ספר "הערב רב" וכל המסתעף חלק י"ד - [14]
על
פי ספה"ק מגלה עמוקות על התורה
להמקובל האלקי מורינו רבי נתן נטע שפירא זיע"א
"מפעל הזוהר העולמי" - שע"י "חברה מזכי הרבים העולמי"
מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א
"MIFAL HAZOHAR Hoilumi" - C\o CHEVREH MAzakei Harabim Hoilumi
Under The Supervision Of Rabbi Sholom Yehuda Gross
The Head Of The Rabbinical Court Of Holmin
קהל האלמין -
רחוב נחל לכיש 24/8 - רמת בית שמש 99093 - ארץ ישראל
Cong. Of Holmin - Nachal Lachish 24/8
-
Ramat
Beth Shemesh 99093, Israel
-
Tel:
011-97254-843-6784
ערב רב
על פי הזוהר והאריז"ל וספרי קבלה מוסר וחסידות ח"י כרכים
EREV RAV
BY THE ZOHAR HA'KADDOSH
& THE ARIZ"L & THE SIFREI KABALAH & MUSAR & CHASIDUT
18
volumes
הערב רב וכל המסתעף – חלק י"ד [14]
על פי ספר הקדוש – "מגלה עמוקות על התורה" - להמקובל האלקי מורינו רבי נתן נטע שפירא זיע"א, - יצא לאור ע"י ועד גילוי פני הערב רב, מנחם אב תשס"ד לפ"ק - נ"ג עמודים
|
ספר "הערב רב"
וכל
המסתעף
חלק י"ד - [14]
על פי ספר הקדוש
מגלה עמוקות על התורה
להמקובל האלקי מורינו רבי נתן נטע שפירא זיע"א
בו יבואר גודל ענין חיוב הלימוד ולחקור מעשי וענין ה"ערב רב", ואיך שצריכים ללחום נגדם, שמקלקלים את כל עם ישראל בכל העולם כולו, ועוקרים כל המצות שבתורתינו הקדושה, כמו שכתב הגאון הקדוש מווילנא זיע"א, שישנם חמשה מיני ערב רב, והם: א)בעלי מחלוקת ובעלי לשון הרע, ב)הרודפים אחר התאוה כמו זנות וכדומה, ג)הרמאים שמראים עצמם כצדיקים ואין לבם שלם, ד)הרודפים אחר הכבוד ובונים חרבות לעשות להם שם, ה)הרודפים אחר הממון. והמחלוקת תחילה, כי המחלוקת כנגד כולם, והם נקראים "עמלקים", ואין בן דוד בא עד שיעברו מן העולם, ועליהם נאמר (דברים כה, יט): "תמחה את זכר עמלק" כמבואר בזוהר. (אדרת אליהו פרשת דברים)
גם יבואר בו השכר הגדול למי שעוסק להציל את עם ישראל מן הערב רב, ומעורר את הרבים שלא יפלו ברשתם ח"ו.
עוד יבואר, שהערב רב הם רמאים כנחשים ועקרבים, כמבואר בזוהר חדש וז"ל (זוהר חדש פרשת יתרו מאמר ז' ימי בראשית):
"אבל נחשים ועקרבים יש בו – ונחשין ועקרבין דילה אינון ערב רב".
עוד יבואר בו העונשים הגדולים אשר מענישים את האדם בזה ובבא, ושאין אדם יכול לשער עד כמה שיסבול בזה ובבא על זה שעזר את הערב רב, והפגם הגדול הנעשה על ידי אלו העוזרים להם, וגודל החיוב שמוטל על כל איש ואיש להיות בקי בהם בפרטותיהם ודקדוקיהם, כדי שלא יכשלו חס ושלום לבנות בתי עבודה זרה של דור הפלגה של הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם (בראשית יא, ד), כי בזה תלוי יסוד קדושת ישראל, ובו תלוי גם כן ביאת משיח בן דוד, כמו שגילה לנו רבינו חיים וויטאל זיע"א תלמיד האריז"ל בספרו הקדוש עץ חיים בהקדמתו.
* * *
הספר נדפס לזכות את הרבים - ונחלק בחנם לכל דורש ומבקש
הרשות נתונה לכל מי שברצונו להדפיס קטעים מספר זה או כל הספר בכל לשון שהוא בכל מדינה ומדינה, כדי להרבות תורה ויראת שמים בעולם, ולעורר לבות אחינו בני ישראל בתשובה שלימה
אוסף ענקי כעין זה עדיין לא ראה אור הדפוס עד היום הזה ועכשיו באחרית הימים נתגלה האור הגדול הזה לאור החזיון הנורא שנתגלה אצל הכותל המערבי שריד בית מקדשינו בחודש ניסן דהאי שתא שנת תשס"ד לפ"ק.
אם אתה רוצה לדעת מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעכב את גאולתינו ופדות נפשינו רחמנא ליצלן, תלמוד בעיון בספר הזה.
* * *
במקום הקדמה
וְהִנֵה מַה שֶּכָּתַב בִּתְּחִילַת דְבָרָיו וַאֲפִילוּ כָּל
אִינוּן דְמִשְׁתַּדְלֵי בְּאוֹרֵיְיתָא כָּל חֶסֶד דְעָבְדֵי
לְגַרְמֵייהוּ וכו', עם היות שפשטו מבואר ובפרט בזמנינו זה
בעו"ה אשר התורה נעשית קרדום לחתוך בה אצל קצת בעלי תורה אשר
עסקם בתורה על מנת לקבל פרס והספקות יתירות וגם להיותם מכלל
ראשי ישיבות ודייני סנהדראות להיות שמם וריחם נודף בכל הארץ
ודומים במעשיהם לאנשי דור הפלגה הבונים מגדל וראשו בשמים.
ועיקר סיבת מעשיהם היא מה שכתב אחר כך הכתוב ונעשה לנו שם.
ככתוב בספר הזוהר בפרשת בראשית דף כ"ה ע"ב וזה לשונו על פסוק
אלה תולדות השמים והארץ. שחמשה מינים יש בערב רב ומן הג' מינים
מהם הוא הנקרא כת גבורים דעלייהו אתמר המה הגבורים אשר מעולם
אנשי השם ואינון מסטרא דאילין דאיתמר בהון הבה נבנה לנו עיר
ומגדל וגו' ונעשה לנו שם בבנין בתי כנסיות ובתי מדרשות ושוין
בהון ס"ת ועטרה על רישיה ולא לשמה אלא למעבד לון וכו' והנה על
הכת הזאת אמרו בגמרא כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שנהפכה
שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם.
תוכן עניני "ערב רב" מספר הקדוש מגלה עמוקות על התורה ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת תולדות ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת תולדות א. וערב רב באמצע סימנם סער ויניקותם מן ה' אחרונה הרי סערה ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת וישלח ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת וישלח ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת ויגש ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת ויגש ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת וארא ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת וארא ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת בא ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת בא ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת תרומה ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת תרומה ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת ויקרא ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת ויקרא ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת תזריע ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת תזריע ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת קדושים ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת קדושים ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת בהר ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת בהר ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת בחוקותי ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת בחקותי ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת שלח ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת שלח לך ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת קרח ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת קרח ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת חוקת ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת חוקת ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת בלק ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת בלק כז. הפעם הראשון אמר מן ארם ינחני בלק לכה ארה לי יעקב הם הערב רב שעשו עגל – ולכה זועמה ישראל על כלל ישראל ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת פנחס ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת פנחס ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת ואתחנן ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת ואתחנן ספר מגלה עמוקות על התורה פרשת וזאת הברכה ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת וזאת הברכה ספר מגלה עמוקות על התורה וערב רב באמצע סימנם סער ויניקותם מן ה' אחרונה הרי סערה
יצחק בגרר יצחק בגרר בגי' תורה שהוא סוד י"ג מכילין דרחמי י"ג פ' אהיה וי"ג פ' הוי"ה משה ואליהו שהם הכלל תורה שבכתב ושבע"פ כמש"ה (עמוס א) בסופה ובסער' דרכו משה ותשם בסוף ואליהו עלה בסערה הוא נוטריקון יסוד שהכל תלוי בו יסוד נוטריקון ד' סופה וסערה דרכו ונרמז במלת סופה תרין ב"ד אדני אלהי"ם ה"ס שאוחזין בה סער דהיינו מסטרא דשמאלא סמאל שהוא אש ומימין רהב שהוא מים. בר"מ פ' פנחס וערב רב באמצע סימנם סער ויניקותם מן ה' אחרונה הרי סערה. * * *
שיצחק תיקן תפילת מנחה התחיל בתפילתו תחילה ויצא יצחק לפנות ערב כי אז מתעורר מדת הדין כי פנה יום (ירמיה ו) כי ינטו צללי ערב לכן צריך ליזהר ביותר בתפלת מנחה כמ"ש יעקב (בראשית לב) מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו עבור עשו שבא שולטן דידי' בסוד וירא העם כי (שמות לב) בשש באה שעה שית שעתין בתראין דיומא בסוד ערב רב לכן קראה עשק כי שם המקטרג עומד והתעשקו עמו כנגד תפלות ערבית (תהלים קב) תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער קראה שטנה אבל נגד תפילות שחרית שאז (איוב לח) רבה אמונתך בסוד אהבה רבה (איוב לח) ויריעו כל בני אלהים (בראשית מד) הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם אמר רחובות כי שם הרחיב ד' לנו ואידלי יומא ואידלי קצירה ופרינו לפי שכל התפילות של כל ימי החול מקבלין בשבת כי כל ז' ימים יונקין משבת ג' מקמי שבת וג' לבתר שבת בסוד תוספת נפש רוח נשמה ז"ש ויעל משם באר שבע שהוא שבת קודש שכולם עולים דרך שם. * * *
למדו רז"ל כל סדר התפילות מיעקב ולדעתי נרמזין בפסוק מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו ר"ל תפילת המנחה צריכין אנו ליזהר בה יותר לפי שהיא שלוחה עבור מידתו של יצחק שיונק ממנה עשו כמ"ש (ירמי' ו) אוי נא לנו כי פנה יום כי ינטו צללי ערב לכן (שמות לב) וירא העם כי באו שש והגיע ערב רב זמן יניקת החיצונים והנה גם הוא אחרינו תפילת ערבית שתיקן יעקב ויצו גם את השני גם את השלישי הן הן שלשה משמורת של לילה גם כל ההולכים אחרי העדרים תפילת שחרית (בראשית מד) כי הבוקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם (איוב לה) ברון יחד ככבי בקר אז ויריעו כל המקטרגים. * * *
רמז גם על ערב רב עלה אתם שהוא ג"כ על רפ"ח ניצוצות שהעלו ממצרים מנין ר"ב כי ירדו לשבור ב"ר ז"ש ערב ר"ב מנין רב עלה אתם ויוסף ישית ידו על עיניך כי יוסף הורד למצרים לשבור ב"ר שהוא צדיק אוכל לשובע נפשו לתקן הנפשות גם עלה ג"ם ערב רב עלה וממי באין אלו הניצוצות ויוסף וגו'. * * *
מגורי מאה ושלשים שנה מעט ורעים כדי לתקן עון אדה"ר באותן ק"ל שנה עמד במי גיחון והוליד שיידין רוחין ולילין לכן קראן רעים סוד אלו השדים הנבראים מבעלי קריין הם טפות נשמות קדושות שמתלבשים בגוף שידין ולילין הנעשים מן אשה זרה לילית וחוזרים להיות רעים מצד הרע ואמנם אלו הנשמות היו צריכין תיקון ז"ס והק"ל נשמע בית פרעה על אותן נשמות העשוקות שהיו מסטרא דלילית ופרעה היא פ"ה ר"ע תנין גדול הרובץ בתוך יאוריו לכן גזר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו כי יאורה דכר היאורה נקיבה בסוד דג דגה חובל חבלה ולכן כל ק"ל שנים הראשונים שהיו ישראל במצרים כל אותן הנשמות שנולדו בק"ל שנים הראשונים הי' אותן טיפין שהוליד אדה"ר באותן ק"ל שנים בשידין רוחין ולילין וכשנולד משה אז כלו ופסקו כלם והוא התחיל להיות מצד הטוב ולא מצד הרע כראשונים ז"ס ותרא אותו כי טוב הוא ותר"א בגי' אדה"ר ז"ש בזוהר שאז נתקן חטא חוה ותרא האשה כי טוב העץ למאכל הנה יעקב אמר לבניו רדו שמה ונחיה משם ולא נמות לבא בקדושה ולא בקליפה שרגליה יורדת מות רדו שמ"ה אותיות משה כי מן רדו צריך לנכות כל פ' שנה של משה שאז הי' הנשמות מסיטרא דטוב נמצא שלא נשארו רק ק"ל שנה כנגד ק"ל שנה של אדה"ר שהוליד שידים ואח"כ הוליד שת בדמותו ובצלמו כן לאחר ק"ל שנה שהיו במצרים נשארו פ' שנה של משה שהוא דמות ש"ת ז"ש כי מן המים הזדונים משיתוהו שהוא הי' דוגמת ש"ת ועד אותו יום כל הבן הילוד היה מן סוד יאורה שהיא לילי' ושופרי' דיעקב מלשון (איוב כז) ברוחו שמים שפרה מלשון תיקון מעין שופרי' דאדה"ר ופרעה שידע זה אמר כל טוב ארץ מצרים לכם הוא ואותם הנשמות מל יוסף במצרים כדי לצרף וללבן אותם וניצוצות אלו באו בדור המבול ובדור הפלגה גם הם חטאו בעון זה שהשחיתו זרעם ויוסף ברית העליון הכניס והחזיר אותם לקדושה זה סוד ואת העם העביר יוסף לערים מקצה גבול מצרים אלו שהעביר יוסף הם אותם שמל וטלטלם לצרפם וללבנם ואלו הם ערב רב ז"ש יעקב רב עוד יוסף בני חי שיוסף החיה בברית מילה ערב רב שמל אותם ולפי שארץ מצרים ערות הארץ ויוסף סוד ברית לכן גלו לשם וע"י יוסף ניתקן הכל ז"ש מקצה גבול מצרים שהוא סוד ערות העביר אות"ם על אות ברית קודש. * * *
שאהרן בא מטוב של קין לכן הוצרך הקב"ה לעשות נס במטה של אהרן לקיים קרא (ישעי' מט) מהרסיך ומחרביך ממך יצאו ודא רזא ויקהילו העם אל אהרן שהם ערב רב בנוי דקין והשיב למשה אתה ידעת את העם כי ברע הוא שהם ניתלין ברע של קין והוא מטוב של קין לכן באו אליו וכן במקום זה אמור אל אהרן. * * *
ערב רב עלה אתם במכילתא חד אמר ק"ך רבוא הי' ערב רב וחד אמר ר"ם רבוא וחד אמר ש"ס רבוא בדרך הפשט. כתב דודי מהרי"ש במכילתא דבהא פליגי מ"ד ק"ך רבוא דריש גם ערב שהי' כל כך רב אתם ר"ל מאחר שישראל בעצמם היו ס' רבוא והם היו כ"כ רב כמו הם ז"ש אתם הרי כפל ס' רבוא ק"ך השני דריש גם מרבה עוד כמוהו הרי ר"ם רבוא ע"ד הקבלה יש ג' מס"ך מבדיל בין ג' עולמות והמסך הוא ק"ך צירופי אלקים נרמז במלת מס"ך ז"ס ומשה עלה אל האלהים עכ"פ הם על ק"ך צירופים רק בהא קמיפלגי מ"ד ק"ך רבוא סובר שהם היו מן הקליפות שבעשייה תמן ק"ך צירופים וחד אמר שהיו מן הקליפות רע שביצירה שהוא ב"פ ק"ך הרי ר"ם כי ק"ך דיצירה ק"ך דעשיי' הרי ר"ם ולפי שמשה רזא דעמודא דאמצעיתא דמקנן ביצירה לכן הערב רב מחיליה קא אתיין ונקרא עם ר"ם וחד אמר ש"ס שהיו מן החיצונים שמגיע עד הצוואר וכמו שבא דוד מן עולם הבריאה לתקן צוואר זה בסוד כמגדל דוד צווארך וקופה של שרצים זו תלויה בצווארו לתקן זה לכן היו ש"ס. * * *
לי מקדש ושכנתי בתוכם האי קרא קשיא דלאו סיפא רישא. בזוהר מתרץ משכן בגי' שמ"ע שהוא סוד שיעור קומה על ה' חלקים נחלק המשכן וכן האדם על ה' חלקים או רמז סוד קדוש ת"י שנין מנין קדוש. ז"ס ועשו לי מקדש ושכן ת"י בתוכם לכן היו ת"י שנים במקדש ואח"כ נחרב או בא לומר הרי ארר"ט בגימ' ת"י ומתרגמינן טורי דמלטטיא ובכל דבר הקדוש מתדבקות הקליפה ז"ש ועשו לי מקדש ושכן ת"י שהוא רזא דארר"ט בתוכם כי הקב"ה צוה לעשות מתחילה המשכן עם ערב רב מאת כל איש שיהיה מוחא וקליפה ביה. * * *
ע"ז יש בצורת א' זעירא י"ו למעלה י"ו למטה הנה נרמז בכאן (משלי כ) והון אדם יקר חרוץ נחלק אדם לאחר אכילת עץ הדעת טוב ורע לתרין בנין קין והבל קין מסיטרא דרע הבל מסיטרא דטוב ומהם נתערבו כל הנשמות שבעולם ונתערב טוב ברע ורע בטוב ומזה נחלקה א' לסוד בוצינא דקרדוניתא שיורדים ש"ך דינים לזעיר שכן נרמז ג"כ בשם קין והבל כי קין הוא החצי עץ שהוא חשבון ק"ס לכן תרגום של עץ הוא ק"ס חושבנא דדין כדין רק מחטא של אדם הראשון סיפר בלשון הארמי וכן ג"כ הבל עולה כמנין קין בזה האופן ה"פ ל"ב הרי ק"ס שניהם יחד עולה ש"ך והנה בכאן רמז דאיתמר גבי משה והנה נער בוכה שהוא סוד ש"ך שחשבה בתיה שש"ך גבורות ירדו לעולם אבל איתמר גבי משה ותרא אותו כי טוב הוא וז"ש ויקר אל משה שכל הנשמות שהם סוד אור יקר שהם הנשמות בכלל נתגלה אל משה בסוד א' זעירא שסוד א' היא נחלקת י"ו למטה י"ו למעלה שהם סוד זעיר שיורדין בו הנשמות בתרין חילוקין אלו דהיינו י"ו למעלה הם נשמות מסיטר' דטוב הם מצד הבל שכן י"פ ו"י עולה ק"ס כמנין הבל שהוא ה"פ ב"ל ואח"כ ו"י למטה תכה זה אל זה ו"פ י"ו הרי קין נמצא שרמוזים בכאן כל הנשמות שיוצאים מתרין סטרין. * * *
מצה ומרור לקביל ג' אבות כ"א התחלתו ביוד אברהם הוא סוד יוד שנתנסה ביוד נסיונות יצחק התחלתו יוד יעקב ביוד הרי ג' יודין לקביל ג' עשרונים ג' מצות כ"א כלולה מעשרון עלי' איתמר באברהם (בראשית) מהרו ג' סאים קמ"ח בגי' פס"ח אלו הג' סאים נחלקים על ד' דגלים שהם ד"פ דגל בגימטריא פס"ח כי אלו הג' מצות כהן לוי ישראל שמסמנין עליהם ג"כ לקביל ג' אבות אברהם סיטרא דחסד כהן יצחק דין יעקב רחמים וימהר אבהם לתקן ה' של שם דאיהי מצה שלימה מסיטרא דה' מצה פרוסה כד אסתלק ירך דילה שהיא ו' לכן אומרים בפסח הלל גמור לקביל מצה שלימה ושאינו גמור לקביל פרוסה מרור ע"ש ו' דאתפרש מן ה' ודא גרים לון וימררו את חייהם איהו מרור קראן לי מרה כי המר (רות ב) שדי לי יוד מן שדי רשימו דברית דיהיב משה בערב רב בג"ד נחית משה מן דרגא עיין תיקון י"ג דף כ"ז. אמר רבן גמליאל כל מי שלא אמר ג' דברים הללו בפסח דייקא לא יצא ידי חובתו, על חטאו של אדם הראשון קאמר, ג' טיפין אלו שקלקל אדה"ר, לתקן קין ותאומתו ב', וב' תאומות של הבל הרי שלש, ואדה"ר ב' טיפין דיליה לא אצלחו קין והבל, רק אחר כך הוליד שת בדמותו ובצלמו – אברהם, טיפ"ה (בגימטריא) א"ב-המו"ן, נפיק מיניה פסולת ישמעאל – יצח"ק בגימטריא ב' פעמים טיפ"ה, נפיק מניה עשו – אבל יעק"ב עם סל"ם בגימטריא ג' פעמים טיפה, הצליח, שהיה איש תם בלי פסולת
ר"ג כל מי שלא אמר ג' דברים הללו בפסח דייקא לא יצא י"ח על חובה דאדם קדמאה קאמר ג' טיפין אלו שקלקל אדה"ר (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר לתקן קין ותאומתו ב' הרי פעמים וב' תאומות של הבל הרי שלש ואדם הראשון ב' טיפין דילי' לא אצלחו קין והבל רק אחר כך הוליד שת בדמותו ובצלמו טיפה תליתאי אצלח כן בגלגול שלו ב"פ לא אצלח אברהם טיפה אב (בראשי' יז) המון נפיק מיני' פסולת ישמעאל יצחק בגי' ב"פ טיפה נפיק מני' עשו אבל יעקב עם סלם בגי' ג"פ טיפה אצלח שהי' איש תם בלי פסולת.פסח לקביל אברהם שהי' מקחו מבעשור שנתנסה ביוד נסיונין ולכן נקרא שבת הגדול ע"ש (יהושע יד) אדם גדול בענקים. מצה לקביל יצחק שנאמר בבשירת לידתו ועשו עגות מרור ע"ש יעקב שהי' כמה צרות ונתקיים אצלו וימררו את חייהם. * * *
ירידת נשמה לזה העולם לתקן גוף של מעלה לכן אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ז"ש אלקים מושיב יחידים בזה העולם כדי לגאול כל הנשמות ההולכים ערטילאין ז"ש להוציא אסורים בכושרות גם להיפך יציאת נשמות מן העולם כדמיון יציאת מצרים להעלות ניצוצות הנידחות בסוד וירא יעקב כי יש שבר מאנין תבירין במצרים רדו שמה להעלותם וכן הי' שגם ערב רב עלה עמהם כן הצדיק (שמואל ב) מוריד שאול ויעל ניצוצות עמו ז"ש מושיב יחידים ביתה שהוא בית אלקים דלעילא אז מוציא אסירים בכושרות נקרא יחידים ליחידי סגולה כמו כה"ג שבמות כה"ג הולך ההורג נפש בשגגה לעירו כי אז מעלה כל מארי דדינא עמו כל הנשמות הן בשכינה שנקראת תיבת נח כלולה תחתיים שניים שלישים נפש רוח נשמה ז"ש מושיב יחידים ביתה דייקא על מלכות. * * *
לבטח בארצכם בזוהר שיר השירים אותיות חט לא היו בשבטים עד שבא עכן ומעל בחרם חטא ישראל אע"פ שגם בעגל אמר משה אנא חטא העם הזה על ערב רב קאמר אבל על ישראל לא כתיב אח"כ בימי שלמה נתהפכו אתוון וישבו ב"טח אח"כ טח מראות עיניהם ענין תרין אתוון. * * *
אפשר לומר שלא די שיש לנו צרות מן גוים רק א' מזיק לחבירו ועפ"י תיקונים דף ק"ו תיקון ט"ז יעקב בגין דלא הוה ביה פסולת, איתא בזרעו בגלותא: וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב, ואתמר במפקא דפורקנא (דברים): י"י בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, לא תערבון בהו ערבוביא הגיורים, בגין דא אין מקבלין גרים לעתיד לבוא, דעלייהו דזרע יעקב כתיב גפן ממצרים תסיע, מה גפן לא מקבל הרכבה ממין אחרא, כן זרעיה הוה נטרין אות ברית, ולא מקבלין הרכבה ממין אחרא, דפסולת דאברהם גרם לישמעאל, ופסולת דיצחק גרם לעשו, דאשתעבידו לבנוהי בסוף בגלות, ואם כן הפסוק מתחיל וזכרתי לעתיד לבוא את בריתי יעקוב בו', (ירמיה ב') כי אנכי נטעתיך שור"ק, ר"ל מן ג' אבות, אבל כל הזרע אמת, שהוא יעקב, וישכון בטח בדד עין יעקב, לכן הוסיף ו' שהוא סוד יעקב (בראשית לב) כי במקלי עברתי את הירדן, ואיך נהפכת שערבבת עצמך סורי הגפן נכריה, לקחו נשים נכריות, הלא הגפן לא מקבל הרכבה אחרא, לכן התחיל ביעקב, כי פסולת של יצחק גרם אף, ופסולת של אברהם גרם אף, שיהיו בניו משתעבדין לסוף.
הזה יתמו ושם ימותו ומשה וס' רבוא דילי' אסתלקו לעילא מעלמא דלעילא אינון וכל אלה שמתו הי' מן ערב רב כמ"ש ויהי המתים הידועים שבחייהם קרוים מתים ז"ש במדבר הזה יתמו ר"ל שלימות שלהם היו במדבר ואסתליקו לאתר עילאה ושם אותן שבא"י ימותו אבל על אלו לא שלטה מיתה כלל ושלטנותא דסטרא אחרא לא הוי עלייהו כלל ז"ש ופגריכם על ההוא גופא שיש בכח שלהם לתקן הכל כשיכלו במדבר הזה ומתעכל גוף שלהם כדאשכחן בזוהר שכן הם עושים בכל יום כמ"ש במדרש שבכל ליל ט' באב הלכו וקברו להם קברים ולמחר הוציאו כרוז שיפרשו חיים מן המתים כי מתעכל גוף שלהם במקום נחש להסיר זוהמא מעליהם ור"ע שאמר (סנהדרין ק) אין להם עוה"ב ר"ל שאין צריכין לעוה"ב כי ראו על הים ואמרו זה אלי ואנוהו ולפי שדברי ר"ע בלשון דמשתמע אתרי אפי לכן אמר שבקיה ר"ע לחסידותי' אספו לי חסידי. * * *
פרח מטה אהרן לבית לוי סוד פר"ח הוא סוד רפ"ח ניצוצות כי ששה מלכין קדמאין דמיתו נתבטלו בז' לא איתמר בי' מיתה בתורה רק (בד"ה א') כל מידה הוא ע"ב ויש בכל ע"ב ג' כדי"ן ר"ל ג' פעמים כ"ד וכל כלי ע"ב הוא שליש מן האורות כי האור הוא על חד תרין וע"פ מ"ת הוא רפ"ח ועלו אלו אורות למעל' בשבירת הכלים בסוד ורוח אלקים מרחפת רפ"ח מ"ת כמבואר בכנפי יונה משה כשהוציא ישראל ממצרים העלה ר"ב ניצוצות כי מתחלה הי' מוטל על יוסף הצדיק שירד למצרים לשבור בר ז"ש (בראשית מה) רב עוד יוסף בני חי ועלי' אמר פרעה הן עם בני ישראל ר"ב ועצום ממנו שיעלו רב ניצוצות הבה נתחכמ' ל"ו פן ירבה מילוי למ"ד ו"ו על פ"ו ניצוצות הנשארות שעלה משה אל האלקים לתקן אלו פ"ו כיצוצות ונוסף גם הוא גם ערב רב עלו אתם גם את זה לעומת זה ב"פ ג"ם בגימטריא אלקים אח"כ בא משה 'ויקח' את עצמות יוסף להעלות הנשארות ועל זה הי' מחלוקתו של קרח רב לכם אתם חושבין שאתם העליתם הניצוצות שאינו כן כי כל העד' כ"לם ק"דושים ר"ת ק"ך אלקים השיב המעט מכם אם יש כח בכם לבסם ולהמתיק קי"ט מנין מע"ט כ"ש אצל משה ותחסרהו מעט מאלקים רב לכם בני לוי ר"ל הלא אין כח בכם להעלות קי"ט צירופי אלקים שהוא מע"ט וא"כ איך יעלה על דעתיכם שאתם יש כח בידכם להעלות רב ניצונות לכן במזמור מ"ח שהוא על סוד ב' כדין אמר (תהלים מח) קרית מלך ר"ב על רב ניצוצות אלקים בארמנותי' נודע למשג"ב בגי' משה שהוא הי' אי"ש אלקים וביסם והמתיק כל הניצוצות והנה פר"ח מטה אהרן פרח במילואו פ"א רי"ש ח"ת בגי' מטטרו"ן ש"ר הפני"ם שהוא סוד מ"טה א"הרן ל"בית ל"וי ר"ת בגי' מכאל ולפי שקרח הי' קין עלי' איתמר (משלי יח) שא'ת פני רשע לא טוב (בראשית ג) הלא אם תטיב שאת ונרמז בס"ת רפ"ח פ"א רי"ש ח"ת שא"ת כי קרח גלגול שלו קין דשרקו ויחרקו חרק עליו שר של גיהנם שכי"ו כי (פסחים קי"ט) שלש מאות אקלידי היו אוצרותיו ז"ש בוטח (משלי יא) בעשרו הוא יפול על קרח וכעלה צדיקים יפרחו ועל סוד רפ"ח (תהלים צא) צדיק כתמר יפרח ס"ת קרח. * * *
שהרהרו ישראל אתם המיתם את עם ה' והלא כבר יצאו בלועים ושרופים וקרח הי' משניהם לפי שרצה להיות מלך ולהיות למעל' ראש הי' מן הבלועים עד תהום למטה ולפי שרצה להיות כ"ג כי הי' בכור לכן הי' מן השרופים ע"ד הדרש אמרתי שקרח לא טיפש הי' ומטועני הארון הי' התרעם על משה ואהרן שכל התלאות והרפתקאות דעדו עלייהו דישראל בא מהם והנה התרעם על שגרמו להם עגל כי משה גרם בלקחו ערב רב ז"ש הקב"ה (שמות לב) כי שחת עמך ולא עמי ואהרן ג"כ העיקר ויגוף י"י את העם אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן ז"ש ר"ב לכם אתם הגורמים ערב רב כי כל הצרות הצרורות הבאו עלינו הכל בא מכם כי כל העדה כלם קדושים הם מסיטרא דקדושה והם תו"ך כמ"ש (ויקרא כב) ונקדשתי בתוך בני ישראל וכמ"ש גבי בני יעקב עשרה שהם סוד הקדושה (בראשית מב) ויבאו בתוך הבאים לשבור אוכל כי (ירמי' ב) קודש ישראל לי"י ראשית תבואתה ובנוי דערב רב הם הקליפה אשר סביב המוח ומשה סבר שתהי' הקליפה ג"כ מתוקנת לכנוס בתוך הקדושה לכן לקח עמו כי לע"ל כשיעבור רוח הטומא"ה מן הארץ יהי' כן. * * *
היתה כוונת שלמה שלקח אלף נשים להכניע אלף כוחות הטומאה וגם כל השרים וגו' ז"ש ובתוכ"ם י"י שישראל הם התו"ך כי ישראל הם כליו של הקב"ה והקב"ה כביכול מעצמותו נתן בהם ז"ש (ברכות כה) ברכה לחכמי ישראל ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו ולא"ה ברוך שנתן מחכמתו כי (איכה נ) חלק י"י אמרה נפשי ונשמת ישראל וחכמתן הוא חלק אלוה ממעל לא עשה כן לכל גוי לז"א קרח ומדוע תתנשאו הלא אתם גרמתם לנו הצרות בענין עגל שלקחת ערב רב וכל המאורעות מתאוננים וקברות התאוה הכל בא מה. * * *
דתן ואבירם אמרו למשה והוסיפו כי שתים רעות שהי' לישראל שזה גרם תרין בזיעי דהיינו לב' חורבנין חורבן א' על ע"ז ג"ע ש"'ד הוא עון עגל שאז קרבו (יחזקאל ט) פקודות העם לסוף כ"ד דורות נגבה חוב זה ובית שני עבור מרגלים (סנהדרין) בכייה של חנם גרמה בית שני שעבור שנאת חנם נחרב בית שני ז"ש המעט כי העליתנו מארץ מצרים ר"ל העלייה אשר העליתנו מארץ מצרים היתה ממכם שגרמת להמיתנו במדבר כי אלו לא לקחת ערב רב אשר עלה אתם ז"ש כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים הרי תלה העלייה במשה לא די שבזה אתה הוא הגורם שחטאנו בעגל. אף גם זאת גרמת לנו שלא נבא לארץ ישראל אתה הוא הגורם שלא תתן לנו נחלת שדה וכרם כי למה הסכמת בשליחת מרגלים ז"ש וייטב הדבר בעיני ולא בעיני המקום וכן שלח לך לדעתך אני איני מצוה אותך ולמה הסכמת לשלוח מרגלים וכי לא הי' להם למרגלים להגיד מה שראו בעיניהם העיני האנשים ההם תנקר ר"ל אותן אנשים מרגלים שהלכו לעשות שליחותן וחזקה עשה שליח שליחותו וכי לא הי' להם להגיד מה שראו בעיניהם כי כל מה שהגידו אמת הי' שלא נוכל לעלות לשם בדרך הזה ועל ענין עגל השיב משה לקרח שמעו נא בני לוי איתמר במדרש אפשר אדם מדבר ליוסף ואמר לשמעון שמע אמר המדרש שמשה השיב להם שהם במכירתן של יוסף גרמו העגל לא הם ז"ש שמע"ו נא רמז על שמעון בני לוי רמז ללוי כי (בראשית לז) אמרו איש אל אחיו לכו ונהרגהו וגו' אותו החטא גרם שירד יוסף למצרים והוצרך משה להעלות אותם ע"י טס של כסף שהי' כתוב עליו עלה שור ואותו טס זרק מיכה לאש יצא העגל הזה והם הגורמין ולא הוא ולדתן ולאבירם כשראה משה לזות שפתים התפלל לפני הקב"ה שהוא לא חטא בשתים רעות אלו על שלקח ערב רב אשר בשר חמורים בשרם אמר לפני הקב"ה לא חמור אחד מהם נשאתי אף שלא מחיתי עדב רב לילך עמנו וכי נשאתי אותם על כנפי נשרים כאשר ישא האומן את היונק כאשר הוא עושה לס' רבוא של נשמות קדושות ועל דבר מרגלים ולא הרעותי את אחד מהן אף וייטב הדבר בעיני בענין שליחות המרגלים מ"מ לא לרעה עשיתי רק לטובה נחכוונתי ז"ש אתם המיתם את ע"ם י"י ר"ת ע"גל מ"רגלים הלא בשתים אלו אתם גורמין לפי שמשה אמר בקר ויודע י"י את אשר לו ז"ש שכוונתם לחרף להקב"ה בעצמו ובתורתו ולכן לקח משה ס"ת בחיקו בזא"ת תדעון. * * *
שביד משה היה המטה הזה ובזה נתקנא קרח בשעה שצוה הקב"ה על סוד תכלת בפרש' שלפניה לכן הלביש הוא ר"ן איש טליתות שכולן תכלת כי כל העדה כלם קדושים וז"ס וישמע משה ויפול על פניו שחשדוהו על אשת איש רזא דמלה ואשת איש נפש יקר"ה תצוד ועל אותה אש"ת אי"ש שהיא סוד נפש יקרה תצוד שאמר הקב"ה קח לך אשת זנונים וגו' חשדוהו ואמר רב לכם שאתם רוצים להעלות ר"ב ניצוצות בסוד ערב ר"ב אשר עלה אתם מן רפ"ח ניצוצות שלא העלה משה רק ר"ב ונשארו מנין אלקים ומשה עלה אל אלקים למתק ג"כ אלו פ"ו ניצוצות מנין אלקים ז"ש לו קרח רב לכם אתם לבדכם רוצים לירש כל הקדושה כי כל העדה קדושים ובתוכם י"י ויש להם יכולת להוציא מן קליפה לעשות תו"ך ומדוע תתנשאו בזה נפל משה על פניו בסוד והוא (בראשית כה) על פני כל אחיו נפל וצוה ליקח קטורת כי סמוך לזה שאמר ואשת איש נפש יקרה תצוד א' שם במשלי סי' ו' היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה לכן צוה ליקח מחתות. * * *
אמר שם (שם) לא יבוזו לגנב כי יגנוב כי מדרז"ל על אלו ר"ן איש משל לא' שגנב כלי מבית המרחץ כי ענין הגניבה היה למלא נפשו כי ירעב לכן חסה התורה ולא פרסמה אותם לפי שלא יבוזו לגנב אע"פ שהוא גונב מאחר שהוא עושה למלא נפשו כי ירעב ונמצא ישלם שבעתים כי נזרקה בקרח זוהמת נחש הקדמוני רוח של קין כדאי' בי' (בראשית ד) שבעתים יקם קין את כל נתן כי כל עשרו של קרח הלך לנוקבא דתהומא רבא עבור זה (משלי ו) נ"גע ו"קלון י"מצא בהיפוך אתוון יו"ן וחרפתו לא תמחה הוא רצה להפך קליפת יון ונהפכה לו עד שחרפתו לא תמחה כי קנאת חמת גבר (שיר ה) קשה כשאול קנאה ולא יחמול ביום נקם בשעה שאמר משה אם בריאה יברא. * * *
בקר ויודע י"י או"ת אשר לו שהוא ב' ברכה התחלת התורה היא בה אסתכל משה במעשה בראשית דאיתמר בזוהר אהרן יום א' קרח יום ב' ונברא בדינא הי' משה יום ג' מכריע משפט ומזה נעשה בתיהם קבריהם ונעשה מן קר קבר ונתחלק בקר לקבר ז"ש (משלי י) ברכה לראש משביר על משה שהי' שוחר טוב ומבקש רצון מי"י במה שאמר בקר ויודע י"י כי אז סיטרא דחסד בעולם בבקר חסדיך אבל על קרח איתמר מונע ב"ר יקבהו לא"ם כי עיקר חלוקתו על ר"ב ניצוצות של רפ"ח שהעלה משה עם ערב ר"ב אשר עלו אתם ואיהו מונע ב"ר ז"ש במזמור ע"ג אך טוב לישראל אלקים לבר"י לב"ב וקין והבל דאינון עתה קרח ומשה מחלוקתם הראשון דין אמר חלוץ סוד קל"ד ודין א' פרח באווירא על אינון רפ"ח ניצוצין נחלקו גם עתה באו לחלוקה זו ז"ש הוא יפול (שם) וכעלה צדיקים יפרחו על סוד רפ"ח. * * *
מהר ההר דרך ים סוף לסבוב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלקים ובמשה. איתמר בזוהר הא אותיקמו חבריא דבטילו לאולפא תלמודא דאיקרי הר ההר אמאי איקרי הר ההר דמתמן נפק הורא' לעלמא דכתיב אשר כתבתי להורתם ודא איהי תור' שבע"פ אבל ת"ח רזא דחכמתא אית הכא האי אתרא דאיקרי הר ההר אורחא הוא לימא דסוף סופין דדרגין מדברא קדמיהון במדברא לדעתי זה כוונת המדרש רבה ויסעו מהר ההר זש"ה (נחמי' ט) ורוחך הטוב' נתת להשכילם אלא שאותם שיצאו ממצרים שנגזר' עליהם מיתה לא היו רואים במדבר נחת רוח ולא רוח טובה וכה"א ובניהם יהיו רועים במדבר וכו' אר"ע כשהיו מגלים התגרים סל של פירות היו מתים וכו' הענין שתרעומתן הי' על התור' שבע"פ וערב רב לא היו יכולין להבין תור' שבע"פ ז"ש ורוחך הטובה נתת להשכילם ש"מ שענין תרעומתן הי' על ההשכלה על לחם אבירים כי הם לא אכלו את המן רק תמצית של מן ירד אח"כ להם שנעשה מינו ומשם אוכלים הם ולכן פתחו בשנים לחם ומים (מים בחי' נפשינו קצה כי המן נמס להם במים לכן אמרו ק"ל ק"ל ב' דברים קלים). * * *
אמר למשה עשה לך שרף ומשה עשה נחש נחושת ע"ד הפשט ישראל השוו עבד לקונו ודברו בלחם שבא לחם מן השמים ובמים שבא להם מן הארץ והוא שלא כדרך העולם שהמים בא מלמעלה למטר השמים תשתה מים והארץ מוציאה לחם כ"ש (יהושע ה) ויאכלו מעבור הארץ לכן כשבאו סמוך לא"י שראו אלו השני מדריגות בארץ שהם הפך סדר העולם לכן באו הוציאו דבה שמעו שלא יבואו לא"י כמ"ש במדרש ע"פ נפשינו קצה בלחם הקלוקל שלא הי' יכול לטעום אותו הדור מפירות הארץ כלום א"ר עקיבא כשהי' מגלים להם הסל הבא מן פירות הארץ היו מתים שנאמר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה וכו' הם שרננו וידבר העם הם השיבום למה העליתנו ממצרים למות במדבר שלא זכינו לשום טובה בעולם אין לחם ע"פ הטבע מלמטה רק מלמעל' ואין מים מלמעלה ע"פ הטבע רק מלמטה ואילו שיצאו ממצרים לא היו יכולין לרנן על המים כי גם כן במצרים ג"כ לא הי' להם מטר מלמעלה לזה חזרו ורננו על הלחם לבד נפשינו קצה בלחם הקלוקל שזה עיקר תרעומתן ולא הזכירו המים ולפי שדברו על הלחם ועל מים לכן על לחם שלח (ישעי' סה) נחש עפר לחמו ונגד המים שלח בהם שרפים שאין מים לכבות האש השרף וינשכו את העם הם שיצאו ממצרים שלא רננו רק בלחם לבד כי גם שם מים למטה וימת עם רב הם ערב רב שעלו אתם שהיו משאר אומות שיש להם מטר מלמעלה עליהם אמר רב בקמץ ויבא העם אל משה הם אותן שקלקלו בלחם חטאנו כי דברנו בי"י ובך הם אילו שדברו בלחם לבד וידוע שהמן בא משם י"י ולא משם של אלקים והם באו לתקן חטא של לחם שדברו נפשינו קצה לכן אמרו התפלל אל י"י ויסר מעלינו הנחש שהוא בא עבור לחם כמ"ש רש"י יבא נחש שכל המינין נטעמו לו טעם א' ויפרע מן אותם שדברו במן שהי' בו כל טעמים בעולם והם הראו שלא הי' בו שום טעם וחטאו באלקים שממנו המים מלמטה גבורות גשמים ויתפלל משה בעד העם סתם לא קאמר בעד מה כי לא הי' יודע אם חזרו נחש דלעילא לאתערא. * * *
נפש העם בדרך ד' פעמים ותקצר במסורה נגד ד' גליות אבל גלות הזה של אדום הוא על עון לשון הרע וידבר העם באלקים ובמשה למה העליתנו מארץ מצרים הלא טוב הי' לנו לשבת במצרים ז"ש וישב שם ימים רבים שהיו ראוים להיות כל ד' גליות שאנו יושבין בד' מלכיות שנים רבים הי' לנו ראוי לשבת במצרים למות במדבר על גליות אלו ונפשינו קצה בלחם רע עין שהוא ק"לק"ל חסר (איוב כד) קל הוא על פני המים כי בכל גליות אנו יושבין תחת ק"ל משיריין דיליה ומיד כשמתעוררין ישראל לשון הרע מתעוררין כל הנחשים וישראל ראו שהכל תלוי באותו תנין גדול רובץ בתוך יאוריו לכן בקשו ויסר מעלינו את הנחש במסורה ג"פ ויסר (שמות י) ויסר הערב מפרעה ומכל עבדיו יסר את הנחש ויסר את אופן מרכבותיו פרעה הי' התנין ועליו היו תלוין כל הערבוביא ז"ש ויסר את הערוב ויסר את אופן מרכבותיו אופני מרכבותיו מבעי למימר או אופן מרכבתו אבל בזה האופן תלוין כל המרכבות או שבקשו על ערב רב שהיה אתם וגרמה להם ערבוביא בישא ז"ש ויסר את הערב שהם ערב רב אז ויסר את הנחש כי לא נחש ביעקב לכן אמר הנחש בלשון יחיד כי בזה הנחש תלוין כל המרכבות אפ"ן בגי' סמא"ל כל המרכבות בנוין עליו לכן עשה משה נחש נחושת כי ההרים הרי נחושת והביט אל הנחש וחי כי גלות מכפרת עון והפסוק אומר (ישעי' ה) לכן גלה עמי מבלי דעת ר"ל שאינם רוצים לידע שהם בגלות ואין מקבלים עול גולה עליהם אבל והביט אל לשון הרע שדיבר וזרקו אותו לנוקבא דתהומא רבא וכשיביט האדם באלו ענינים אזי וחי. * * *
מואב אל מדין עתה ילחכו הקהל הזה על ערב רב שהם אינם עומדין בתפקידו של הקב"ה כלחו"ך השור כמו שחטאו ישראל בענין עשיית העגל מזה הי' מתיירא מואב. * * * הפעם הראשון אמר מן ארם ינחני בלק לכה ארה לי יעקב הם הערב רב שעשו עגל – ולכה זועמה ישראל על כלל ישראל
הראשון אמר מן ארם ינחני בלק לכה ארה לי יעקב הם הערב רב שעשו עגל ולכה זועמה ישראל על כלל ישראל. * * *
ויאמר אל עמו ע' עקומה ולקט כסף הם סוד ניצוצות טהורות שעלו עמו מנין ר"ב מן רפ"ח ניצוצין ז"ש גם ערב ר"ב עלה אתם ז"ש ויגר מואב מפני העם כי ר"ב הוא שהעלו רב ניצוצות עמהם ונשאר מנין אלקים ומשה עלה אל אלקים לתקן עוד פ"ו ניצוצות הן עם יצא ממצרים ערב רב על רב ניצוצות שיעלו אתם. * * *
עצמו אמר ותהי אחריתי כמוהו שראה שיש לו יניקה סוף תיבות של אבו"ת העול"ם בגימטריא ישרים כי אברהם יצחק יעקב ס"ת קמ"ב עליה אמר יהושע כשראה עגל שגרם יונוס ויומברוס בנוי דבלעם ק"ול מ"לחמה ב"מחנה שהוא ר"ת קמ"ב שהוא בלעם כי מכוחו בא העגל ואותו כח נטיל עתה בלעם שהלך לקלל ישראל כדאיתא בזוהר שני נעריו עמו אלו הכשפים והכוחות של בנוי לקח עמו רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום (גיטין נז) אזל אסקיה לבלעם בנגידא השיב מילייהו נפישין לא תדרוש שלומם וטובתם לכן קראו שונא שלום אני שלום וכי אדבר על ענין פתיחת שלום שהקדימו ישראל אף לסיחון שהי' א' מז' עממין ז"ש אף במקום שיש לי לדבר קשות דהיינו על ז' עממין אפ"ה אני פתחתי בשלום ואיך יעלה על דעתם שאלך עמהם למלחמה או שישראל הראו עצמן עטופים ז"ש אני באמת שלום לי עמהם וכי אדבר עם מואב קשות המה חושבין שאני מוכן למלחמה ועז"א וירא בלק מה שעשה ישראל לאמורי שהוא א' מן ז' עממין אפ"ה הקדימו עמהם לשלום ק"ו שלא יתחילו עמהם למלחמה רק ויגר מואב מפני העם הם הערב רב ז"ש כי רב הוא על ערב רב אבל מפני ישראל לא היה לו שום מורא רק ויקוצו מפני בני ישראל. * * *
בענין המגיפה הזו שהיתה לטובתן של ישראל, כדי שכל ערב רב שהיו בישראל (תהלים עב) ספו תמו מן בלהות, כדברי רשב"י שכל אותן כ"ד אלף שמתו היו משבט שמעון, מאינון ערב רב שנתגיירו ונתדבקו בשמעון. ז"ש ויהיו המתים, שכבר מתו כמה פעמים, במתאוננים, במרגלים, בעגל, כ"ש שם. ואע"פ שר"א השיב על זה אבא שפיר הוא אבל חזינא עליה פלוגתא וכו' הלא רשב"י תירץ שם כל הקושיות שמישראל לא מת שום א' מהם והנה לא היה יכולת לבא לא"י שהוא תוך של כל העולם עד שמתו כל אינון קליפות קוצים בכרם ונשארו מצורף ומזוקק. * * *
התחיל פרש' זו פנחס בן אלעזר השיב את חמתי בקנאו את קנאתי בכדי שיהי' ישראל תוך והקליפ"ה נפלה מהם ז"ש ויהי אחר המגיפה שנגף י"י את ערב רב אשר עלה אתם והכתוב אומר (תהלים לז) וקוי י"י ירשו ארץ כשזרע מרעים יכרתו וכה"א קרני רשעים אגדע אז תרוממנה קרנות צדיק לכן עתה מחדש התחיל שאו את ראש בני ישראל ליתן להם נשיאות ראש. * * *
ב' חטאים עשו ישראל שהחריבו ב' מקדשות ועל שניהם בא משה והתפלל סלח נא לעון העם הזה אמר רב לך רמז לו שהוא לקח ער"ב ר"ב עמו והם גרמו את העגל ועל מרגלים אמר ל"ך כד"א שלח לך אנשים והקב"ה לא שלח רק ל"ך איני מצוה אותך באופן שבתיבת רב ל"ך רמז לו שבשניהם חטא וזה הי' לשון הרע של דתן ואבירם כמ"ש שם בפ' קרח ע"פ דרש של ר' שמלאי אמר נגד העגל תחת אשר הערה נפשו למות ונגד מרגלים ואת פושעים נמנה שהוצרך למנות עם מתי מדבר. * * *
בפ' דברים אחר שליחות מרגלים גם בי התאנף י"י וכה"א במזמור ע"ג (תהלים לו) אשתוללו אבירי לב אלו משה אהרן שנתרשלו ידיהם בשעה שליחות מרגלים גרם שנמו שנתם ר"ל שנקברו במדבר ואפשר שד' טעמים מבוארים בפסוק זה שהוצרך משה להיות קבור במדבר הא' עבור עגל לפי שהוציא שם רע על בתולות ישראל שהקב"ה אמר (שמות לב) לך רד כי שחת עמך ר"ל ערב רב והוא אמר למה י"י יחרה אפך בעמך על ישראל בעצמם וע"י שהוציא שם רע עליהם הוצרך להיות אצלם לקיים קרא (דברים כו) ולו תהיה לאשה ולא יוכל לשלחה כל ימיו ז"ש הטעם הראשון שמת שם תחת אשר הערה נפשו למות בשעת עגל גם טעם שני ויתא ראשי עם ז"ש והוא את פושעים נמנה. * * *
אמר שירה זו (מגילה יב) עם ע"ח זקינים מנין הזי"ו לך למה נטל משה ע"ח זקינים מנין זה למה אספה ל' שבעים איש שמענו או ע"ב זקינים שמענו במתניתין ע"ח לא שמענו וכיוצא בו שארז"ל מאה יותר מבשאר מצות וי"ל ע"ד הגמרא בפרק לולב מאה ועשרים זקינים ומהם כמה נביאים תקנו שמונה עשרה על הסדר צריך ליתן טעם למה זה המנין של ק"ך לפי שבאו להמתיק ק"ך צירופים של אלקים והן הן סוד ומשה עלה אל האלקים לכן היה בהר ק"ך יום והיה ימיו מאה ועשרים להמתיק ק"ך בתים של אלקים ויקרא אליו י"י ר"ל לעשות מן אלקים י"י ז"ש משה כי שם י"י אקרא ר"ל שהוא מהפך שם של אלקים רחמים ז"ש הבו גודל לאלקינו אף שם אלקינו שהוא דין יעשה ממנו רחמים שהוא גודל מדת אברהם הגדול דאיתמר גביה (בראשית כא) ויעש אברהם משתה גדול ולכן לא רצה להיות עניים שם באותה סעודה שהם ממדת הדין והוא הגדיל לעשות חסד.
משה עושה הצור להיפך לעשות פעולת תמים כדלעיל רק שחת לו ישראל משחיתים השפע לכן לקחו ערב רב ק"ך קנטרין בעגל ואמרו (שמות לב) עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו ק"כ בתים של אלקים לכן ירדו לק"ך קנטרין ק"ך רבוא של מלאכי חבלה ופרקו עטרות שלהם שהוא שם המפורש כי מן י"י עשו אלקים. * * *
בימי שלמה שעשו בימיו שלום כל המשחיתים ויהיו שלום בינו לבין חירם מלך צור שהוריד שם שר א' והורידו לז' מדורי גיהנם ונכנעו כל כוחות הדין גם היא באה מלכת שבא ונתנה מאה ועשרים כיכרים זהב לשלמה ולכן הקריבו אז מאה ועשרים אלף צאן להמתיק ק"ך כוחות של אלקים כי המשפט לאלקים הוא לכן כל עיר שיש בה מאה ועשרים אנשים מעמידין בה סנהדרי קטנה ולכן הוצרכו להיות ק"ך זקינים להמתיק ק"ך ב"ד של אלקים (ישעיה נה) כי ביתי בי"ת תפלה יקרא לכל העמים אין זה כי אם בית אלקים ומאחר ששם אלקים בונה ק"ך בתים הוצרכו להיות ק"ך זקינים לסדר בית התפלה שהיא בית אלקים להיות רחמים כמ"ש אכן יש י"י במקום הזה (תהלים קכא) י"י שומרך י"י צלך כמו ששם אלקים עולה צל והיו ימיו כצל אשר איננו ירא לפני אלקים כן י"ב הויות הם בצירוף שם בן ד' וכל אחד כלול מי' הרי ק"ך מן שם של י"י ז"ש י"י צלך יש ג"כ צירופי צל אצל שם של י"י. * * * |