הוא העון והעונש שכל מציאותו וקיומו הוא רק מעת פעולת העון עד סוף פעולת העונש. והעון והעונש הם אחד כי אחר שיוצא העון לפועל הוא עצמו נהפך להעונש ואחר שנעשה העונש מתבטל וכלה לגמרי. והעון הוא התחלתו והעונש הוא הסוף שלו. והנה נתחדש ונעשה מציאותו ברשעת התתקע"ד דורות שבעולם התוהו ונתחרבו תיכף ואח"כ חזר ונתחדש בהחטא דעץ הדעת ונתערב בהבריאה כולו ועלה עד למעלה ראש.

מתחילה בעת חורבן דעולם התוהו, ירד כל הרע למטה ממקום העיקרי העתיד להעולמות כולם, היה המקום העתיד להם רק עד סוף הו' ראשונות דהיצירה של עתה, וירד אז הרע כולו במקום הד"ת דהיצירה של עתה, ובמקום כל הי' דהעשיה של עתה שהוא למטה לגמרי ממקום העולמות אשר בעת התיקון – אמנם הנה ירדו עמהם הש"כ ופ"ר והרפ"ח ניצוצין שהם השרשים והכחות דכל המציאות כולו הנה ירדו הם ג"כ ונתערבו עמהם ונטבעו בהם – אך בעת התיקון דמעשי בראשית אשר ע"י האור דשם מ"ה נבררו מהם כל הד' עולמות אבי"ע דמעשי בראשית ונתמעט ונתצמצם הרע כולו ונעשה בלי תיקון כלל – אמנם אח"כ ע"י החטא דעץ הדעת נתקן בתיקונו ועלה עד למעלה ראש ונתערב בכל הבריאה כולו – והוא ע"ד שהיה בעת עולם התוהו שירדו אז הניצוצין למטה ונתערבו בו כן היה אח"כ ע"י החטא דעץ הדעת כי עלה הרע למעלה עד ראש הבריאה ונתערב הוא בכל הבריאה כולו – וכן מתגבר במציאותו ומתקיים ע"י עונות כל דור, כי העון עצמו הוא מציאת הרע ובפעולת כל עון מתחדש מציאותו, אמנם הוא נהפך תיכף לעונש, והם כל התלאות והמאורעות דהריסות כולם הנעשים ומתחלפים בהעולם מעת החטא דעץ הדעת עד ביאת המשיח, וכמו שאמרנו שכל מציאות הרע הוא רק העון והעונש שהם אחד ואין לו מציאות כלל אלא רק מעת פעולת העון עד סוף פעולת העונש, כי רק אלו ב' הפעולות הם מציאותו, ואחר שנעשה העונש אשר על אותו העון הנה מתבטל תיכף אותו החלק דהרע ממציאותו לגמרי, ויתבטל עד"ז כולו בהצירוף והליבון דהיום הדין הגדול שאז יכלה כל העונשים ואז כל הרשעה כולה כעשן תכלה

כי מתחילה בעת חורבן דעולם התוהו ירד כל הרע למטה ממקום העיקרי העתיד להעולמות כולם. היה המקום העתיד להם רק עד סוף הו' ראשונות דהיצירה של עתה. וירד אז הרע כולו במקום הד"ת דהיצירה של עתה ובמקום כל הי' דהעשיה של עתה שהוא למטה לגמרי ממקום העולמות אשר בעת התיקון. אמנם הנה ירדו עמהם הש"כ ופ"ר והרפ"ח ניצוצין שהם השרשים והכחות דכל המציאות כולו הנה ירדו הם ג"כ ונתערבו עמהם ונטבעו בהם. אך בעת התיקון דמעשי בראשית אשר ע"י האור דשם מ"ה נבררו מהם כל הד' עולמות אבי"ע דמעשי בראשית ונתמעט ונתצמצם הרע כולו ונעשה בלי תיקון כלל. אמנם אח"כ ע"י החטא דעץ הדעת נתקן בתיקונו ועלה עד למעלה ראש ונתערב בכל הבריאה כולו. והוא ע"ד שהיה בעת עולם התוהו שירדו אז הניצוצין למטה ונתערבו בו כן היה אח"כ ע"י החטא דעץ הדעת כי עלה הרע למעלה עד ראש הבריאה ונתערב הוא בכל הבריאה כולו. וכן מתגבר במציאותו ומתקיים ע"י עונות כל דור. כי העון עצמו הוא מציאת הרע ובפעולת כל עון מתחדש מציאותו אמנם הוא נהפך תיכף לעונש והם כל התלאות והמאורעות דהריסות כולם הנעשים ומתחלפים בהעולם מעת החטא דעץ הדעת עד ביאת המשיח. וכמו שאמרנו שכל מציאות הרע הוא רק העון והעונש שהם אחד ואין לו מציאות כלל אלא רק מעת פעולת העון עד סוף פעולת העונש כי רק אלו ב' הפעולות הם מציאותו ואחר שנעשה העונש אשר על אותו העון הנה מתבטל תיכף אותו החלק דהרע ממציאותו לגמרי ויתבטל עד"ז כולו בהצירוף והליבון דהיום הדין הגדול שאז יכלה כל העונשים ואז כל הרשעה כולה כעשן תכלה.

סוד שורש עולם התוהו וכל מציאת רע שנעשה אז, הרי נודע הוא שנעשה כ"ז מתוקף הדינין והגבורות דהמלכיות דהב"ן אחר נתגלו ויצאו לעצמן כל תוקף הדינין כולם בעת מיתת המלכים ושבירת הכלים ונפרדו משרשן – והשברי כלים שירדו למטה אחר שנשברו עם הניצוצין דש"כ ופ"ר ורפ"ח שירדו עמהם הם עצמן תוקף הדינין והגבורות שאמרנו וכאשר ירדו למטה הרי יצאו לעצמן ונפרדו משרשן – וענין היותם במציאת תוקף דינין וגבורות כי הרי הם בחי' החיצוניות והעביות דהמלכיות דהב"ן אשר עיקרו דהב"ן הוא לעולם מבחי' גבורות ובפרט המלכיות שלו – וגם בעת אשר נאצלו במציאת עולם הנקודות היה אצילותם ג"כ בבחי' גבורות – וכן אח"כ כאשר שיצאו ומלכו שהוא עצמו כל הענין דעולם הנקודות הנה היו אז מרוחקים ג"כ מהגילוי דאור א"ס והיה אז אור הא"ס נסתר ונעלם הרבה מאוד גם במקום האצילות שהוא מהטבור דא"ק ולמטה, כי הרי נסתלק משם האור ועלה למעלה מהפרסא ונשאר למטה ריקן מהאור לגמרי כנודע, ושם במקום הזה ירדו כל הנקודות והרי היו כל הנקודות בהעלם מאור א"ס ונשארו רק בבחי' גבורות גדולים כי הרי היו רק בעצמותם לבד שהם המלכיות דב"ן. ובסיבת זה מיתו ונשברו ועלו גם אורות הנקודות למעלה, וירדו למטה רק הניצוצין עם השברי כלים לבד ונפרדו עוד משרשן שהוא גם מאורות הנקודות ג"כ ונעשו עי"ז לתוקף דינין קשים – והנה אותן השברי כלים הם היו השרשים דכל העולמות בי"ע ומציאותם אשר בכל משך ימי עולם כולו – והניצוצין היו בחי' אצילות שבהם והרי ירדו כל שרשי הד' עולמות אבי"ע למטה בבחי' כל חלקי הדצח"מ שבהם שהם עולמות ונשמות – והנשמות הם היו התתקע"ד דורות שעליהם אמרו כי עלו במחשבה

והענין בבירור הוא כי הנה סוד שורש עולם התוהו וכל מציאת רע שנעשה אז הרי נודע הוא שנעשה כ"ז מתוקף הדינין והגבורות דהמלכיות דהב"ן אחר נתגלו ויצאו לעצמן כל תוקף הדינין כולם בעת מיתת המלכים ושבירת הכלים ונפרדו משרשן. והשברי כלים שירדו למטה אחר שנשברו עם הניצוצין דש"כ ופ"ר ורפ"ח שירדו עמהם הם עצמן תוקף הדינין והגבורות שאמרנו וכאשר ירדו למטה הרי יצאו לעצמן ונפרדו משרשן. וענין היותם במציאת תוקף דינין וגבורות כי הרי הם בחי' החיצוניות והעביות דהמלכיות דהב"ן אשר עיקרו דהב"ן הוא לעולם מבחי' גבורות ובפרט המלכיות שלו. וגם בעת אשר נאצלו במציאת עולם הנקודות היה אצילותם ג"כ בבחי' גבורות וכמו שבארנו לעיל ח"א דרוש ב' ג' ובפרט בספר הכללים כלל י"ח ענף ב' וכן אח"כ כאשר שיצאו ומלכו שהוא עצמו כל הענין דעולם הנקודות הנה היו אז מרוחקים ג"כ מהגילוי דאור א"ס והיה אז אור הא"ס נסתר ונעלם הרבה מאוד גם במקום האצילות שהוא מהטבור דא"ק ולמטה כי הרי נסתלק משם האור ועלה למעלה מהפרסא ונשאר למטה ריקן מהאור לגמרי כנודע ושם במקום הזה ירדו כל הנקודות והרי היו כל הנקודות בהעלם מאור א"ס ונשארו רק בבחי' גבורות גדולים כי הרי היו רק בעצמותם לבד שהם המלכיות דב"ן. ובסיבת זה מיתו ונשברו ועלו גם אורות הנקודות למעלה וכמו שמתבאר כ"ז לעיל ח"א וירדו למטה רק הניצוצין עם השברי כלים לבד ונפרדו עוד משרשן שהוא גם מאורות הנקודות ג"כ ונעשו עי"ז לתוקף דינין קשים. והנה אותן השברי כלים הם היו השרשים דכל העולמות בי"ע ומציאותם אשר בכל משך ימי עולם כולו. והניצוצין היו בחי' אצילות שבהם והרי ירדו כל שרשי הד' עולמות אבי"ע למטה בבחי' כל חלקי הדצח"מ שבהם שהם עולמות ונשמות. והנשמות הם היו התתקע"ד דורות שעליהם אמרו כי עלו במחשבה.

סוד כוונתם ז"ל עלו במחשבה להיבראות – כי הע"ב דהמ"ס הוא סוד המחשבה העליונה ושם עלו למ"ן ומשם יצאו דרך העינים והם הנקודות שיצאו ומלכו ושלטו כרגע והמציאו בשליטתם את כל השרשים דהד' עולמות אבי"ע מכל חלקי הדצח"מ שבהם שהם עולמות ונשמות, אך היו גבורות גדולים משום שהיו רק מהמלכיות דב"ן בהעלם אור א"ס מהם, וע"י תוקף גבורתם יצאו בלי סדרים ולא היה אפשר להם להתקיים כלל, ומיתו, ונשברו כליהם, וירדו השברי כלים עם הניצוצין דש"כ ופ"ר ורפ"ח למטה, והם הגבורות היותר גדולים אשר גם בהנקודות עצמן, וכאשר ירדו למטה לבדן, נעשו לתוקף דינין קשים, ע"י שנתרחקו ממקורן ומאור קדושתם שלמעלה, ועי"ז הרשיעו התתקע"ד דורות, וגברו ברשעתם הרבה מאד, ונעשה מזה כל הטומאה והזוהמא והרע, ובתוכה היו טבועים כל הניצוצין והשברי כלים, שהם השרשים דכל המציאיית כולם שהיה עתיד לצאת בכל הד' עולמות אבי"ע בכל משך ימי עולם אשר עד ביאת המשיח, והם יוצאים ומתבררים משם לאט לאט, והם המציאיית המתחדשים בכל יום בכל חלקי הדצח"מ, כי הם מהבירורים המתבררים תמיד

והוא סוד כוונתם ז"ל עלו במחשבה להיבראות כי הע"ב דהמ"ס הוא סוד המחשבה העליונה ושם עלו למ"ן ומשם יצאו דרך העינים והם הנקודות שיצאו ומלכו ושלטו כרגע והמציאו בשליטתם את כל השרשים דהד' עולמות אבי"ע מכל חלקי הדצח"מ שבהם שהם עולמות ונשמות אך היו גבורות גדולים משום שהיו רק מהמלכיות דב"ן בהעלם אור א"ס מהם כנז' וע"י תוקף גבורתם יצאו בלי סדרים ולא היה אפשר להם להתקיים כלל ומיתו ונשברו כליהם וירדו השברי כלים עם הניצוצין דש"כ ופ"ר ורפ"ח למטה והם הגבורות היותר גדולים אשר גם בהנקודות עצמן וכאשר ירדו למטה לבדן נעשו לתוקף דינין קשים ע"י שנתרחקו ממקורן ומאור קדושתם שלמעלה ועי"ז הרשיעו התתקע"ד דורות וגברו ברשעתם הרבה מאד ונעשה מזה כל הטומאה והזוהמא והרע ובתוכה היו טבועים כל הניצוצין והשברי כלים שהם השרשים דכל המציאיית כולם שהיה עתיד לצאת בכל הד' עולמות אבי"ע בכל משך ימי עולם אשר עד ביאת המשיח. והם יוצאים ומתבררים משם לאט לאט כנ"ל בכל דברינו והם המציאיית המתחדשים בכל יום בכל חלקי הדצח"מ כי הם מהבירורים המתבררים תמיד.

והנה יצא כל הטומאה והזוהמא והרע בסיבת הנבראים עצמן שהוא ברשעת התתקע"ד דורות – כי ע"י שהיו מהצמצום החזק הנעלם מאור א"ס, ולא היה להם במה להתדבק ולהתקרב לשורשם שהוא כל האורות ב"ן אשר נסתלקו ועלו למעלה, ומכש"כ לשורש שורשם שהוא הא"ק עצמו המיוחד בא"ס ית"ש כי לא היה נשפע להם עדיין שום שפעת אור דתורה ומצוה שהוא החוט הפנימי המקשר ומייחד את כל העולמות כולם זב"ז וכולם במקור האחדות, ולא היה להם שום מציאת שפע במה להתקשר למעלה, ובאשר שמטבע הגבורות הוא שלא לשקוט ולנוח כלל, השתמשו בכל תוקף גבורתם רק בפעולת הריחוק עצמו, וכמו שהיו מתכונת עצמותם שהיו מהכחות דהצמצום החזק מרוחק מאור א"ס הרבה מאד

והנה יצא כל הטומאה והזוהמא והרע בסיבת הנבראים עצמן שהוא ברשעת התתקע"ד דורות כי ע"י שהיו מהצמצום החזק הנעלם מאור א"ס ולא היה להם במה להתדבק ולהתקרב לשורשם שהוא כל האורות ב"ן אשר נסתלקו ועלו למעלה ומכש"כ לשורש שורשם שהוא הא"ק עצמו המיוחד בא"ס ית"ש כי לא היה נשפע להם עדיין שום שפעת אור דתורה ומצוה שהוא החוט הפנימי המקשר ומייחד את כל העולמות כולם זב"ז וכולם במקור האחדות. ולא היה להם שום מציאת שפע במה להתקשר למעלה. ובאשר שמטבע הגבורות הוא שלא לשקוט ולנוח כלל. השתמשו בכל תוקף גבורתם רק בפעולת הריחוק עצמו. וכמו שהיו מתכונת עצמותם שהיו מהכחות דהצמצום החזק מרוחק מאור א"ס הרבה מאד וכנז'.

ובסיבת זה הנה התגברו את עצמם מדעתם מרצונם להתרחק עוד יותר, והרשיעו בכל האפשרי בכל כחם ומציאותם – ותחת אשר היה להם לדחוק ולייגע את עצמם להשתמש בכל תוקף ואומץ גבורתם להתקרב ולהדבק לשורש שורשם הנעלם שהוא א"ס ית"ש, אשר רק ממנו עצמו ית"ש הרי נעשה באמת כל הצמצום החזק בכל תכונותיו ותולדותיו שהם כל תוקף הדינים קשים ותולדותם שהוא כל עצמותם והתהוותם דהתתקע"ד דורות עצמן – והיה להם לקיים בעצמן ע"ד שאמרו בגמ' כל מה שאומר לך בעה"ב עשה חוץ מצא, להתגבר בכל תוקף ועוז להתקרב לשרשם עכ"פ, ואז היה מתקיים עליהם ג"כ הבא לטהר מסייעין אותו, וכן מקרא שכתוב "טוב ה' למעוז ביום צרה" – והיה נפתח להם ג"כ שפעת אור היחוד להתקדש ולהתענג באור קדושה של מעלה כנחל שוטף וכמעיין המתגבר ולפי תוקף גבורתם שהיה בהם – ועי"ז היה נתחדש ונעשו אז כל המציאות דהד' עולמות אבי"ע ג"כ כולם בקדושת נועם זיו העליון ע"פ השלימות דסוף תיקון העתיד, אשר אין לנו עתה בזה שום השגה כלל

ובסיבת זה הנה התגברו את עצמם מדעתם מרצונם להתרחק עוד יותר והרשיעו בכל האפשרי בכל כחם ומציאותם. ותחת אשר היה להם לדחוק ולייגע את עצמם להשתמש בכל תוקף ואומץ גבורתם להתקרב ולהדבק לשורש שורשם הנעלם שהוא א"ס ית"ש אשר רק ממנו עצמו ית"ש הרי נעשה באמת כל הצמצום החזק בכל תכונותיו ותולדותיו שהם כל תוקף הדינים קשים ותולדותם שהוא כל עצמותם והתהוותם דהתתקע"ד דורות עצמן. והיה להם לקיים בעצמן ע"ד שאמרו כל מה שאומר לך בעה"ב עשה חוץ מצא (פסחים פ"ו ב') להתגבר בכל תוקף ועוז להתקרב לשרשם עכ"פ ואז היה מתקיים עליהם ג"כ הבא לטהר מסייעין אותו (שבת ק"ד א') וכן מקרא שכתוב (נחום א') טוב ה' למעוז ביום צרה. והיה נפתח להם ג"כ שפעת אור היחוד להתקדש ולהתענג באור קדושה של מעלה כנחל שוטף וכמעיין המתגבר ולפי תוקף גבורתם שהיה בהם. ועי"ז היה נתחדש ונעשו אז כל המציאות דהד' עולמות אבי"ע ג"כ כולם בקדושת נועם זיו העליון ע"פ השלימות דסוף תיקון העתיד אשר אין לנו עתה בזה שום השגה כלל.

אמנם הם לא עשו כן, אלא שעשו בהיפוך, והתרחקו עצמן בכל תוקף גבורתם מאור היחוד של מעלה, וקצצו בנטיעות – כי סלקו את עצמן משורש הקדושה להעשות לרשות בפני עצמן, ונעשה על ידיהם כל מציאות הרע, כי יצא על ידיהם מהכח אל הפועל שהוא מתוקף הדינין קשים, מציאת הרע עצום מאד, ונעשה העולם תוהו, והוא מציאת הטומאה והזוהמא והרע שיצא אז, ובהם נתערבו ונטבעו כל הנצוצין והשבירת כלים, שהם השרשים והכחות כל המציאיית כולם

אמנם הם לא עשו כן אלא שעשו בהיפך והתרחקו עצמן בכל תוקף גבורתם מאור היחוד של מעלה וקצצו בנטיעות. כי סלקו את עצמן משורש הקדושה להעשות לרשות בפנ"ע. ונעשה על ידיהם כל מציאות הרע. כי יצא על ידיהם מהכח אל הפועל שהוא מתוקף הדינין קשים. מציאת הרע עצום מאד ונעשה העולם תוהו והוא מציאת הטומאה והזוהמא והרע שיצא אז. ובהם נתערבו ונטבעו כל הנצוצין והשב"כ שהם השרשים והכחות כל המציאיית כולם. וכמו שיתבאר עוד למטה בכ"ז בעה"י.

כוונת מאמרם ז"ל "אין בן דוד בא עד שיכלו עד הנשמות שבגוף" – רש"י בע"ז: דה"מ עד שיכלו שאמר, שאוצר הנשמות הוא שמו גוף – בתיקונים תיקון ס"ט: אלין תתקע"ד דרין כו' דאסתלקו קדם זמנייהו וזריק לון קב"ה על כל דרא ודרא כו' ודא הוא רזא דאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף כו', ור"ל עד שיכלו לצאת כל התתקע"ד דרין – בב"ר ובויק"ר: "אין מלך המשיח בא עד שיבראו כל הנשמות שעלו במחשבה להיבראות" כו' ע"ש, והם התתקע"ד דורות – שם: "אלף דור עלו במחשבה להבראות וכמה נימוחו מהם תתקע"ד" – הרי לנו כי התתקע"ד דורות הנה הם הנשמות שבגוף

יא) והנה ע"פ דברינו הנז' הנה יתבאר לנו כוונת מאמרם ז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו עד הנשמות שבגוף וכנ"ל, וע' רש"י עבו"ז ה' א' דה"מ עד שיכלו שאמר, שאוצר הנשמות הוא שמו גוף וכן אמר ג"כ ביבמות ס"ב סע"א. אמנם בתיקונים תיקון ס"ט קי"ט א' אמר שם. אלין תתקע"ד דרין כו' דאסתלקו קדם זמנייהו וזריק לון קב"ה על כל דרא ודרא כו' ודא הוא רזא דאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף כו' ור"ל עד שיכלו לצאת כל התתקע"ד דרין וכן הוא ג"כ במדרש ב"ר פ' כ"ד סי' ד' וכן בויק"ר פ' ט"ו סי' א' אין מלך המשיח בא עד שיבראו כל הנשמות שעלו במחשבה להיבראות כו' ע"ש והם התתקע"ד דורות וכמ"ש שם פ' כ"ח סי' ד' אלף דור עלו במחשבה להבראות וכמה נימוחו מהם תתקע"ד והרי לנו כי התתקע"ד דורות הנה הם הנשמות שבגוף.

בזוה"ק ח"ב בהיכלות פקודי, שהם ההיכלות דזו"ן דבריאה, בהיכל ה' שם, שהוא היכל אהבה, חסד, הנה אמרו שם: דבהאי היכלא קיימין כל נשמתין וכל רוחין דזמינין לנחתא בבני נשא מיומא דאתברי עלמא, ועל דא, היכלא דא נקטא כל אינון נשמתין דנפקין מההוא נהר דנגיד ונפיק (ר"ל יסוד) ובגין דא היכלא דא לא קיימא לעלמין בריקנייא כו' וכד יסתיימין אלין כו', ר"ל שיכלו כולם לצאת, וכדין ייתי מלכא משיחא כו', ופי' שם הגר"א, שזהו מ"ש אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, כי היכל הזה שהוא בחסד, הנה הוא הגוף, כי הז"ת הם הגוף, וכאשר יסתיימו כל הנשמות הניתנין בהיכל הזה, אז יבוא משיח – אמנם הנה בדברי הרב בשער הצלם: כי כוונת מאמרם ז"ל הוא, על הצלם, שהוא לבוש להנשמה, ועל ידה מתלבש הנשמה בהגוף ומתקשרים זה בזה, כי היא אמצעי בין הגוף להנשמה, וכל הצלמים כולם, הנה הם מהרפ"ח ניצוצין המתבררים, וכשיוגמרו להתברר כל הצלמים כולם, שהם כלל הלבוש והגוף לכלל כל הנשמות, אז יבא משיח, וזהו עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, ור"ל עד שיושלמו כל הנשמות כולם בהגוף והלבוש הראוי לכל אחד ואחד

ובזוה"ק ח"ב בהיכלות פקודי [שהם ההיכלות דזו"ן דבריאה בהיכל ה' שם, שהוא היכל אהבה, חסד, הנה אמרו שם רנ"ג א', דבהאי היכלא קיימין כל נשמתין וכל רוחין דזמינין לנחתא בבני נשא מיומא דאתברי עלמא, ועל דא, היכלא דא נקטא כל אינון נשמתין דנפקין מההוא נהר דנגיד ונפיק (ר"ל יסוד) ובגין דא היכלא דא לא קיימא לעלמין בריקנייא כו' וכד יסתיימין אלין כו', ר"ל שיכלו כולם לצאת, וכדין ייתי מלכא משיחא כו', ופי' שם הגר"א, שזהו מ"ש אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, כי היכל הזה שהוא בחסד, הנה הוא הגוף, כי הז"ת הם הגוף, וכאשר יסתיימו כל הנשמות הניתנין בהיכל הזה, אז יבוא משיח, אמנם הנה בדברי הרב בשער הצלם פ"ב אמר שם, כי כוונת מאמרם ז"ל הוא, על הצלם, שהוא לבוש להנשמה ועל ידה מתלבש הנשמה בהגוף ומתקשרים זב"ז, כי היא אמצעי בין הגוף להנשמה, וכל הצלמים כולם, הנה הם מהרפ"ח ניצוצין המתבררים, וכשיוגמרו להתברר כל הצלמים כולם, שהם כלל הלבוש והגוף לכלל כל הנשמות, אז יבא משיח, וזהו עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, ור"ל עד שיושלמו כל הנשמות כולם בהגוף והלבוש הראוי לכ"א ואחד.

כל הנשמות כולם דהעוה"ז הנה הם כולם רק מהאימא הכללי דהא"ק, מהמלכי עיגולים ומהתיקוני היושר והמ"ה שבה – האימא שהיא אשת אבא, הנה היא מכונה בשם גוף – בזוה"ק וישב: אשה, דא גופא – בגמ' מנחות: אשתו כגופו דמיא – כי הרי כל אורות דאבא הנה נכנסים ומתכנסים בה ומתגלמים בה – הרב בדרושי אבי"ע: כי בינה היא נקרא גופה, כי היא בבחי' גוף להג"ר, שבה הם מתכנסים, והיא גוף להם, וכן הרי היא אם הבנים, ו"ק ומלכות, שבהם הוא הכלים העיקרים והם נגמרים בה וממנה הם יוצאים, והרי נעשה ונשלם הגוף והכלי, בהבינה, וכן הוא ג"כ כי עולם העקודים שהוא מהס"ג שהוא בינה, הנה שם מתחיל בחי' כלי, וכן אור הנשמה שהוא מבינה הנה הוא מתלבש בכלי הגוף שהוא המוח שבראש, משא"כ החיה ויחידה כנודע, ולכן מכ"ז הנה האימא הכללי שהיא אוצר כל הנשמות כולם דהעוה"ז עד ביאת המשיח, הנה הוא נקרא בשם גוף, וזהו שאמרו אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, והוא עד שיוגמר להתברר ויושלם לצאת כל הנשמות דהאימא הכללי, שהיא אוצר הגוף לכל הנשמות דהעוה"ז, ואז יבא בן דוד משיח צדקינו ויתחיל מאז ולהלאה התיקון לחדתא עלמא ולמלקט נשמתין חדתין, שהם כל הנשמות אשר מהניצוצין והאורות דהמלכי יושר ומהתיקוני דאור המ"ה אשר מהאבא הכללי, והנה יתייחדו הם עם כל הנשמות דהעוה"ז שהם מהמלכי העגולים ומהתיקוני דאור היושר והמ"ה אשר מהאימא הכללי, כ"א בבת זוגיה, ויומשך כ"ז עד סוף אלף השביעי יום שכולו שבת שאז יתחדש העולם, ואז יתלבשו בגופין אחרנין קדישין לאתקרי קדישין, ויהויין כלהון בריין חדתיין ואז ישמח ה' במעשיו, הרי נתבאר לנו כי דברי רש"י ז"ל אשר אמר כי אוצר הנשמות הוא שמו גוף, הנה דבריו הם דברי אלקים חיים והוא מובן ע"פ דברינו

והנה כל הדברים הללו הם יתבארו ע"פ דרכינו, כי הרי אמרנו כי כל הנשמות כולם דהעוה"ז הנה הם כולם רק מהאימא הכללי דהא"ק, מהמלכי עיגולים ומהתיקוני היושר והמ"ה שבה וכנ"ל בכל דברינו, והנה האימא שהיא אשת אבא, הנה היא מכונה בשם גוף, וכמ"ש בזוה"ק פ' וישב קפ"א ע"ב, אמרו שם, אשה, דא גופא, וכן אמרו, מנחות צ"ג ב', אשתו כגופו דמיא, כי הרי כל אורות דאבא הנה נכנסים ומתכנסים בה ומתגלמים בה, וכן אמר הרב בדרושי אבי"ע פ"ב סמוך לסופו וכן שם פ"ה כי בינה היא נקרא גופה, כי היא בבחי' גוף להג"ר, שבה הם מתכנסים, והיא גוף להם, וכן הרי היא אם הבנים, ו"ק ומלכות, שבהם הוא הכלים העיקרים והם נגמרים בה וממנה הם יוצאים, והרי נעשה ונשלם הגוף והכלי, בהבינה, וכן הוא ג"כ כי עולם העקודים שהוא מהס"ג (הע"ב דס"ג), שהוא בינה, הנה שם מתחיל בחי' כלי, וכן אור הנשמה שהוא מבינה הנה הוא מתלבש בכלי הגוף שהוא המוח שבראש, משא"כ החיה ויחידה כנודע, ולכן מכ"ז הנה האימא הכללי שהיא אוצר כל הנשמות כולם דהעוה"ז עד ביאת המשיח, הנה הוא נקרא בשם גוף, וזהו שאמרו אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, והוא עד שיוגמר להתברר ויושלם לצאת כל הנשמות דהאימא הכללי, שהיא אוצר הגוף לכל הנשמות דהעוה"ז, ואז יבא בן דוד משיח צדקינו ויתחיל מאז ולהלאה התיקון לחדתא עלמא ולמלקט נשמתין חדתין (כמ"ש פ' וירא קי"ט א') שהם כל הנשמות אשר מהניצוצין והאורות דהמלכי יושר ומהתיקוני דאור המ"ה אשר מהאבא הכללי והנה יתייחדו הם עם כל הנשמות דהעוה"ז שהם מהמלכי העגולים ומהתיקוני דאור היושר והמ"ה אשר מהאימא הכללי, כ"א בבת זוגיה (כמ"ש בבראשית כ"ח א' ב') ויומשך כ"ז עד סוף אלף השביעי יום שכולו שבת שאז יתחדש העולם, כמ"ש סנהדרין צ"ז ב' וע' לעיל כלל י"ז ענ"ד אות ט', ואז יתלבשו בגופין אחרנין קדישין לאתקרי קדישין, (כמ"ש בפ' שמות י' ע"א) ויהויין כלהון בריין חדתיין ואז ישמח ה' במעשיו כמ"ש בפ' וירא שם, והרי נתבאר לנו כי דברי רש"י ז"ל אשר אמר כי אוצר הנשמות הוא שמו גוף, הנה דבריו הם דברי א"ח והוא מובן ע"פ דברינו.

בזוהר חדש שה"ש: על הזיהרא דנשמתא עלאה דפרחת מניה ע"י החטא, כי היא עלה למעלה ונגנז בחד אוצר דאיהו גוף עכ"ל, והוא בהיסוד דהנוק' דאצילות, ששם הוא אוצר כל הנשמות כולן קודם שיורדים בבריאה, ולכן היא נקרא כנסת ישראל, ונמשכים בה מאוצר הכללי שהיא האימא הכללי כנ"ל, והיסוד דהנוק' הוא הגן עדן ששם נגנז אור הגנוז, וכן עלה שם הזיהרא עלאה דפרחא מניה כי היתה ג"כ מאור הגנוז – ועכ"פ הוא כי בענין אוצר הנשמות שהוא גוף הנה אמר הזו"ח ג"כ כלשון רש"י ז"ל

ופלא הוא כי כעין לשון רש"י ז"ל הוא נמצא בזוהר חדש שה"ש דף נ"ד עמוד ד' מדפוס אמשטרדם, שאמרו שם, על הזיהרא דנשמתא עלאה דפרחת מניה ע"י החטא, כי היא עלה למעלה ונגנז בחד אוצר דאיהו גוף עכ"ל, והוא בהיסוד דהנוק' דאצילות, ששם הוא אוצר כל הנשמות כולן קודם שיורדים בבריאה, ולכן היא נקרא כנסת ישראל, כמ"ש בפ' פנחס ר"מ רע"ב, ונמשכים בה מאוצר הכללי שהיא האימא הכללי כנ"ל, והיסוד דהנוק' הוא הגן עדן ששם נגנז אור הגנוז וכן עלה שם הזיהרא עלאה דפרחא מניה כי היתה ג"כ מאור הגנוז ועכ"פ הוא כי בענין אוצר הנשמות שהוא גוף הנה אמר הזו"ח ג"כ כלשון רש"י ז"ל ע"ש.

דברי התיקונים הנ"ל שאמר שהכונה הוא על התתקע"ד דרין, וכן דברי הגר"א הנ"ל שאמר שהכונה הוא על הנשמות כולן שהם בהיכל אהבה דבריאה, כ"ז מתבאר ע"פ דברינו – כבר אמרנו, שכלל כל הנשמות כולן הנה הם אלף דור והם כל הנשמות דהעוה"ז אשר עד ביאת המשיח והם כולם מהמלכי עגולים שהם מאימא הכללי, וכן ישנם עוד אלף דור נשמות ג"כ מהמלכי יושר שהם מהאבא הכללי, והם הנשמתין חדתין שיתוקנו ויצאו לעתיד לבוא, והאלף דור נשמות דהעוה"ז הרי הוא עם התתקע"ד דורות דעולם התוהו, כי הרי הם חוזרים ויוצאים בעוה"ז תמיד, כמ"ש רז"ל בחגיגה: "עמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור והן הן עזי פנים שבדור", לשון "עמד", הוא מלשון המתין והתבונן, ע"ד שכתוב באיוב "עמוד והתבונן נפלאות א"ל" – כי הקב"ה התבונן ונמלך ונתיעץ כביכול מה לעשות עמהם כדי לתקנם, כי גם התתקע"ד דורות יתוקנו לעתיד לבוא גם כן, והנה הם מתתקנים תמיד ע"י ששתלן בכל דור ודור, והגם שאמרו הן הן עזי פנים שבדור, אך ממנו ית"ש הנה לא יפלא כל דבר והם מתתקנים עכ"פ – והיינו כי הנה הם מתגלגלים תמיד ובאים בגלגול אחר גלגול עד שמתתקנים עכ"פ – בקהלת: ראיתי רשעים קבורים ובאו (כי הם קבורים ואח"כ באו מחדש) וממקום קדוש יהלכו כי שרשם הוא בקודש, כי כל האלף דור שרשם הוא מהחו"ג שבדעת מהב' כתפין דא"א – ולכן מטפל הקב"ה בתקנתן עד שיתוקנו כולם עכ"פ הגר"א: ובהנהו אשר קומטו (שהם התתקע"ד דרין אשר עליהם נאמר אשר קומטו ולא עת) לא כהנך שכתוב בהם יפול מצדך אלף שבהם הערב רב שסימנם, נג"ע ר"ע, עם כל אבזרייהו ותולדותיהם, כי הם יכלו לגמרי, אבל התתקע"ד דורות הם יתוקנו עכ"פ

והנה עד"ז יתבאר לנו ע"פ דברינו ג"כ דברי התיקונים הנ"ל שאמר שהכונה הוא על התתקע"ד דרין, וכן דברי הגר"א הנ"ל שאמר שהכונה הוא על הנשמות כולן שהם בהיכל אהבה דבריאה, וכ"ז הוא מתבאר ג"כ ע"פ דברינו הנז' כי הרי כבר אמרנו בספר הדע"ה בתחילתו בהמאמר כללי שבתחילת הספר אות ג', שכלל כל הנשמות כולן הנה הם אלף דור והם כל הנשמות דהעוה"ז אשר עד ביאת המשיח והם כולם מהמלכי עגולים שהם מאימא הכללי, וכן ישנם עוד אלף דור נשמות ג"כ מהמלכי יושר שהם מהאבא הכללי, והם הנשמתין חדתין שיתוקנו ויצאו לעתיד לבוא וכנז', והאלף דור נשמות דהעוה"ז הרי הוא עם התתקע"ד דורות דעולם התוהו כמ"ש במדרש ב"ר פ' כ"ח סי' ד' ועוד בכ"מ, כי הרי הם חוזרים ויוצאים בעוה"ז תמיד, וכמ"ש רז"ל בחגיגה י"ג י"ד, עמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור והן הן עזי פנים שבדור, ומ"ש לשון עמד הוא מלשון המתין והתבונן, ע"ד שכתוב איוב ל"ז י"ד, עמוד והתבונן נפלאות א"ל, כי הקב"ה התבונן ונמלך ונתיעץ כביכול מה לעשות עמהם כדי לתקנם, והוא כמו שכתבנו בספר הדע"ה ח"ב דרוש ד' ענף י"ז, כי גם התתקע"ד דורות יתוקנו לע"ל ג"כ, והנה הם מתתקנים תמיד ע"י ששתלן בכל דור ודור, והגם שאמרו הן הן עזי פנים שבדור, אך ממנו ית"ש הנה לא יפלא כל דבר והם מתתקנים עכ"פ. והיינו כי הנה הם מתגלגלים תמיד ובאים בגלגול אחר גלגול עד שמתתקנים עכ"פ, ועל זה נאמר, קהלת ח', ראיתי רשעים קבורים ובאו (כי הם קבורים ואח"כ באו מחדש) וממקום קדוש יהלכו כי שרשם הוא בקודש, כי כל האלף דור שרשם הוא מהחו"ג שבדעת מהב' כתפין דא"א כמו שבארנו בספר הדע"ה שם וע"ש ענף י"ח, ולכן מטפל הקב"ה בתקנתן עד שיתוקנו כולם עכ"פ וע' כ"ז בתז"ח דף ט"ל ובהגר"א שם וכן בתיקון ס"ט קי"ט ע"א בהגר"א שם ע"ב, שאמר שם ובהנהו אשר קומטו (שהם התתקע"ד דרין אשר עליהם נאמר אשר קומטו ולא עת) לא כהנך שכתוב בהם יפול מצדך אלף שבהם הערב רב שסימנם, נג"ע ר"ע, עם כל אבזרייהו ותולדותיהם, כי הם יכלו לגמרי, אבל התתקע"ד דורות הם יתוקנו עכ"פ, וע' עוד בתז"ח דף ל"ז.

המשך הספר בדף הבא