"מפעל הזוהר העולמי" - שע"י "חברה מזכי הרבים העולמי"
מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א
"MIFAL HAZOHAR Hoilumi" - C\o CHEVREH MAzakei Harabim Hoilumi
Under The Supervision Of Rabbi Sholom Yehuda Gross
The Head Of The Rabbinical Court Of Holmin
קהל האלמין -
רחוב נחל לכיש 24/8 - רמת בית שמש 99093 - ארץ ישראל
Cong. Of Holmin - Nachal Lachish 24/8
-
Ramat
Beth Shemesh 99093, Israel
-
Tel:
011-97254-843-6784
לימוד היומי | תרומות | ספרים | תמונות | עלונים | שיעורים | וידאו | רשב"י ומירון | מודעות | חלוקת הזוהר | ENGLISH
סגולות ספר הזוהר
SEGULOT SEFER
HAZOHAR
ספר אור הזוהר
בו יבואר גודל החיוב ללמוד וללמד הזוהר
הקדוש והתיקונים, וחכמת האמת
שחיבר התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, שבו גילה סודות נפלאים אשר בתורתו ושמותיו הקדושים בהם העולם קיים, ועי"ז תמלא הארץ דעה את ה' באמונה.
*
פרק ח. סגולת הזוהר........................................ נו
פרק ח
סגולת ספר הזוהר
א. הזוהר מקור לכל ספרי היראים ........................... נו
ב. ראוי ללמוד הזוהר והתיקונים עם תינוקות בני תשע נז
ג. קריאת הזוהר, אעפ"י דלא ידע מאי קאמר, הוא תיקון לשכינה הק' ולנשמתו נז
ד. הלומד זוהר, אעפ"י שאינו מבין, הקב"ה מתקן דבריו נז
ה. ללמוד זוהר ותיקונים או זוהר חדש קודם התפילה נח
ו. זוהר הכנה לתפילה ........................................ נח
ז. לימוד הזוהר מוביל לתשובה באמת ................... נח
ח. הזוהר קדוש ונורא, אך אין ערכו כהתיקונים ........ נט
ט. על ידו יכולים לראות נועם ה' .............................. ס
י. לשונו מזכך הנשמה ........................................ ס
יא. סגולה להנצל מחכמות חיצוניות ......................... ס
יב. סגולה לטהר הנשמה ....................................... ס
יג. להנצל ממחשבות זרות בעת התפילה ............... סא
יד. הרוצה להתדבק בקונו ידבק בזוהר הק' ............. סב
טו. משיג חכמה ויראת שמים ................................ סב
טז. הוא המפתח והוא הסוגר ................................. סג
יז. יזכה לתקן נפש רוח ונשמה .............................. סג
יח. ע"י הזוהר וכתבי האריז"ל נעשה האדם כבריה חדשה סד
יט. ע"י לימוד בתיקונים הבין שנמתקו כל הדינים ...... סד
כ. סגולה לבעל עסק .......................................... סד
כא. סגולתו לאור נפשו באור החיים הנצחיים ............ סד
*
ג. התיקונים - סגולתן למתק הדינים ...................... עג
*
ספר הזהר בו דבוק נפשי עד אשר בשכבי ובקומי בו נקשרתי, לא נח ולא שקט לבי, כי באמת הספר הלזה ידוע ומפורסם סגולת עסקו בו, והוא מקור לכל ספרי יראים וממנו נובעים כל המוסרים ואהבת ה' התמימה וכו'.
(מתוך מכתב בעל עטרת צבי לרבו הראי"ה מאפטא זצוק"ל)
ב) ראוי ללמוד הזוהר והתיקונים עם תינוקות בני תשע, כדי שיראתם תהי' קודמת לחכמתם
לו עמי שומע לי, בדור הרע הזה שהמינות גובר היו לומדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזהר והתיקונים להגות בה, והי' יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים.
(נוצר חסד על מס' אבות פ"ד מ"כ)
ג) קריאת הזוהר, אעפ"י דלא ידע מאי קאמר, הוא תיקון לשכינה הק' ולנשמתו
צריך לקרות בספר הזוהר וכו' אע"ג דלא ידע מאי קאמר, כי תיקון גדול ועצם מאוד למטרוניתא ולנשמתו כנודע מכמה טעמים.
(תיקון ליל שבועות להרמ"ז בסו"ס טוב הארץ למהרנ"ש)
ד) הלומד זוהר, אעפ"י שאינו מבינו, הקב"ה מתקן דבריו
הלומד הזוהר, אפילו אינו יודע ואינו מבין מה שמוציא מפיו, הקב"ה מתקן דבריו. וכך אמרו קמאי וסמכוהו אקרא ודגלו עלי אהבה, אל תקרי ודגלו אלא ודילוגו. ועיין בהרב חיד"א בקונטרס טוב עין בשם ה"א ז"א וכו'.
ולפ"ה יתפרש לרמוז לו, דאע"ג שאדם הוא כבהמה ואינו יודע לקרות, עכ"ז משמיא יכפלו לו שכרו. ויש רמז בפסוק אדם ובהמה תושיע ה', דתיבות תושיע ה' עם התיבות וב' כוללים של תיבות יעלו כמס' תיבות זה"ר תיקוני"ם בדקדוק צ"ח.
(הקדמת המוצאי לאור ס' התיקונים דפוס ליוורנו)
ה) ללמוד זוהר ותיקונים או זוהר חדש קודם התפילה
קודם התפילה למעט בדיבור כל מה דאפשר, וללמוד איזה ענין בזהר הק' או בתיקונים או בזהר חדש.
(סדר היום ואזהרות הקודש בס' בית אהרן)
הבעש"ט צוה לאנשיו שקודם כל תפילה ילמדו מאמר זוהר ותיקונים.
(ליקוטי תורה (טשרנוביל) הדרכה ז', דף ט' טור ג')
ז) לימוד הזוהר מוביל לתשובה באמת
א. וירבה בימים אלו [ימי אלול] בצדקה ובלימוד זהר ותיקונים ותהלים.
(מורה באצבע סי' ח' קטע רמ"ח)
ב. לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מ"מ נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן דעתו על פשט הפשוט, אבל ס' הזוהר מן הסודות עצמן בגלוי, והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג.
(שם סי' מ"ד)
ג. צריך לשוב באמת על חטאות נעורים ולהתענות חמשה שנים רצופים יום אחד בשבוע וכו' ולהיות ניעור כל ליל שישי וללמוד באותו לילה תנ"ך, משנה, גמרא, זהר, ר"ח, תיקונים, עין יעקב וכו'.
(ליקוטי תורה (טשערנאביל) הדרכה א')
ד. אדם שפגם ונפסק החבל שהוא קשור כמאמר יעקב חבל נחלתו, ולבו מטומטם ואינו יכול לדבר דיבורים זכים, אז צריך להתבונן מגדלות הבורא יתברך איך שממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מיני'.
וזהו יראת ה' ראשית דעת, דעת היא לשון התבוננות ובינה ליבא, זהו חכמה בלב. ועיקר הוא ע"י התורה, כמו שכתוב בשם הבעש"ט שצוה לאנשיו שקודם כל תפלה ילמדו מאמר זהר ותיקונים וכו'.
(שם הדרכה ז')
ח) הזהר קדוש ונורא, אך אין ערכו כהתיקונים
א. על ספר התיקונים לבד לא יספיקו אלפים ספרים לבאר עוצם ריבוי הסודות שיש שם, אשר לא יכילם הרעיון, כידוע לכל גדלות קדושת התיקונים הקדוש, אשר כל עורות אילי נביות לא יספיקו לבאר סודותיו ורמזותיו.
(שיחון הר"ן סי' רפ"ה)
ב. הפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלות קדושת התיקוני זהר. והי' רגיל לעסוק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול. ואמר, שבספר התיקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'.
(שם סי' קכ"ח)
ג. בלימוד הזהר הי' בוכה הרבה עד שיזכה להבין.
(שם סי' ח')
ד. פעם אמר כמתמי', אצל העולם הכל שוין ספר הזוהר והתיקונים. והמובן מדבריו הי', שבאמת יש חילוק גדול ועצום בין ספר הזהר הקדוש ובין ספר התיקונים, אף על פי שספר הזהר הוא קדוש ונורא מאד, אין לו שום ערך נגד קדושת וסודות של ספר התיקונים.
(שם)
ט) על ידו יכולים לראות נועם ה'
כתיב מבשר"י אחזה אלוק', ר"ת מתורת רבי שמעון בן יוחאי.
(בית אהרן, ל"ג בעומר)
מי שלא זכה להבין הזוהר, אף על פי כן ילמוד, כי הלשון של הזוהר מזכך הנשמה.
(אור צדיקים להר"מ פאפריש, סימן א' ס"ק ט"ז)
יא) סגולה להנצל מחכמות חיצוניות
כל ספר הזהר מיוסד על מוסרים גדולים עד אין שיעור, ובפרט להיות מרכבה ליחוד קוב"ה ושכינתי', ומעיר עיני ישנים מתרדמתם, ומסיר לב האבן, אם אבן הוא נימוח, וגם הוא סגולה להנצל ממים הזידונים מים המרים המאררים חכמת החיצוניות, וכל הטועם ממנו יטעום בעצמו אשר אין חכמה בעולם כחכמת עמקו סתרי טעמי תורה, וכל החכמות מבלעדה לאפס ותוהו נחשבו.
(מהרצ"ה מזידיטשוב זצ"ל בספרו סור מרע ועשה טוב)
א. ע"ד דאיתא שלשון הזוה"ק הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאמר, כמשל הנכנס לחנות של בושם, אעפ"י שלא לקח כלום, מכל מקום ריח טוב קלט עמו.
(דגל מחנה אפרים בליקוטים ד"ה ישקני)
ב. ילמוד בספרי קבלה, ואף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים, כי הם מסוגלים לטהר הנשמה.
(סידור האריז"ל לר' יעקב קאפיל ז"ל, בסדר כוונת הלימוד)
ג. אמר הבעש"ט ז"ל, בג' דברים הכלל היפך ממה שאמרו אחד המרבה ואחד כו' ובלבד שיכוין, אלא אחד המכוין כו' ובלבד שירבה, אמירת הזוהר מסוגל לנשמה, שקידת מקוואות מטהר הגוף, נתינת צדקה, אמרז"ל הנותן סלע לצדקה בשביל שיחי' בני הרי זה צדיק גמור, דעכ"פ מחי' את העני.
(ס' נתיב רש"י, בשם "מורי", ה"ה הרה"צ ר' הלל מפאריטש)
ד. יעסוק בספר הזוהר אע"ג דלא ידע ולא מבין מאי קאמר, מכל מקום הלשון של הזוהר מסוגל לשכינתא ולנשמתא לקרוא בו יותר מכל עסק התורה.
(ס"י)
ה. וכמו ששמענו בפירוש מפי אדמו"ר הזקן בליאזני, שיש בחינת טמטום המוח וכו', ולזה מועיל קריאת דברי הזוהר הקדוש אף דלא ידע מאי קאמר.
(חנה אריאל, להרי"א מהומיל, שמות ע' ס"ד)
יג) להנצל ממחשבות זרות בעת התפילה
א. שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ סגולה למחשבות זרות בעת התפילה הוא ג' דרכים וכו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר, ולכן כיון שג' דברים אלו אינם צריכים כוונה, לכן מועילים לטהר המחשבה ממחשבות זרות.
(ס' מגדל עז, מאמרי דא"ח מאדמור"י חב"ד, ע' תכ"ו)
ב. י"ג דברים הם להסיר כל המונעים בתפילה וכו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חכמת אמת.
(לקוטי תורה פ' תבוא)
יד) הרוצה להתדבק בקונו ידבק בזוהר הק'
שמעוני אחיי וריעי החברים המשתוקקים ומבקשי אמת אמיתת עבודת הלב לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, נפשי תשתוחח ותדבק בספר הזהר, כאשר ידוע ומפורסם סגולת ספר הזוהר וכו'.
(ס' סור מרע ועשה טוב)
ותאמין לי אחי, מי שאינו לומד זאת החכמה הוא כמו הדר בחו"ל ודומה כמי שאין לו אלוק"י, אחר שהתאות מתגברים והיצר מסית ומכניס באדם ספקות בהאמונה, אבל המשים נפשו בכפו ועוסק בחכמה וכו' ובזהר להבין, נתבשר בלב כל חכם לב השגת החכמה ויראת שמים הרוממת צח וצלול ואמת, ולא ישאר לו שום ספק בדרכי ה' המפליא פלאות, ויעמוד על עקרי עניני אלוקות אלוק"י ישראל, ולא ישאר לו שום ספק וקושיא כלל.
(ס' סור מרע ועשה טוב)
ותכלית הדברים, כשתדבק נפשך בספרי יראים, שתראה בכל עת חיובך לבורא כל עלמין, ובפרט בספר הזהר עיקרא דכולא, והוא ילהב לבך בשלהובא דאשא, ספר הזהר הוא המפתח והוא הסוגר.
(ס' סור מרע ועשה טוב)
הוה מרגלא בפומי' דרבינו מזידיטושב לאמר תמיד לאנ"ש ותלמידיו ולכל באי ביתו, כי רק הלימוד הקדוש הזה הוא שדברה תורה שהוא מגן ומחסה נגד המקטרגים ונגד היצה"ר, שיזכו לתקן את נר"ן שלהם, נקי ובר מכל סיג ופגם, לטהר ולקדשם בקדושה עליונה.
פעם שאלו רבינו לאחד התלמידים החשובים, מדוע לא לומד בזוהר הק' והתיקונים ובכתבי האריז"ל, וענה בשברון לב: רבי, מה אעשה כי ללימוד הקדוש הזה צריכים קדושה יתירה וטהר גברא, ואני אין בי זאת, ואיך אוכל לגשת לקודש קדשים ללמוד. ואמר לו רבינו: אם אינך עוד קדוש וטהור צא ולמד לימוד הקדוש הזה ותדבק בו וכזה ראה וקדש, ואז תתקדש ותתטהר, כי אי אפשר בדור הזה להשיג דבר מה בלעדה.
(הקדמה לס' צבי לצדיק)
יח) ע"י הזוהר וכתבי האריז"ל נעשה האדם כבריה חדשה
למדן משפה ולחוץ לא יטעם לעולם אור התורה ולא יתחדש לו שום אור, וכל החידושים שסובר כמחדש בסברות זרות וגרסות בהבל הבלים הם היפך הלכה אמיתית ולטהר את הטמא וכו', והזהר שהוא מאיר העינים מתוק לנפש ישראל המשכלת, שיתחדש לו בכל עת רגע אור חדש ממש עד שנעשה בריה חדשה על ידי הזהר ומרן האריז"ל.
(היכל הברכה דברים דף כ"ח)
יט) ע"י לימוד בתיקונים הבין שנמתקו כל הדינים
כאשר התעוררתי בחצות הלילה וראיתי שאגרת א' מונחת לפני, אשר בעוד חבלי שינה על עיני לא יכולתי לקרותו, עד אשר למדתי תורתי בספר תיקוני הזהר הקדוש, והוא עד מחצית שעה ב', ואז נזכרתי לקרות האגרת של מכ"ת, והבינותי על ידו מאמר הזהר הנזכר שנמתקו כל דינים וכו'.
(ספר עבודת ישראל, ליקוטים בסופן)
בנידון שאר הלימוד יהי' בזה האופן, מי שהוא בעל עסק גדול יהי' רוב לימודו בזהר הקדוש, אף כשאינו מבין, כי מה איכפת לי' שאינו מבין, אפילו הכי הוא סגולה.
(מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים דף תקע"א)
כא) סגולתו לאור נפשו באור החיים הנצחיים
כבר קדמוני רבנן תקיפי לקדושים אשר בארץ המה בנהירן להו שבילי דנהר דע"ה, להודות ולהלל ולשבח בשבח המגיה כזהר הרקיע על ספר הזהר הק' לעיני כל ישראל לכל דיירי ארעא, הלא לאמונה גברו באר"ש טובה ורחבה מכאן מודעא, המה בחכמתם גלו לנו רז זה כי יקרא בספר התורה זה קריא"ה נאמנה, קול שישנו בלמידה, לו ניתנה פריע"ה, הנה שכרו אתו בית ק"ל, ומצאנו לעולם שלימו טוב בתשלומי כפל ארבעה, ואף כי אין איש בביתו לחם ושמלה, ולא נהירן לי' שבילין דשמיא כשבילין דארעא, מכל מקום זה חלקו מכל עמלו, יעשה לו סגולה ונפשו ל"ו חיה, לאור באור החיים הנצחיים, יהיב רחמנא שבעא.
(מתוך לשון הסכמת הרבנים דק"ק ליוורנו לספר הזהר דפוס ליוורנו)
*
) התיקונים - סגולתן למתק הדינין
תיקוני זהר. נ"ל שנקרא ספר התיקונים, כי מדבר בכאן בזה הספר מיחודים וצינורות הספירות, והם נקראים בלשון הקודש הזה תיקונים, כמו שאמר (בתיקון א') [בהקדמת התיקונים] אנת הוא דאפיקת עשר תיקונים וקרינן להון עשר ספירות.
והנה הספירות הם היו נקודות וכו', ורוב דברי זה הספר הולך ע"ד צירופי השמות ויחודים, והם עצם עולם התיקון ממ"ה וב"ן החדש על ידי התייחדם בצינורי הספירות לאסתכלא אנפין באנפין למתק הדינין. לכן נקרא זה הספר תיקונים, כי מדבר ביחודים תיקון עולמות, לבבר וללבן הטיב מן הסיגים והפסולת ע"י יחודי שמות הקדושים בכלים מכלים שונים לפי הזמן והשעה והעולם אשר הוא מדבר בו הקדוש הזה. משא"כ ספר הזהר שרוב דבריו סובב על עצמות המדות בדרך חיים ותוכחות מוסר ואינו מדבר מן יחודים זולת במקומות מועטים ובספרי אדרא וספרא דצניעותא.
(הר"ר צבי הירש זידיטשוב בריש ספר התיקונים שלו)
*