"מפעל הזוהר העולמי" - שע"י "חברה מזכי הרבים העולמי"
מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א
"MIFAL HAZOHAR Hoilumi" - C\o CHEVREH MAzakei Harabim Hoilumi
Under The Supervision Of Rabbi Sholom Yehuda Gross
The Head Of The Rabbinical Court Of Holmin
קהל האלמין -
רחוב נחל לכיש 24/8 - רמת בית שמש 99093 - ארץ ישראל
Cong. Of Holmin - Nachal Lachish 24/8
-
Ramat
Beth Shemesh 99093, Israel
-
Tel:
011-97254-843-6784
כל עניני ערב רב
ALL THINGS OF THE EREV RAV
דף 2 PAGE
ניסיון הערב רב לפני הגאולה מנהיגים מהערב רב ישלטו חמישה במינם [סימנם נג"ע ר"ע] ויבנו בתי כנסיות, רק כדי להתגבר בכך על העם מובא בזוהר בראשית: וחמש מינין אנון בערב רב ואנון [סימן נג"ע ר"ע] נפילים גבורים ענקים רפאים עמלקים... ומאלין שאשתארו מנהון בגלותא רביעאה, אנון רישין בקיומא סגי ואנון קיימין על ישראל כלי חמס, ועלייהו אתמר (שם ו'): "כי מלאה הארץ חמס מפניהם..." "גבורים" מינא תליתאה עלייהו אתמר: "המה הגבורים... אנשי השם", ואנון מסטרא דאלין דאתמר בהון (בראשית י"א): "הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם", ובנין בתי כנסיות ומדרשות ושויין בהון ספר תורה ועטרה על רישוי ולא לשמא דייה אלא למעבד לון שם, הדא הוא דכתיב: "ונעשה לנו שם", ובסטרא אחרא מתגברין על ישראל דאנון כעפרא דארעא וגזלין לון... פירוש הזוהר: המתמנה על הצבור ומנהיגם ברחמים, בידוע שנשמתו מכנסת ישראל, אבל המתמנה בכלי חמס, נשמתו משורש נחש. הבונים מוסדות תורה לקנות להם שם ולהתגבר בזה על העם, למשול עליהם ביד חזקה, המה ה"גבורים" מהערב רב. "... וזה להם האות כי כל המתמנה על הצבור ומנהיגם ברחמים ונותן נפשו עליהם, בידוע, שנשמתו מכנסת ישראל, כי מרחמם ינהגם. אמנם המתמנים על ישראל בכלי חמס, נפשותיהם באה משורש נחש... כי לא יבנו הם בתי כנסיות ובתי מדרשות רק להיות חרב בידם לעשות חפצם ורצונם להתגבר על העם..." ("כתם פז" מהגאון המקובל האלוקי עיר וקדוש כמורנו הרבי רבי שמעון לביא זצוק"ל בעל מחבר זמר "בר יוחאי" בדף פ"ה) |
למה נותנים לרבני הערב רב כסף וכבוד בעולם הזה?
פעם אחת
כשהרה"ק החוזה מלובלין זצ"ל היה סגור בחדרו בליל שבת קודש קודם קידוש,
פתח פתאום את הדלת לבית המשמשים והבית היה מלא אדמורי"ם וזקנים מגדולי
תלמידיו כולם מלובשים בגדי לבן, ויפנה אליהם החוזה ואמר להם, הנה כתיב
"ומשלם
לשונאיו אל פניו להאבידו"
ופירוש שם אונקלוס "ומשלם לשנאוהי טבוון דאינון עבדין קדמוהי בחייהון
לאובדיהון" וכו', אם כן שואל אני אתכם:
בשלמא אם הרשע להוט אחר תאוות
ממון או תאות הכבוד, נותנים לו ממון או כבוד הרבה, אבל אם הרשע אינו
אוהב לא כבוד ולא ממון אלא אוהב להיות רבי ואדמו"ר ובעל מדריגות, במה
משלמין לו העובדין טבין בהאי עלמא?
אלא על כרחך בוודאי כך הוא, שמי שאוהב להיות רבי נותנים לו מן השמים
להיות רבי בכדי להאבידו מעלמא דאתי
חס ושלום, ותיכף סגר הלדת, ונפל על הנאספים שם פחד גדול מדברי החוזה,
וטרם הספיקו להתיישב בדבר הלך אל השלחן לסעודת ליל שבת קודש,
(ס"י).
שכר ועונש - פרשת פנחס - בו יבואר עניני תוכחה מחאה וערבות
שכר ועונש - פרשת מטות - בו יבואר עניני תוכחה מהגה"ק רבי הלל מקאלאמייע
בס"ד הבדלו מן העדה הרעה הזאת הזהרו מן הערב רב מי לה' אלי!!! - אל אחינו בני ישראל די בכל אתר ואתר !!!
סימני הרעה והקללה הכי הגדולה של הדור שרבני הערב רב
שולטים עליו,
וכמעט הגדולה מכולם,
שכולם יטמנו ידיהם בצלחת מבלי לעשות מאומה,
ויאמרו רק דבר אחד: הגאון מורינו רבי יצחק מוולאזין זצ"ל כאשר צפה בחכמתו על מעשה הדור, עלה בדעתו להציע איזה תיקונים וסדרים טובים בהאומה, ויתנגדו לו הרבה רבנים מכת בעלי הבטחון, אז ענה להם במר נפשו את המשנה הידועה בסוף מסכת סוטה (פרק ט משנה טו) רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין, וְחָפוּ רֹאשָׁם, וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה[1], וְגָבְרוּ בַעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, וְאֵין שׁוֹאֵל[2], עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ... וְאֵין מְבַקֵּשׁ. עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא... וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה. בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת... וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדָּרֶת... אֹיבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכָּלֶב... וְעַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. עד כאן לשון המשנה שם. ולפלא מדוע שלשה המשנה את חתימת המאמר "עַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם, שלשה פעמים. והיה לה לאמרה בסוף כל המאמרים. ועל כן אמר הגר"י ז"ל אשר גם חתימת המאמר הוא גם כן אחת מסימני הרעה והקללה רחמנא ליצלן, וכמעט הגדולה מכולם, הן אם נדלדלו אנשי מעשה כו', ומה ראוי למאשרי הדור לעשות? לקום בפרץ עמם ודתם, אולם המה תחת להתאחד ולתת עצות וסדרים ישרים למען לעצור בעד הרעה, הנה אמנם יטמנו ידיהם בצלחת מבלי לעשות מאומה, ויאמרו רק "עַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם!" בהתקוה כי מן השמים ירחמו גם כי לא ינסו דבר מה בפועל, שלשה המשנה שלש פעמים להראות כי גם זאת מעיקרי סימני הקללה, עד כאן. [1]) תוי"ט על מסכת סוטה (פרק ט משנה טו): ונדלדלו אנשי מעשה - אין חש להם: ואין דורש - לישראל: ואין מבקש עליהם רחמים - עכ"ל רש"י: ואין שואל - בשלום חברו. כן נ"ל: רבי אליעזר הגדול - הוא רבי אליעזר בן הורקנוס תלמיד ריב"ז כנזכר בפרקי אבות [פ"ב מ"ח]: שרו חכימיא - לשון רש"י התחילו החכמים: ספריא מלמדי תינוקות שהם קטנים מן החכמים - ע"כ. ואין שואל ואין מבקש - הכי גרסינן במשנה בגמרא דבבלי וירושלמי. ולא קשיא דלא אמר ואין דורש. כיון דתרי תנאי נינהו. ולישנא דמר הכין. ודמר הכין. [2]) ואין שואל - בשלום חברו. בספר אור הנר יפה סוטה דף מ"ט: ביאר, שלא יהיה למי לשאול שאלות חמורות כמבואר בתנא דבי אליהו זוטא (פרק טז): ר' ישמעאל בן אלישע אומר מה שיוכל האדם ללמוד בעשרה שנים יכול הוא לשכחה בשתי שנים הא כיצד אם אדם יושב ששה חדשים בטל ואינו שונה הוא אומר על הטהור טמא ועל הטמא טהור ואם הוא יושב י"ב חדשים בטל ואינו שונה הוא מחליף את דברי חכמים של זה בזה ואם הוא יושב י"ח חודש בטל ואינו שונה הוא משכח ראשי הפרקים ואם הוא יושב כ"ד חודש בטל ואינו שונה מאבד ומשכח אפילו ראשי מסכתותיו ולבסוף הוא יושב ודומם. ומתוך שהוא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ומחליף דברי חכמים של זה בזה ומשכח ראשי הפרקים ומאבד ראשי המסכתות עליו אמר שלמה (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב והנה עלה כלו קמשונים כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה. על שדה איש עצל עברתי זהו שיושב בטל ואינו שונה ועל כרם אדם חסר לב זהו שדעתו גסה עליו במשנתו והנה עלה כלו קמשונים סוף שהוא מבקש דבר ממשנתו ואינו מוצא כסו פניו חרולים סוף שהוא מתבייש וגדר אבניו נהרסה סוף שאינו רואה סימן ברכה לעולם. וכו'. ומפני טעם הזה היו גדולי ישראל חוזרים כל שנה על כל ד' חלקי שו"ע, ובזה פירשתי אין דורש ואין מבקש, שאין לנו היום הגדולי ישראל שילמדו את עם ישראל שילמדו שו"ע, והם לומדים עם אנשים משניות גמרא, אבל קצת שו"ע אין דורש ואין מבקש, ואיך אפשר להיות יהודי בלי שידע לכל הפחות המחבר עם הרמ"א בכל ד' חלקי השו"ע, ולכן הודפס הבית יוסף זצ"ל בזמנו את כל ד' חלקי שו"ע מחולק לימי החודש שיגמרו בכל חודש כל הד' חלקי שו"ע, ואכמ"ל. |
THE HOLY RABBI CHAYIM VITAL ZT’L WARNS US ABOUT THE CATEGORY OF RABBIS WHOSE MAIN PURPOSE IS HONOR AND TO MAKE A NAME FOR THEMSELVES We read in the introduction to the Holy book Etz Chayim what Rabbi Chayim Vital, may his merit shield us, (who was the student of the Holy ARI zt’l) wrote concerning the Erev Rav: All those that do kindness and toil in the Torah, all they do for themselves, and in particular through our many sins, in our times, the Torah has been made into a hammer with which to do their own ends for many baale torah, who occupy themselves in the Torah in order to receive their reward and other benefits and luxuries, and in order to be in the group of heads of Yeshivot, and judges (dayanim) in their courts, so that their names and fame are spread throughout the land, and the actions of these Rabbis resemble those of the generation of the Dispersion, those who built the Tower of Babel, with its top reaching the heavens, and the main motivation for their actions is what is written there in the Torah: “Let us make a name for ourselves” as it is written in the Zohar (Bereshit 25b) on the verse : “These are the generations of the Heavens and earth…” that there are five types of Erev Rav and the third type is called Giborim (powerful ones) and on them it is written: “These are the Giborim of old, men of name” and they belong to the side of those about whom it is written: “Let us build for ourselves a city and a tower…” and let us make a name for ourselves by building Synagogues and Houses of Study and putting in them Torah Scrolls with crowns on their heads but not for G-d’s sake they do thus but for their own benefit. BETTER FOR THESE RABBIS HAD THEY NOT BEEN BORN Continues the Holy Rabbi Chayim Vital: And on this type of Erev Rav it was said in the Talmud (Berachot 17): “He who occupies himself with the Torah not for its own sake, it would have been better for him had his fetus overturned and would not have come out to the air of the world” And indeed these people look humble and righteous, when they say that all their involvement with the Torah is for its own sake, nevertheless the Great and wise, the Tanna Rabbi Meir peace be upon him, testified against them that it is not as they say, when he said (what we just quoted at the beginning of the introduction, Pirke Avot 6:41): “Rabbi Meir said: He who studies the Torah for its own sake (without ulterior motives) deserves many things, and not only that, but the whole world is indebted to him. And he is called beloved friend, loved by G-d and men, he pleases the Creator and humanity. The Torah covers him with modesty and fear, makes him virtuous, merciful, devote, just and faithful, moves him away from sin guiding him by the path of virtue, etc” “The secrets of the Torah are revealed to him and he is turned into an endless fountain of wisdom, and he becomes modest, patient, forgiving offenses, etc” |