הערב רב וכל המסתעף חלק שביעי [7]
לחץ לקבלת הספר בפורמט PDF

על פי ספר הקדוש - זוהר חדש, - יצא לאור ע"י ועד גילוי פני הערב רב, מנחם אב תשס"ד לפ"ק – כ"ח עמודים

זוהר חדש פרשת יתרו מאמר ד' גווני עינא

 א.     ראה יהו"ה כי הגדיל אויב, איהו סמא"ל, שאינם מסתכלים בדרך הישר והראוי לעשות טוב וחסד עם הצדיקים שבגלות, אלא עושה חסד עם הרשעים שהם עקומים בכל דרכיהם, שהם בניו של נחש הקדמוני, שהרג לאדם הראשון ולכל הבריות הבאים ממנו – כל הגוונים של עיני הרשעים הורגים בהסתכלותם בעין הרעה, עליהם נאמר אל תלחם את לחם רע עין (אל תאכל ממאכל שלו), ואל תתאו למטעמותיו (ואל תתאוה למאכליו המוטעמים וטובים), כי יזיק לך בעינו הרעה, ולכך אסור לעם הקדוש להסתכל ברשעים, כי יכולים להזיק בעינם הרעה, ואת תורתם של ישראל צריכים לכסות מהם, זהו שכתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הרי שאסור להודיע את התורה להגויים, וכן לערב רב שנחשבים לגוים

 ב.     כמו שהיונה צריכה שמירה מן הנץ שהוא טורף, כעין זה צריכות עיני היונים של הצדיקים שמירה מפני עיני הרשעים שלא יזיקו אותם בעינם הרעה, שהם הערב רב בניה של הלילי"ת הרשעה, שהם קשים לעשות חסד עם עניי בני ישראל, והם עקומים בכל דרכיהם, והם בניו של נחש הקדמוני, שהם הם הזוהמא שהטיל נחש בחוה.

  ג.     השכינה היא בגלות ואין לה מנוח לכף רגלה, לפי שבניה של הלילי"ת שהם זוהמת הנחש שהם הערב רב, נאמר עליהם והמים גברו מאד מאד על הארץ, כי הארץ הם בני ישראל שנאמר בהם והיה זרעך כעפר האר"ץ

 ד.     הערב רב מתגברים עליהם בגלות במה שיש להם נשים יפות ובנים יפים, בעושר ובלבושים יפים ונאים, וישראל הם עניים בכל ושחורים בכל, והם בניה של השכינה שנאמר בה אל תראוני שאני שחרחורת בגלות, והם בניו של זה שנאמר בו אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם, והם מתלבשים באלו הלבושים, בשביל אלו הרשעים המתגברים על ישראל בגלות, כדי שלא יסתכלו על ישראל בעין רעה, ואז נאמר וערום ראה רעה ונסתר (הערום הרואה איש שיש לו עין רעה הוא נסתר ממנו), כמו נח שנסתתר בתיבה מפני עין הרעה של המזיקים ששלטו במבול, וכך צריכים ישראל להתכסות מן הערב רב בגלות, בלבושיהם בנשיהם בניהם ובעושר שלהם, דהיינו שלא להראות את עצמם בפניהם בלבושים יפים, ובשאר ענינים המורים על גדולתן של ישראל

ה.     ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, שלא תתפתו אחרי תאוותיהם – אף על פי שישראל הם בגלות, ופרנסי הדור הם כדוגמת הלב באדם, כי הם לבם של ישראל, והיו צריכים להוליך ולהדריך את ישראל בדרך התורה, ועתה הם בעצמם הולכים אחרי תאוות לבם, וכן עיני ישראל שהם סנהדרי הגדולה, שהיו צריכים לדון את החוטאים בעריות, ועתה כיוון שהם זונים ושטופים בזמה, לכן גם כן אל תלכו אחריהם, כי אין בהם אמונה, ועל זה נאמר לא תתורו אחרי לבבכם שהם פרנסי הדור, ואחרי עיניכם שהם הסנהדרין

    ו.     מי שיש לו עינים עקומות, סימן שהוא איש רמאי, ומפתה בני אדם בלשונו, כמו שפיתה הנחש לחוה, והוא בחינת עץ הדעת טוב ורע, הוא נראה בפיו ובדיבוריו שהוא איש טוב, אבל לבו הוא רע, לכן השמר והזהר ממנו, עליו נאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו

  ז.     אם תראה אדם אשר גוון הלבן שבעינים שלו, מכסה ומבטל את כל שאר גוונים האחרים שבעינים, אז העינים שלו הם גדולים ורחבים, וזה מורה שהוא גבה לב, עליה אתמר עליו נאמר תועבת ה' כל גבה לב – וזה האיש, כל הטובות שהוא עושה הוא כדי לעשות לו שם טוב, והוא מאלו האנשים שנאמר בהם הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם, ומפרש אלין דבונין בתי כנסיות ובתי מדרשות ממוניהון אלו הם הבונים בתי כנסיות ובתי מדרשות מממונם, והכל עושים למען לעשות להם שם טוב, ולא לשמה דיהו"ה ולא לשם ה' איש זה הוא נואף, צורת חמור יש לו לפי שהוא נואף, תשמור את בתך ואשתך ממנו אם יהיה אורח שלך – אדם זה עוסק כל ימיו בכישוף, ומצליח בהם להיות לו קשר עם מלכים ושליטים, הוא מעונן ומכשף, ויש לו רושם של צורת נחש

זוהר חדש פרשת יתרו מאמר ז' ימי בראשית

ח.     מי שיש לו עיניים שחורות חשוכות מצד הסטרא אחרא, שם שורה הלילי"ת שהיא חשוכה ואפילה, ככלי חרס שחור, ועינים שחורות ועקומות, וודאי שם שורה שבתאי שהוא הס"מ, שעליו נאמר מארת יהו"ה בבית רשע כי הוא נקרא רשע

ט.     ולמי שמסתכלים בו לילי"ת או שבתאי שהם הזו"ן דקליפה השורים באלו עינים השחורות, יבואו עליו מהם קללה ועניות ורעב ומגפה רחמנא ליצלן, לכן תשמור עצמך מאדם שיש לו עין רעה כזה, שעליו נאמר רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו, שאיש כזה יכול להוריד אותך לשאול ולמיתה, וכל משא ומתן שעושה האדם בפני אלו בעלי העיניים השחורות, נאבד ונפסד, ולא יראה מהם סימן ברכה

    י.     מי שיש לו עינים יפות על קו היושר, הוא מצד המלכות הנקראת שבת, שהיא נקראת בת עין יפה, עלה אתמר נאמר שחורה אני ונאוה, זה האדם הוא בצורת שבת, כי יש לו צלם אלהי"ם מן המלכות הנקראת שבת, ושבת היא שקולה לכל התורה כולה

יא.     בשבת צריכים להראות שובע, בהיפך מן השפחה שהיא לילי"ת שהיא בשבת רעבה, וצריכים במקום העצבות של שבתאי להראות שמחה, ובמקום חושך של הסטרא אחרא צריך להאיר בנר, ובמקום עינוי צריכים להראות עונג, לעשות בשבת שינוי בכל דבר

יב.     לילי"ת היא מרה שחורה, בה הצמאון שאין בו מים, שעל זה נאמר ביוסף כשהשליכו אותו לבור הבור ריק אין בו מים שהיא הלילי"ת שבה הצמאון והיובש, אבל נחשים ועקרבים יש בו, והנחשים והעקרבים שלה הם הערב רב – יוסף שהשליכו אותו לזה הבור, הוא רומז על ישראל שהם בגלות שלה בבור ההוא, והנחשים והעקרבים הם הערב רב השולטים ומצערים את ישראל בגלות

יג.     ומי שמכבד את השבת ינצל מן הלילי"ת, וחוטא דמחלל שבת ילכד בה ויענש על ידי הלילי"ת, כי היא נקראת חילול שבת וודאי, ונקראת חללה זונה לעומת המלכות דקדושה שנקראת בתולה ואיש לא ידעה, כי מי ששומר אות שבת או אות ברית מלחלל אותם, על ידי זה נקרא צדיק, ועל ידי זה הוא ינצל ממנה

יד.     ויוסף לפי ששמר את הברית, ניצל מן הבור שהוא הלילי"ת, ומן הנחשים ועקרבים שלו – וכן ישראל השומרים שבת ואות ברית מילה, נאמר בהם: כל ישראל בני מלכים הם, ואם היו כל ישראל שומרים שבת אחת כהלכתה מיד היו נגאלים

טו.     וכל אדם שיש לו עיניים שחורות על קו היושר, שהוא קו המדה, יש לו עונג ושמחה ושובע, והוא וותרן בממונו ויש לו עין טובה, והוא צריך להתפאר בלבושים יפים, לפי שהוא בן השכינה הנקראת שבת, דהיינו בן המלכה וודאי, ומי שהוא בהיפך שיש לו עינים שאינם על קו היושר, אז הוא בן הלילי"ת

זוהר חדש פרשת יתרו מאמר שרטוטין דמצחא

טז.     משה הוא הולך בגלות בין הערב רב, שהם מים הזידונים

יז.     בסוף הגלות שיתגבר הרע ויצטרך משה לשמירה מן הערב רב שלא יזיקוהו, אז ישים הקדוש ברוך הוא את משה בחיבה ההיא, דהיינו שיהיה נשמר בכח התורה של התלמידי החכמים, ויביא אותו בגלות – בעת הגאולה שהוא סוף ותכלית בריאת העולם יבוא משה לגאול את ישראל, ואז ישמע ויובן שכל מה שעבר על ישראל בגלות הכל היה לטובה

זוהר חדש פרשת יתרו מאמר שרטוטין דמצחא

יח.     באותו הזמן שישראל מתרחקים מחכמת קבלת משה, אז גם התורה מתרחקת מהם, ירד מדת הדין לקטרג עליהם ולהתרחץ מדמם של ישראל, שהם המעות והכסף שלהם שהם חייהם ופרנסתם, והכל בשביל אור התורה שנתרחק מהם

יט.     ונערותיה הולכות על יד היאור, נערותיה רומזות על האומות שהם הערב רב, וכן כל אומות העולם, מתייעצות על ישראל לעקור ולאבד מן העולם, והכל הוא בסיבת אור התורה שישראל נתרחקו ממנו

ראה יהו"ה כי הגדיל אויב, איהו סמא"ל, שאינם מסתכלים בדרך הישר והראוי לעשות טוב וחסד עם הצדיקים שבגלות, אלא עושה חסד עם הרשעים שהם עקומים בכל דרכיהם, שהם בניו של נחש הקדמוני, שהרג לאדם הראשון ולכל הבריות הבאים ממנו – כל הגוונים של עיני הרשעים הורגים בהסתכלותם בעין הרעה, עליהם נאמר אל תלחם את לחם רע עין (אל תאכל ממאכל שלו), ואל תתאו למטעמותיו (ואל תתאוה למאכליו המוטעמים וטובים), כי יזיק לך בעינו הרעה, ולכך אסור לעם הקדוש להסתכל ברשעים, כי יכולים להזיק בעינם הרעה, ואת תורתם של ישראל צריכים לכסות מהם, זהו שכתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הרי שאסור להודיע את התורה להגויים, וכן לערב רב שנחשבים לגוים

ה' כי הגדיל אויב דאיהו סמאל, דעיינין דיליה עקימין, וגוונוי חשיכין, ולא מסתכלין באורח מישר, למעבד טב בגלותא עם צדיקיא, אלא עם רשיעיא, דאינון עקימין באורחייהו בכלא. בנוי דנחש הקדמוני, דקטיל לאדם ולכל בריין דאתיין מניה. [ואמר רבי שמעון בתפילתו ראה יהו"ה בצער שכינתך, כי הגדיל אויב ומפרש דאיהו סמא"ל שהגדיל צער את השכינה ובניה, דעיינין דיליה עקימין שהעינים שלו הם עקומות, וגוונוי חשיכין ומרה עינין הם חשוכים, ולא מסתכלין באורח מישר למעבד טב בגלותא עם צדיקיא ואינם מסתכלים בדרך הישר והראוי לעשות טוב וחסד עם הצדיקים שבגלות, אלא עם רשיעיא דאינון עקימין באורחייהו בכלא אלא עושה חסד עם הרשעים שהם עקומים בכל דרכיהם, בנוי דנחש הקדמוני שהם בניו של נחש הקדמוני, דקטיל לאדם ולכל בריין דאתיין מניה שהרג לאדם הראשון ולכל הבריות הבאים ממנו].

חוור דעיינין דיליה, איהו נחש. גוון סומק שרף. גוון תליתאי, ירוק, כליל מתרווייהו, עקרב. גוון רביעאה אודם, צמאון אשר אין מים. [הנה כתוב בתורה (דברים ח, טו), המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרך ועקרב וצמאון אשר אין מים, שהם רומזים על ספירות הסטרא אחרא, כמבואר בזוהר פרשת תצוה דף קפ"ד ע"א, ובזה תבין מאמר הבא. – וזה שאמר גוון חוור דעיינין דיליה איהו נחש גוון הלבן של עיני הס"מ הוא כנגד נחש, גוון סומק שרף גון האדום הוא כנגד שרף, גוון תליתאי דאיהו ירוק כליל מתרוויהו, עקרב גוון השלישי של עיני הס"מ הוא ירוק הכלול מב' גוונים לבן ואדום, והוא כנגד עקרב, גוון רביעאה אודם גוון הרביעי הוא אדום חזק ביותר המורה על דינים חזקים (ולא גוון שחור כמו המלכות דקדושה שהיא שחורה, בסוד שחורה אני ונאווה), והוא כנגד צמאון אשר אין מים].

גוונין דעינא דרשיעייא, קטלין. עלייהו איתמר אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו. ובג"ד, אסור לעמא קדישא לאסתכל ברשיעייא. ואורייתא דילהון, צריך לאתכסאה מינייהו. הה"ד, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. [כולהו גוונין דעינא דרשיעייא קטלין כל הגוונים של עיני הרשעים הורגים בהסתכלותם בעין הרעה, עלייהו אתמר עליהם נאמר אל תלחם את לחם רע עין אל תאכל ממאכל שלו, ואל תתאו למטעמותיו ואל תתאוה למאכליו המוטעמים וטובים, כי יזיק לך בעינו הרעה, ובגין דא אסיר לעמא קדישא לאסתכלא ברשיעייא ולכך אסור לעם הקדוש להסתכל ברשעים, כי יכולים להזיק בעינם הרעה, ואורייתא דילהון צריך לאתכסאה מינייהו ואת תורתם של ישראל צריכים לכסות מהם, הדא הוא דכתיב זהו שכתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הרי שאסור להודיע את התורה להגויים, וכן לערב רב שנחשבים לגוים].

*   *   *

כמו שהיונה צריכה שמירה מן הנץ שהוא טורף, כעין זה צריכות עיני היונים של הצדיקים שמירה מפני עיני הרשעים שלא יזיקו אותם בעינם הרעה, שהם הערב רב בניה של הלילי"ת הרשעה, שהם קשים לעשות חסד עם עניי בני ישראל, והם עקומים בכל דרכיהם, והם בניו של נחש הקדמוני, שהם הם הזוהמא שהטיל נחש בחוה.

דיונה צריכת נטירו מנץ. כגוונא דא צריכין נטירו, עיניך יונים דצדיקים, מעיינין דרשיעיא, דאינון ערב רב, בנוי דלילית רשיעתא, דאינון קשין למעבד טיבו עם עניי בניישראל. ואינון עקימין בכל אורחייהו, בנוי דנחש הקדמוני, דאלין אינון זוהמא דהטיל חויא בחוה. [וחזר לדבריו דלעיל ואמר כמה דיונה צריכת נטירו מנץ כמו שהיונה צריכה שמירה מן הנץ שהוא טורף, כגוונא דא צריכין נטירו, עיניך יונים דצדיקים, מעיינין דרשיעיא כעין זה צריכות עיני היונים של הצדיקים שמירה מפני עיני הרשעים שלא יזיקו אותם בעינם הרעה, דאינון ערב רב בנוי דלילי"ת רשיעתא שהם הערב רב בניה של הלילי"ת הרשעה, דאינון קשין למעבד טיבו עם עניי בני ישראל שהם קשים לעשות חסד עם עניי בני ישראל, ואינון עקימין בכל אורחייהו והם עקומים בכל דרכיהם, בנוי דנחש הקדמוני והם בניו של נחש הקדמוני, דאלין אינון זוהמא דהטיל חויא בחוה שהם הם הזוהמא שהטיל נחש בחוה].

ארבע גוונין בישין לקטלא. וארבע גוונין אחרנין טבין לאחייא. תקין כרובי עינא, אינון נצח והוד. אלין אינון כנפי יונה. עין דא צדיק, איהו יונה ממש, דכר ונוקבא, אינון צדיק וצדק. מסטרא דצדיק אתקריאת יונה, מסטרא דתפארת אתקריא עין. [הרי ארבע גוונין בישין לקטלא הרי ארבעה גוונים רעים שיש בעיני הרשעים מצד הס"מ, העומדים להמית בעין הרעה, וארבע גוונין אחרין טבין לאחייא וארבעה גוונים אחרים טובים שיש בעיני הצדיקים מצד השכינה, הם עומדים להחיות בעין טובה. תרין כרובי עינא אינון נצח והוד שתי עפעפי העין דהיינו העליון והתחתתון הם כנגד נצח והוד, אלין אינון כנפי יונה אלו הם בחינות כנפי השכינה הנקראת עין, עין דא צדיק איהו יונה ממש העין שבין שתי העפעפים היא צדיק דהיינו היסוד הוא כהיונה ממש שהיא המלכות הנקראת עין, כי דכר ונוקבא איהו צדיק וצדק זכר ונקבה הם סוד צדיק שהוא היסוד, וצדק שהוא המלכות, כי מסטרא דצדיק אתקריאת יונה מצד היסוד נקראת השכינה בשם יונה, מסטרא דתפארת אתקרי עין ומצד התפארת נקראת בשם עין].

*   *   *

השכינה היא בגלות ואין לה מנוח לכף רגלה, לפי שבניה של הלילי"ת שהם זוהמת הנחש שהם הערב רב, נאמר עליהם והמים גברו מאד מאד על הארץ, כי הארץ הם בני ישראל שנאמר בהם והיה זרעך כעפר האר"ץ

הה"ד דרך הנשר בשמים. דלא דחיל מעופא דעלמא, בגין דנשרא איהי מטרוניתא עילאה, ושולטנותה ביומין טבין ושבתות. אבל יונה שולטנותה בשית יומי בארשית, ואיהי בגלותא לית לה מנוח לכף רגלה. בגין דבנוי דלילית, זוהמא דחויא, עלייהו איתמר והמים גברו מאד מאד על הארץ, דאינון ישראל דאיתמר בהון והיה זרעך כעפר האר"ץ. [ואמר נשר הוא הבינה, הדא הוא דכתיב זהו שכתוב דרך הנשר בשמים כי הבינה מתלבשת בז"א הנקרא דכר ונוקבא אינון שמים בסוד מוחין, לכן דלא דחיל מעופא דעלמא אינו מתיירא משום עופות שבעולם, דהיינו מאחיזת הקליפות הנקראות עופות טמאות, בגין דנשרא איהי מטרוניתא עילאה לפי שהנשר הוא סוד מלכה העליונה, דהיינו הבינה שאין בה אחיזת החיצונים, ושולטנותה ביונין טבין ושבתות וממשלתה היא בימים טובים ושבתות, אבל יונה שולטנותה בשית יומי בראשית אבל יונה שהיא המלכות, ממשלתה בששת ימי בראשית, ואיהי בגלותא לית לה מנוח לכף רגלה והשכינה היא בגלות ואין לה מנוח לכף רגלה, בגין דבנוי דלילי"ת זוהמא דחויא לפי שבניה של הלילי"ת שהם זוהמת הנחש שהם הערב רב, עלייהו אתמר נאמר עליהם והמים כי הם סוד מים הזידונים, גברו מאד מאד על הארץ ומפרש דאינון ישראל דאתמר בהון כי הארץ הם בני ישראל שנאמר בהם והיה זרעך כעפר האר"ץ הרי ישראל נמשלים לארץ].

*   *   *

הערב רב מתגברים עליהם בגלות במה שיש להם נשים יפות ובנים יפים, בעושר ובלבושים יפים ונאים, וישראל הם עניים בכל ושחורים בכל, והם בניה של השכינה שנאמר בה אל תראוני שאני שחרחורת בגלות, והם בניו של זה שנאמר בו אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם, והם מתלבשים באלו הלבושים, בשביל אלו הרשעים המתגברים על ישראל בגלות, כדי שלא יסתכלו על ישראל בעין רעה, ואז נאמר וערום ראה רעה ונסתר (הערום הרואה איש שיש לו עין רעה הוא נסתר ממנו), כמו נח שנסתתר בתיבה מפני עין הרעה של המזיקים ששלטו במבול, וכך צריכים ישראל להתכסות מן הערב רב בגלות, בלבושיהם בנשיהם בניהם ובעושר שלהם, דהיינו שלא להראות את עצמם בפניהם בלבושים יפים, ובשאר ענינים המורים על גדולתן של ישראל

מתגברין עלייהו בגלותא, בנשין שפירין, בבנין שפירין, בעותרא, בלבושין שפירין. וישראל עניים בכלא, אוכמא בכלא. בנוי דההוא דאיתמר בה. אל תראוני שאני שחרחורת, בגלותא. ואינון בנוי דההוא דאתמר ביה, אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. אינון מתלבשין באינון לבושין, בגין אלין רשיעיא דמתגברין עלייהו בגלותא, דלא מסתכלין לון אלא בעינא בישא. וערום ראה רעה ונסתר, כגון נח, והכי צריכים ישראל לאתכסאה מנייהו בגלותא, בלבושיהון, בנשיהון, בבניהון, בעותרא דלהון. ולאו למגנא אמרו מ"מ, דלית ברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. [ואמר כי אינון מתגברין עלייהו בגלותא הערב רב מתגברים עליהם בגלות, בנשין שפירין בבנין שפירין במה שיש להם נשים יפות ובנים יפים, בעותרא בלבושין שפירין בעושר ובלבושים יפים ונאים, וישראל עניים בכלא אוכמא בכלא וישראל הם עניים בכל ושחורים בכל, בנוי דההוא דאתמר ביה והם בניה של השכינה שנאמר בה אל תראוני שאני שחרחרת, בגלותא שאני שחורה בגלות, ואינון (דף מ' ע"א) בנוי דההוא דאתמר ביה והם בניו של זה שנאמר בו אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם היינו ז"א הנקרא שמים, אינון מתלבשין באינון לבושין והם מתלבשים באלו הלבושים, בגין אלין רשיעייא דמתגברין עלייהו בגלותא בשביל אלו הרשעים המתגברים על ישראל בגלות, דלא יסתכלון לון בעינא בישא כדי שלא יסתכלו על ישראל בעין רעה, ואז נאמר וערום ראה רעה ונסתר הערום הרואה איש שיש לו עין רעה, הוא נסתר ממנו, כגון נח כמו נח שנסתתר בתיבה מפני עין הרעה של המזיקים ששלטו במבול, והכי צריכים ישראל לאתכסאה מנייהו בגלותא וכך צריכים ישראל להתכסות מן הערב רב בגלות, בלבושיהון בנשיהון בבניהון בעותרא דלהון בלבושיהם בנשיהם בניהם ובעושר שלהם, דהיינו שלא להראות את עצמם בפניהם בלבושים יפים, ובשאר ענינים המורים על גדולתן של ישראל, ולאו למגנא אמרו מארי מתניתין ולא בחנם אמרו בעלי המשנה (במסכת בבא מציעא דף מ"ב ע"א) דלית ברכה שורה שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. – מכאן תראה כי אפילו שיש לישראל עשירות ויש ביכולתם להתנהג בהצנע לכת, כי צריכים להזהר ולהשמר מעין רעה של הערב רב, וגם יש בזה התגרות באומות העולם, ועוד כי אין הברכה מצוייה אלא בדבר הסמוי מן העין, (עיין בכלי יקר (דברים ב, ג), על הפסוק רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה)].

*   *   *

ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, שלא תתפתו אחרי תאוותיהם – אף על פי שישראל הם בגלות, ופרנסי הדור הם כדוגמת הלב באדם, כי הם לבם של ישראל, והיו צריכים להוליך ולהדריך את ישראל בדרך התורה, ועתה הם בעצמם הולכים אחרי תאוות לבם, וכן עיני ישראל שהם סנהדרי הגדולה, שהיו צריכים לדון את החוטאים בעריות, ועתה כיוון שהם זונים ושטופים בזמה, לכן גם כן אל תלכו אחריהם, כי אין בהם אמונה, ועל זה נאמר לא תתורו אחרי לבבכם שהם פרנסי הדור, ואחרי עיניכם שהם הסנהדרין

ועקרב, אלין מומין דעינא. עיינין עקימין דבר נש, דלא מסתכלין באורח מישור, חויא, דאיהו נחש עקלתון תמן. בהאי לא תפיס כלל, מאינון דקו המדה בהו. עלייהו אתמר, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם וגו'. אע"ג דישראל אינון בגלותא, ופרנסי דרא אינון כגוונא דלבא, ועיני ישראל דהוו סנהדרי גדולה, כיון דאינון זונים ומשוטפין בזמה, לא תתורו אבתרייהו, דהא לית בהו מהימנותא. [ואמר כי ונחש ועקרב שהם זו"ן דקליפה, אלין מומין דעינא הם רומזים על המומים שבעין, דהיינו עיינין עקימין דבר נש דלא מסתכלין באורח מישור עינים העקומות של האדם שאינן מסתכלות בדרך הישר, חויא דאיהו נחש עקלתון תמן הנחש שהוא נחש עקלתון שורה שם, שהיא הנוקבא דקליפה, בהאי לא תפיס את כלל מאינון דקו המדה בהו בזה האדם אינו נתפסת שום אות כלל מאותם האותיות של השם הוי"ה השורה באלו שיש בהם קו המדה והיושר, עלייהו אתמר על הזו"ן דקליפה נאמר, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, כלומר שלא תתפתו אחרי תאוותיהם, ואמר עוד כי זה רומז על פרנסי הדור שאינם מתנהגים כהוגן, וזה שאמר אף על גב דישראל אינון בגלותא אף על פי שישראל הם בגלות, ופרנסי דרא אינון כגוונא דלבא ופרנסי הדור הם כדוגמת הלב באדם, כי הם לבם של ישראל, והיו צריכים להוליך ולהדריך את ישראל בדרך התורה, ועתה הם בעצמם הולכים אחרי תאוות לבם, וכן ועיני ישראל דהוו סנהדרי גדולה ועיני ישראל שהם סנהדרי הגדולה, שהיו צריכים לדון את החוטאים בעריות, ועתה כיוון דאינון זונין ומשוטפין בזמה כיוון שהם זונים ושטופים בזמה, לכן לא תתורו אבתרייהו גם כן אל תלכו אחריהם, דהא לית בהו מהימנותא כי אין בהם אמונה, ועל זה נאמר לא תתורו אחרי לבבכם שהם פרנסי הדור, ואחרי עיניכם שהם הסנהדרין].

*   *   *

מי שיש לו עינים עקומות, סימן שהוא איש רמאי, ומפתה בני אדם בלשונו, כמו שפיתה הנחש לחוה, והוא בחינת עץ הדעת טוב ורע, הוא נראה בפיו ובדיבוריו שהוא איש טוב, אבל לבו הוא רע, לכן השמר והזהר ממנו, עליו נאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו

עקימין, רמאי איהו, ומפתי בני נשא בלישניה, כגון דפתי נחש לחוה. עץ הדעת טוב ורע איהו. אתחזי בפומיה ובמלוי טב, ולביה רמאי ביש, איסתמר מניה. עליה אתמר, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. [וממשיך ואמר עיינין עקימין מי שיש לו עינים עקומות, רמאי איהו סימן שהוא איש רמאי, ומפתי בני נשא בלישניה ומפתה בני אדם בלשונו, כגון דפתי נחש לחוה כמו שפיתה הנחש לחוה, והוא בחינת עץ הדעת טוב ורע איהו כלומר הוא מעורב בטוב ורע, אתחזי בפומיה ובמלוי טב הוא נראה בפיו ובדיבוריו שהוא איש טוב, ולביה רמאי ביש אבל לבו הוא רע, לכן אסתמר מיניה השמר והזהר ממנו, עליה אתמר עליו נאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו].

*   *   *

אם תראה אדם אשר גוון הלבן שבעינים שלו, מכסה ומבטל את כל שאר גוונים האחרים שבעינים, אז העינים שלו הם גדולים ורחבים, וזה מורה שהוא גבה לב, עליה אתמר עליו נאמר תועבת ה' כל גבה לב – וזה האיש, כל הטובות שהוא עושה הוא כדי לעשות לו שם טוב, והוא מאלו האנשים שנאמר בהם הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם, ומפרש אלין דבונין בתי כנסיות ובתי מדרשות ממוניהון אלו הם הבונים בתי כנסיות ובתי מדרשות מממונם, והכל עושים למען לעשות להם שם טוב, ולא לשמה דיהו"ה ולא לשם ה' איש זה הוא נואף, צורת חמור יש לו לפי שהוא נואף, תשמור את בתך ואשתך ממנו אם יהיה אורח שלך – אדם זה עוסק כל ימיו בכישוף, ומצליח בהם להיות לו קשר עם מלכים ושליטים, הוא מעונן ומכשף, ויש לו רושם של צורת נחש

דעיינין, מכסייא כל גוונין אחרנין. עיינין דיליה אינון רברבין, גבהנין, ואיהו גבה לב, עליה איתמר תועבת ה' כל גבה לב. כל טבין דעביד, למעבד ליה שם. ואיהי מאלין דאתמר בהון, הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם. אלין אינון דבונין בתי כנסיות ובתי מדרשות מממוניהון. וכלא למעבד להון שם, ולא לשמא דה'. האי איהו גייפא, דיוקנא דחמור נואף איהו. אסתמר ברתך ואתתך מניה, אם יהא אושפיזך. [ואמר אם תראה אדם אשר חוורו דעיינין מכסייא כל גוונין אחרנין גוון הלבן שבעינים מכסה ומבטל את כל שאר גוונים האחרים שבעינים, אז עיינין דיליה אינון רברבין גבהנין העינים שלו הם גדולים ורחבים, ואיהו גבה לב וזה מורה שהוא גבה לב, עליה אתמר עליו נאמר תועבת ה' כל גבה לב ומובא (במס' סוטה דף ד' ע"ב), שכל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש כדלקמן, וזה האיש כל טבין דעביד למעבד ליה שם כל הטובות שהוא עושה הוא כדי לעשות לו שם טוב, ואיהו מאלין דאתמר בהון והוא מאלו האנשים שנאמר בהם הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם, ומפרש אלין דבונין בתי כנסיות ובתי מדרשות ממוניהון אלו הם הבונים בתי כנסיות ובתי מדרשות מממונם, (בזוהר חלק א' דף כ"ה ע"ב, הוסיפו "ושוין בהון ספר תורה ועטרה על רישוי"), וכלא למעבד להון שם והכל עושים למען לעשות להם שם טוב, ולא לשמה דיהו"ה ולא לשם ה' (ומובא בספר חסידים (סימן תק"ג) שהרוצה לעשות לו שם, נמחה שמו, עיי"ש), האי איהו גייפא איש זה הוא נואף (בפרשת ויקרא כ י' התרגם על נואף גייפא), דיוקנא דחמור, נואף איהו צורת חמור יש לו לפי שהוא נואף (ר"ל זכי הראות, רואים עליו צורת חמור), אסתמר ברתך ואתתך מיניה אם יהא אושפיזך תשמור את בתך ואשתך ממנו אם יהיה אורח שלך (כי המתגאה ומתפאר לבסוף נכשל באשת איש רחמנא ליצלן כנ"ל)].

האי ב"נ משתדל כל יומי בכשוף, ואצלח בהון עם מלכין ושליטין. איהו מעונן ומכשף. ואיהו רשימו דיליה רשימו דחויא, במדה חוורא. ורושם חוור אית ליה בכתפוי, דמתמן אתנטיל נחש, ולית שערא על ההוא רושם. ומזליה דהאי ב"נ בכל מלה, חוורא. שערא דיליה חוור, והוא אריך קומה. ושערוי אריכין. [ועוד, האי בר נש משתדל כל יומי בכישוף ועוד אדם זה עוסק כל ימיו בכישוף, ואצלח בהון עם מלכין ושליטין ומצליח בהם להיות לו קשר עם מלכים ושליטים, איהו הוא מעונן ומכשף ואיהו רשימו דיליה רשימו דחויא ויש לו רושם של צורת נחש, במדה חוורא במדת החסד דקליפה שגוונה לבן, ומפרש מקומו, כי ורושם חוור אית ליה בכתפוי רושם הלבן יש לו בכתפיו, דמתמן אתנטיל נחש שמאותו הרושם נמשך ונלקח צורת הנחש שבגופו, ולית שערא על ההוא רושם ואין שערות על אותו הרושם, כי לנחש אין לו שערות, ומזליה דהאי בר נש בכל מלה חוורא ומזלו של זה האדם הוא לבן בכל דבר, וכן ושערא דיליה חוור השערות שלו הם לבנים, והוא אריך קומה והוא בקומה ארוכה, ושערוי אריכין ושערותיו ארוכים].

*   *   *

מי שיש לו עיניים שחורות חשוכות מצד הסטרא אחרא, שם שורה הלילי"ת שהיא חשוכה ואפילה, ככלי חרס שחור, ועינים שחורות ועקומות, וודאי שם שורה שבתאי שהוא הס"מ, שעליו נאמר מארת יהו"ה בבית רשע כי הוא נקרא רשע

אוכמין חשוכין, תמן לילית, דאיהי חשוכא אפילה, פתיא אוכמא. ועיינין אוכמין עקימין, ודאי תמן שבתאי, דעליה אתמר מארת ה' בבית רשע. דההוא גוון חשוך, שליט על גווני אחרנין. [עיינין אוכמין חשוכין מי שיש לו עיניים שחורות חשוכות מצד הסטרא אחרא, תמן לילי"ת דאיהי חשוכא אפילה שם שורה הלילי"ת שהיא חשוכה ואפילה, פתיא אוכמא ככלי חרס שחור, ועיינין אוכמין עקימין ועינים שחורות ועקומות, וודאי תמן שבתאי וודאי שם שורה שבתאי שהוא הס"מ, דעליה אתמר שעליו נאמר מארת יהו"ה בבית רשע כי הוא נקרא רשע, דההוא גוון חשוך שליט על גוונין אחרנין כי זה הגוון חשוך הוא שולט על כל גוונים האחרים שבעין].

*   *   *

ולמי שמסתכלים בו לילי"ת או שבתאי שהם הזו"ן דקליפה השורים באלו עינים השחורות, יבואו עליו מהם קללה ועניות ורעב ומגפה רחמנא ליצלן, לכן תשמור עצמך מאדם שיש לו עין רעה כזה, שעליו נאמר רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו, שאיש כזה יכול להוריד אותך לשאול ולמיתה, וכל משא ומתן שעושה האדם בפני אלו בעלי העיניים השחורות, נאבד ונפסד, ולא יראה מהם סימן ברכה

דאסתכל ביה לילית או שבתאי באילין עיינין, מארה ועניותא וכפנא ומותנא ייתי. אסתמר מניה, דרגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו. וכל משא ומתן דעביד ב"נ קדם מארי דעיינין אלין, אתאביד. [ולמאן דאסתכל ביה לילי"ת או שבתאי באלין עיינין ולמי שמסתכלים בו לילי"ת או שבתאי שהם הזו"ן דקליפה השורים באלו עינים השחורות, מארה ועניותא וכפנא ומותנא ייתי יבואו עליו מהם קללה ועניות ורעב ומגפה רחמנא ליצלן, לכן אסתמר מניה תשמור עצמך מאדם שיש לו עין רעה כזה, שעליו נאמר דרגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו כלומר שאיש כזה יכול להוריד אותך לשאול ולמיתה, וכל משא ומתן דעביד בר נש קדם מארי דעיינין אלין וכל משא ומתן שעושה האדם בפני אלו בעלי העיניים השחורות, אתאביד נאבד ונפסד, ולא יראה מהם סימן ברכה].

ב"נ דלא ישתכח בשבעה קדמיה ביומין דחול, אלא בשבת, דלית ליה שלטנותא עליה ואם אשתכח ביומין דחול בשבעה קדמיה, ואסתכל ביה בעינא בישא, לא אשתזיב מניה ממיתה או מעוני. וחטמא ופומא ואנפוי דהאי ב"נ לאו אינון על קו היושר. [וצריך בר נש דלא ישתכח בשבעא קדמיה ביומין דחול וצריך האדם שלא ימצא בשובע לפניו בימי החול, אלא בשבת דלית ליה שלטנותא עליה רק בשבת מותר לו לאכול לשובע, לפי שאז אין לו שליטה עליו, כי בשבת כל הקליפות נכנעות ונכנסות בנוקבא של תהום רבה, ואם אשתכח ביומין דחול בשבעא קדמיה ואם נמצא בימי החול בשובע לפניו, ואסתכל ביה בעינא בישא ומסתכל בו בעין הרעה, לא אשתזיב מניה ממיתה או מעוני אותו האדם לא ינצל ממיתה או מעוני, וחוטמא ופומא ואנפוי דהאי בר נש לאו אינון על קו היושר והחוטם והפה והפנים של זה האדם שיש לו עיניים שחורות ועקומות אינם על קו היושר, שזה מורה שעיניו הם מצד הסטרא אחרא].

*   *   *

מי שיש לו עינים יפות על קו היושר, הוא מצד המלכות הנקראת שבת, שהיא נקראת בת עין יפה, עלה אתמר נאמר שחורה אני ונאוה, זה האדם הוא בצורת שבת, כי יש לו צלם אלהי"ם מן המלכות הנקראת שבת, ושבת היא שקולה לכל התורה כולה

אוכמין שפירן, על קו היושר, איהו מסטרא דשבת, דאיהי בת עין שפירא. עלה איתמר, שחורה אני ונאוה. האי איהו בדיוקנא דשבת דאיהו שקול לאורייתא כולה. [אבל עיינין אוכמין שפירן על קו היושר מי שיש לו עינים יפות על קו היושר, איהו מסטרא דשבת הוא מצד המלכות הנקראת שבת, דאיהי בת עין שפירא שהיא נקראת בת עין יפה, עלה אתמר נאמר שחורה אני ונאוה, האי איהו בדיוקנא דשבת זה האדם הוא בצורת שבת, כי יש לו צלם אלהי"ם מן המלכות הנקראת שבת, דאיהו שקול לאורייתא כולה ושבת היא שקולה לכל התורה כולה].

*   *   *

בשבת צריכים להראות שובע, בהיפך מן השפחה שהיא לילי"ת שהיא בשבת רעבה, וצריכים במקום העצבות של שבתאי להראות שמחה, ובמקום חושך של הסטרא אחרא צריך להאיר בנר, ובמקום עינוי צריכים להראות עונג, לעשות בשבת שינוי בכל דבר

צריך לאחזאה שובעה, בהפוכא דשפחה לילית. וצריך באתר דעציבו דשבתאי, לאחזאה חדוה, באתר דחשוכא. שרגא. באתר דעינוי, ענג. למעבד תמן שינוי בכלא. [ובשבת צריך לאחזאה שובעא ובשבת צריכים להראות שובע, בהיפוכא דשפחה לילי"ת בהיפך מן השפחה שהיא לילי"ת שהיא בשבת רעבה, וצריך באתר דעציבו דשבתאי לאחזאה חדוה וצריכים במקום העצבות של שבתאי להראות שמחה, באתר דחשוכא שרגא ובמקום חושך של הסטרא אחרא צריך להאיר בנר, באתר דעינוי עונג ובמקום עינוי צריכים להראות עונג, למעבד תמן שינוי בכולא לעשות בשבת שינוי בכל דבר].

*   *   *

לילי"ת היא מרה שחורה, בה הצמאון שאין בו מים, שעל זה נאמר ביוסף כשהשליכו אותו לבור הבור ריק אין בו מים שהיא הלילי"ת שבה הצמאון והיובש, אבל נחשים ועקרבים יש בו, והנחשים והעקרבים שלה הם הערב רב – יוסף שהשליכו אותו לזה הבור, הוא רומז על ישראל שהם בגלות שלה בבור ההוא, והנחשים והעקרבים הם הערב רב השולטים ומצערים את ישראל בגלות

מרה אוכמא, צמאון דלית ביה מים, דאיהו הבור רק אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו. ונחשין ועקרבין דילה אינון ערב רב. יוסף דאיהו בגובא, דא ישראל דאינון בגלותא דילה, בההוא בור. [דלילית מרה אוכמא כי לילי"ת היא מרה שחורה, צמאון דלית ביה מים בה הצמאון שאין בו מים, דאיהו שעל זה נאמר ביוסף כשהשליכו אותו לבור הבור ריק אין בו מים שהיא הלילי"ת שבה הצמאון והיובש, ודרשו חכמינו זכרונם לברכה (במסכת שבת דף כ"ב ע"א) אבל נחשים ועקרבים יש בו, ונחשין ועקרבין דילה אינון ערב רב והנחשים והעקרבים שלה הם הערב רב, ומפרש כי יוסף דאיהו בגובא יוסף שהשליכו אותו לזה הבור, דא ישראל דאינון בגלותא דילה בההוא בור הוא רומז על ישראל שהם בגלות שלה בבור ההוא, והנחשים והעקרבים הם הערב רב השולטים ומצערים את ישראל בגלות].

*   *   *

ומי שמכבד את השבת ינצל מן הלילי"ת, וחוטא דמחלל שבת ילכד בה ויענש על ידי הלילי"ת, כי היא נקראת חילול שבת וודאי, ונקראת חללה זונה לעומת המלכות דקדושה שנקראת בתולה ואיש לא ידעה, כי מי ששומר אות שבת או אות ברית מלחלל אותם, על ידי זה נקרא צדיק, ועל ידי זה הוא ינצל ממנה

דאוקיר שבת, ימלט ממנה. וחוטא ילכד בה. חוטא דמחלל שבת, ילכד בה, דאיהי חילול שבת ודאי, חללה זונה. דמאן דנטיר אות שבת או אות ברית, מלחלל ליה, ביה אתקרי צדיק, ואשתזיב מינה. ולא עוד אלא דסליק למלכות, דאיהי שבת ודאי. [ומאן דאוקיר שבת (קהלת ז, כו) ימלט ממנה ומי שמכבד את השבת ינצל מן הלילי"ת, וחוטא ילכד בה דהיינו חוטא דמחלל שבת ילכד בה ויענש על ידי הלילי"ת, דאיהי חילול שבת וודאי כי היא נקראת חילול שבת וודאי ונקראת חללה זונה לעומת המלכות דקדושה שנקראת בתולה ואיש לא ידעה, דמאן דנטיר אות שבת או אות ברית מלחלל ליה כי מי ששומר אות שבת או אות ברית מלחלל אותם, ביה אתקרי צדיק על ידי זה נקרא צדיק, ואשתזיב מיניה ועל ידי זה הוא ינצל ממנה, ולא עוד אלא דסליק למלכות דאיהי שבת וודאי ולא עוד אלא שעולה למלכות, שהיא שבת וודאי].

*   *   *

ויוסף לפי ששמר את הברית, ניצל מן הבור שהוא הלילי"ת, ומן הנחשים ועקרבים שלו – וכן ישראל השומרים שבת ואות ברית מילה, נאמר בהם: כל ישראל בני מלכים הם, ואם היו כל ישראל שומרים שבת אחת כהלכתה מיד היו נגאלים

בגין דנטיר ברית, אשתזיב מן גובא, ומן נחשים ועקרבים דיליה. ולא עוד אלא דזכה למלכות. וישראל דנטרין שבת ואות ברית מילה, איתמר בהון כל ישראל בני מלכים, ואלמלא נטרין ישראל שבת אחד כהלכתה מיד נגאלין. [ויוסף בגין דנטיר ברית ויוסף לפי ששמר את הברית, אשתזיב מן גובא ניצל מן הבור, שהוא הלילי"ת, ומן נחשים ועקרבים דיליה ומן הנחשים ועקרבים שלו, ולא עוד אלא דזכה למלכות, וכן וישראל דנטרין שבת ואות ברית מילה ישראל השומרים שבת ואות ברית מילה, אתמר בהון נאמר בהם (במס' שבת דף ס"ז ע"א) כל ישראל בני מלכים הם, ואלמלא נטרין ישראל שבת אחת כהלכתה מיד נגאלין ואם היו כל ישראל שומרים שבת אחת כהלכתה מיד היו נגאלים (ועיין בת"ז תכ"א דף נז ע"א ובמס שבת דף קי"ח ע"ב)].

*   *   *

וכל אדם שיש לו עיניים שחורות על קו היושר, שהוא קו המדה, יש לו עונג ושמחה ושובע, והוא וותרן בממונו ויש לו עין טובה, והוא צריך להתפאר בלבושים יפים, לפי שהוא בן השכינה הנקראת שבת, דהיינו בן המלכה וודאי, ומי שהוא בהיפך שיש לו עינים שאינם על קו היושר, אז הוא בן הלילי"ת

בר נש דאיהו עיינין אוכמין על קו היושר, דאיהי קו המדה, ענג איהו וחדוה ושבעא, וותרן, ועיינא טבא. ובעי לאתפארא בלבושין שפירין. בגין דאיהו בן דשבת, בן מטרוניתא ודאי. ובהיפוכא בן לילית. עד הכא רזא דעיינין. ודאי איהו רזא דאנשי חיל. [ועתה חוזר לדבריו דלעיל, ואמר וכל בר נש דאיהו עיינין אוכמין על קו היושר וכל אדם שיש לו עיניים שחורות על קו היושר, דאיהי קו המדה שהוא קו המדה. ר"ל שעיניו הם מתאימות כלפי שאר איברי הפנים ונראה יפה בתואר פניו, עונג איהו וחדוה ושבעא יש לו עונג ושמחה ושובע, וותרן ועיינא טבא והוא וותרן בממונו ויש לו עין טובה, ובעי לאתפארא בלבושין שפירין והוא צריך להתפאר בלבושים יפים, בגין דאיהו בן דשבת בן מטרוניתא וודאי לפי שהוא בן השכינה הנקראת שבת, דהיינו בן המלכה וודאי, ובהיפוכא בן לילי"ת ומי שהוא בהיפך שיש לו עינים שאינם על קו היושר, אז הוא בן הלילי"ת, עד הכא רזא דעיינין עד כאן הוא סוד העיניים, וודאי איהו רזא דאנשי חיל וודאי הוא סוד מה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל].

*   *   *

משה הוא הולך בגלות בין הערב רב, שהם מים הזידונים

דייתי מלכא משיחא, בסוף גלותא בתראה, דאתמר ביה הן עוד היום גדול, ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תיבת גומא. כגוונא דארון דס"ת. אורייתא ודאי יהא גניזו דיליה, בדרא בתראה. ובה אתטמר, כגוונא דנח בתיבה, דהוה אזיל על מייא. הכי האי אזיל בין ערב רב, דאינון מים הזדונים. [ובזמנא דייתי מלכא משיחא, בסוף גלותא בתראה ובעת שיבוא מלך המשיח בסוף גלות האחרונה, דאתמר ביה שנאמר בו הן עוד היום גדול כי נתארך יום הגלות עד מאוד, בסוד כל היום דוה (כמבואר בזוהר פרשת ואתחנן דך ער ע"א), אבל כשיגיע זמן הגאולה אז נאמר במשה ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תיבת גומא ומפרש כגוונא דארון דספר תורה שהתיבת גומא היתה כעין הארון של ספר תורה, שבו גנוזה התורה (עיין זוהר פרשת שמות דף י"א ע"ב), אורייתא וודאי יהא גניזו דיליה בדרא בתראה התורה וודאי שתלמידי חכמים לומדים היא תהיה גניזה שלו בדור האחרון, ר"ל שמשה שהוא נשמת משיח יהיה גנוז ונשמר בכח התורה, ובה אתטמר ובה יהיה שמורת ונחבא, כגוונא דנח בתיבה כעין נח שהיה נחבה בתיבה, דהוה אזיל על מייא שהיתה הולכת על המים, הכי האי אזיל בין ערב רב כך משה הוא הולך בגלות בין הערב רב דאינון מים הזידונים שהערב רב דומים למים הזידונים].

*   *   *

בסוף הגלות שיתגבר הרע ויצטרך משה לשמירה מן הערב רב שלא יזיקוהו, אז ישים הקדוש ברוך הוא את משה בחיבה ההיא, דהיינו שיהיה נשמר בכח התורה של התלמידי החכמים, ויביא אותו בגלות – בעת הגאולה שהוא סוף ותכלית בריאת העולם יבוא משה לגאול את ישראל, ואז ישמע ויובן שכל מה שעבר על ישראל בגלות הכל היה לטובה

גלותא שוי קב"ה למשה בההיא תיבה ואייתי ליה בגלותא. ומנ"ל דבסוף גלותא אייתי ליה. הה"ד, ותשם בסוף. ועד ההוא סוף, כתיב, והיה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך. ועוד, ותשם בסוף, דא איהו רזא דסוף דבר הכל נשמע. [ובסוף גלותא שוי קודשא בריך הוא למשה בההיא תיבה ואייתי ליה בגלותא ובסוף הגלות שיתגבר הרע ויצטרך משה לשמירה מן הערב רב שלא יזיקוהו, אז ישים הקדוש ברוך הוא את משה בתיבה ההיא, דהיינו שיהיה נשמר בכח התורה של התלמידי החכמים, ויביא אותו בגלות, ומנא לן דבסוף גלותא אייתי ליה ומנין לנו שבסוף הגלות יביא אותו בגלות, הדא הוא דכתיב זהו שכתוב ותשם בסוף דהיינו בסוף הגלות, ועל ההוא סוף כתיב ועל סוף נאמר והיה באחרית הימים ושבת עד יהו"ה אלקי"ך שכל ישראל יעשו תשובה, ואז תהיה הגאולה במהרה בימינו אמן, ועוד פירוש על מש"כ ותשם בסוף היינו דא איהו רזא זהו הסוד של הכתוב דסוף דבר הכל נשמע דהיינו בעת הגאולה שהוא סוף ותכלית בריאת העולם יבוא משה לגאול את ישראל, ואז ישמע ויובן שכל מה שעבר על ישראל בגלות הכל היה לטובה].

*   *   *

באותו הזמן שישראל מתרחקים מחכמת קבלת משה, אז גם התורה מתרחקת מהם, ירד מדת הדין לקטרג עליהם ולהתרחץ מדמם של ישראל, שהם המעות והכסף שלהם שהם חייהם ופרנסתם, והכל בשביל אור התורה שנתרחק מהם

ותתצב אחותו, דא חכמה. מרחוק בההוא זמנא דמתרחקין ישראל מחכמת קבלת משה, ואתרחקא איהי מנייהו. בההוא זמנא, ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, נחתא מה"ד לקטרגא עלייהון, ולאתרחצא מדמא דישראל, דאינון דמים דלהון, דאינון חייהון. וכלא על דההוא אור, דאתמר ביה וירא אלקים את האור כי טוב, על אור דאורייתא, דהוו מתרחקין מינה, אור דמשה ודאי. [ועוד רמז על מש"כ ותתצב אחותו, דא חכמה זו היא חכמה כנ"ל, ומש"כ מרחוק היינו בההוא זמנא דמתרחקין ישראל מחכמת קבלת משה באותו הזמן שישראל מתרחקים מחכמת קבלת משה, אז ואתרחקא איהי מנייהו גם התורה מתרחקת מהם, ובההוא זמנא ובזמן ההוא נאמר ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור היינו נחתא מדת הדין לקטרגא עלייהון שירדה מדת הדין לקטרגא עלייהון שירדה מדת הדין לקטרג עליהם, ולאתרחצנא מדמא דישראל ולהתרחץ מדמם של ישראל, דאינון דמים מעות דילהון דאינון חייהון שהם המעות והכסף שלהם שהם חייהם ופרנסתם, וכולא על סיבה דההוא אור והכל בשביל אור התורה שנתרחק מהם, שנאמר בו וירא אלהי"ם את האור כי טוב היינו על אור דאורייתא דהוו מתרחקין מינה בשביל אור התורה שהיוו מתרחקים ממנו, אור דמשה וודאי שהוא אור של משה וודאי, שנאמר בו ותרא אותו כי טוב, וטוב היינו אור, והיינו התורה].

*   *   *

ונערותיה הולכות על יד היאור, נערותיה רומזות על האומות שהם הערב רב, וכן כל אומות העולם, מתייעצות על ישראל לעקור ולאבד מן העולם, והכל הוא בסיבת אור התורה שישראל נתרחקו ממנו

הולכות על יד היאור, אלין האומות, דאינון ערב רב. וכן כל אומין דעלמא, אתייעטין עלייהו דישראל, לאעקרא לון מן עלמא, וכולא על סיבה דההוא אור, וזהו על יד האי או"ר. [ומה שכתוב ונערותיה הולכות על יד היאור הנה אלין האומות דאינון ערב רב נערותיה רומזות על האומות שהם הערב רב, וכן כל אומין דעלמא וכן כל אומות העולם, מתייעטין עלייהו דישראל לאעקרא לון מן עלמא מתייעצות על ישראל לעקור ולאבד מן העולם, וכולא על סיבה דההוא אור והכל הוא בסיבת אור התורה שישראל נתרחקו ממנו, וזהו ועל זה רומז מש"כ על יד האי או"ר מחמת אותו אור התורה].

*   *   *