הקדמת המחבר. בלב נדכה ידבר.

לאל עליון ישפך שיחו. ולפני אנשים יציע רוחו.

ישמחו השמים ותגל הארץ. השמים אלו אנשי אלהים בעלי מדרגות גבוהות. והארץ אלו אנשים הבינונים. בצאת ספרי זה לאור עולם. ואם אמנם ידעתי כי ספרי זה לא בשמים הוא. כלומר שלא נצרך לאנשים הגדולים הדומים למלאכי אלהים אשר עולים בסלם החכמה השמימה. אבל הלא ישמחו גם המה בגילת הארץ. בראותם התעוררות מאנשים הבינונים ללמוד ולהבין מאמרי הזהר הקדוש. כי זה אות שקרובה הישועה להגלות. כדברי אליהו לר' שמעון. וז"ל. רבי רבי כמה זכאה אנת דמהאי חבורא דילך יתפרנסון כמה עלאי עד דאתגליא לתתאי בסוף יומיא. ובגיניה ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו וכו'. ובמקום אחר איתא. וז"ל. וכמה בני נשא לתתא יתפרנסון מהאי חבורא דילך כד אתגליא לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא. ובגיניה וקראתם דרור בארץ וגו'. ועוד איתא. וז"ל:

ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא. וכידוע שיש עוד הרבה מאמרים מפוזרים בהזהר וזהר חדש ותקוני הזהר המלאים זיו ומפיקים נוגה טובת כנסת ישראל אשר תצמח ע"י למוד ספר הזהר. ואין לומר שזאת מוסב רק על גדולי הדור בלבד שהם אחד בעיר ושנים במשפחה. כי מה שאומר אתגליא לתתאי בסוף יומאי ובדרא בתראה. מורה שמלבד זאת שזה כמה מאות שנה שנתגלה ספר הזהר ושלומדים בו רק יחידי סגולה. עוד תבא התגלות חדשה לכלל ישראל. שגם הכלל ישראל עתידים לטעם מאילנא דחיי.

וכן איתא בספר חסד לאברהם מהר"א אזולאי זצ"ל. וז"ל. ודע כי עיקר כוונת הרשב"י ע"ה בחבור הזהר היה לזה להיות אור הלאומי [היינו השכינה] באפס שפע באין תומך ובאין עוזר לה. ורצה לעשות לה סמך ליחדה בבעלה יחוד מועט ע"י חבור הזהר וכו'. וספר זה עתיד להתגלות בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה. וכל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה. כי העבודה זו המועטת בזמן הזה היא יותר חשוב מכל אילי נביות שהיו בזמן שהיה ביהמ"ק קיים וכו' ע"ש. הרי מבואר גם מדבריו שעתיד ספר הזהר להתגלות בהתגלות חדשה מפורסמת בדור האחרון. והתגלות זו היינו התפשטות בין הכלל ישראל. אפילו בין אותן שהם בזמן הזה במדרגת בינונים.

אמנם נשפטה נא ונראה בעיני המדע איך תוכל להיות התגלות הזאת אם לשון הזהר הוא בשפת ארמית שאינה מובנת כל כך כי אם ליחידי סגולה. היקנה אדם ספר שאינו מובן. ואנו רואים בעוה"ר שספרי מינות מתרבים מאד בעתים הללו  וקוניהם מרובים וכמעט צודים נפשות בחרמם עי"ז שמיפים ספריהם בכל מיני יופי. והעיקר שנכתבו בלשון צח וקל. וספרים הקדושים המלאים זיו של אור התורה הקדושה מונחים בקרן זוית. ובפרט ספר הזהר הקדוש שמביטים עליו כעל דבר נסתר שאינו מובן כמו על איזה קמיע. ולא שדי אינש זוזי בכדי.  ואחד מאלף כמעט אשר דברי האזולאי בעל עבודת הקדש זצ"ל נכנסים בלבו שכתב שם בספרו. וז"ל. למוד ספר הזהר מרומם על כל למוד בשגם לא ידע מאי קאמר.  ואף שיטעה בקריאתו. והוא תקון גדול לנשמה וכו'. שספר הזהר מן הסודות עצמן בגלוי. והקורא ידוע שהם סודות וסתרי תורה. אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג עכ"ל. אבל גם הם המאמינים בדברי האזולאי אם אינם מבינים דברי הזהר הלא קוראים ומצפצים ומהגים בו בלי שום רגשי התפעלות הלב. כיון שאינם מבינים מה שידובר. ואיך יוכל באופן הזה ספר הזהר לבא להתגלות חדשה ולהתפשט יותר בין הכלל ישראל. ומה גם שיש לומר שדברי בעל עבודת הקדש אינם אמורים רק על הסודות והסתרי תורה שבספר הזהר כמו שנזכר שם בפירוש. אבל הלא בערך ב' חלקים מספר הזהר יכול להיות מובן כמעט לכל בר דעת. לולא זאת שהוא בלשון ארמית. ושהדי במרומים שהרעיון הזה לא נתן שנה לעיני ומנוחה לנפשי זמן רב. והכריח אותי בחזקה לקחת עלי עבודה קשה כזו להעתיק מספר הזהר בלשון הקדש כל המאמרים המבארים עומק הפסוקים אשר יוכלו להיות מובנים לכלל ישראל לכל מי שהוא רק בכלל הלמוד. וגם ללקט אותם מן המקומות המפוזרים בכל חלקי הזהר ולסדרם על מקומם בכל סדרא וסדרא. כדרך שעשה בעל ילקוט השמעוני על המדרש.

והנה כאשר החלותי לעסוק בזה ראיתי כי לא ראשון אנכי ברעיון הזה. כי הלא הרב חיים ויטאל זצ"ל היה לו ספר הזהר בלשון הקדש. כמו שמובא בפירושו "דרך אמת" שעל הזהר בבראשית דף (לד:) ובמשפטים דף (קטו:) מזכיר בדרך אמת ספר זהר קטן. מוכח מזה שכבר הי' בעולם זהר מלוקט מן הזהר הגדול שלא הי' נמצא בו כל הזהר בשלמות. וכן קם גדול אחד בימי השל"ה והלבוש ה"ה הרב הקדוש וכו' מוה"ר ישכר בער זצ"ל בעל המחבר פירוש "אמרי בינה" שעל הזהר. והעתיק מאמרי הזהר המובנים בנקל על לשון הקדש וסידר אותם על סדר הפרשיות שבתורה ויקרא ספרו בשם "מקור חכמה". והרב הקדוש בעל השל"ה זצ"ל וגם הגאון מוה"ר מרדכי יפה בעל הלבוש זצ"ל ועוד גדולי הדור הסכימו על הדפסת ספרו. וכתב שם בהקדמתו שחבורו זה יהיה לעזר ולהועיל שכל דברי הזהר יהיו פתוחים ומבוארים לעין כל קורא בו. וז"ל בהקדמתו:

אמר הצעיר ישכר בער וכו' אחר אשר כל דברי הזהר הם על שני פנים בנוים. האחת דעת בפשוטי יושב הכתובים דברים מתוקים מנופת צופים אשר המה סלם לעלות למעלה בית אל. והשנית ידיעת העליונים על פי הסוד הנעלם והיא חכמת הקבלה. בשמן משחת קדש בלולה. ולמעלה מן השכל עולה. ולכן בעיני אנשי הדור אין מסלתה צלולה. כי בה לא יחפוצו. וממנה לא יתרצו. והאמת במקומה עומדת. באמת וביושר מצומדת.

על כן נדבה רוחי לחבר ספרי זה משפטי הזהר איש איש על מקומו בלשון צח ונקי להיות חיבורי זה נחמד אף נעים בעיני הרואים וכו'. ומאחר שאין תועלת בהבאת דברי הזהר בלשונו כהויתו וצורתו מכמה פנים. האחד הוא באשר שכל דברי הזהר הם סתומים וחתומים לרוב המון בני העולם. ועוד יש כמה טעמים לדבר כהנה וכהנה. בכן אמרתי להעמיד חבורי זה בלשון קצר וצח להיות לעזר ולהועיל לכל יוצא צבא בצבא העבודה דת תורתנו הקדושה. ונוסף על זה באשר שכל דברי הזהר יהיו בעזהי"ת פתוחים ומבוארים לעין כל הרואים וקורים בו וכו'. עכ"ל.

אבל כל מבין וראה שספרו לא פעל מטרת המחבר. כי אין גם אחד שהתלמד  מספרו להבין דברי הזהר. יען כי חסר בו שתי אלה. אחת. שאין מאמרי הזהר נעתקים בו ללשון הקדש מלה במלה. שנית. שאין דברי הזהר מוצגים בצד ההעתקה. כי רק ע"פ שני אופנים הללו יוכל הספר להיות לעזר  ולהועיל להבין כראוי סגנון לשון הזהר. להתלמד מזה להבין בהזהר גם במקום אחר כמובן.  ומלבד זה נראה ברור שהספר "מקור חכמה" לא נדפס כלו. כי רק על פרשת בראשית ופרשת נח הובאו בו מאמרי הזהר המובנים. ומשם והלאה נשמט ונחסר בכל פרשה ופרשה יותר ויותר. ולא נדפס על שאר הפרשיות רק זעיר שם זעיר שם.

ועל כן בראותי שספר כזה הוא נחוץ מאד. ותועלת  ותקון גדול יוכל לצמוח מספר כזה לכלל ישראל. חגרתי שארית כחי ואוני מתוך עמל ותלאה לחבר ספר כזה שיהיה שלם בשלמות הראוי בהעתקה צחה וקלה כדרך לשון המדרש. וגם הצגתי בצדו מאמרי הזהר שנעתקו. וציינתי מקום מקור מוצאם. ובכל המקומות שחסרתי מדברי הזהר מחמת שהייתי מוכרח לקצר שם בשביל הפסק ענין אחר או דרוש אחר. רשמתי במקום הזה ב' נקודות כזה.. ואם בסוף מאמר רשמתי קו שוכב כזה - וגם הצגתי בדברי הזהר וכן בהעתקת הלשון קדש נקודות המפסיקות. וגם בהגהה מדויקת. כי בעת העתקתי היו לפני איזה ספרי זהר מדפוסים שונים. וכ"ז עשיתי בשביל להקל על הקורא שיבין בנקל כדי שיוכל ללמוד בחשקות כראוי. ברגשת התפעלות הלב. ולא רק מן השפה ולחוץ. וכן גם בשביל מטרה זו פירשתי בעזרת החונן לאדם דעת כל המקומות שהם קצת מקושי הבנה בפירוש מיוחד אשר קראתיו בשם זיו הזהר. ולא יאמר עוד הלומד בספר הזה צר לי המקום להבין בו. ובודאי בעזהי"ת תצמח מזה טובה גדולה לכלל ישראל אם יתפשט ויתפרסם למוד ספר הזהר בעולם בין הכלל ישראל. כי אין דבר שמחזק את האמונה ומתקן את הנשמה ומטהר את הלב למדות טובות כמו למוד ספר הזהר הקדוש. אשרי כל הוגה בו כי יפקחו עיניו ממש ולא יהיה עוד בכלל איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. ונזכה בזה להקים סוכת דוד הנופלת ולגרום השפעת השפע הקדושה לכנתס ישראל במלא חפנים נחת ולגאולה שלמה בקרוב. אכי"ר.

עתה באתי להזכיר כאן דברים חוצבים להבות אש בענין זה מה שכתב הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם אשר כל רז לא אניס ליה מוה"ר אברהם אזולאי זצ"ל בספרו היקר חסד לאברהם. וז"ל במעין הראשון נהר כ"ד.

ודע כי עיקר כוונת הרשב"י ע"ה בחיבור הזוהר היה לזה. להיות אור הלאומי באפס שפע באין תומך ובאין עוזר לה. רצה לעשות לה סמך ליחדה בבעלה יחוד מועט ע"י חיבור הזוהר במה שהיה הוא וחביריו עוסקים בסודות התורה שזה גורם ליחוד קב"ה ושכינתיה ע"י הסוד. שסוד הוא ר"ז בגימטריא או"ר. וגם שע"י החיבור הזה יהיה ביטול הקליפות וקלפות העונות והשבתת הקטרוגים. אשר לוהטים בכל עת ובכל שעה נגד מדות הקדושים והשמות הקדושים שהם בסוד השכינה הקדושה ונגע בני ישראל. והעוסק בתורה נקרא קלע וחרב ורומח שהם בחינות סודות כדי להצילם ברעתם ע"י חיבור זה. וספר זה עתיד להתגלות בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעדא לשכינה הקדושה כנזכר. והנה כל אותן שיזכו אליו  יזכו לגאולה. כי העבודה הזאת המועטת בזמן הזה הוא יותר חשוב מכל אילי נביות בזמן שהיה בית המקדש קיים. וכו' עיי"ש עוד. עכ"ל.

ואני תפילה לאל חיי. ויהי נועם ה' אלהינו עלינו. ומעשה ידי יכונן ומכל מכשול וטעות ישמרני. ובאור התורה הקדושה יאיר עיני. ויחזקני ויאמצני. ומן התשת כחי יחלימני. וממצוקתי יוציאני. ויזכני לי ולזרעי עד עולם בכלל כל ישראל ללמוד התורה הקדושה שלמה מתוך נחת והרחבה. ונזכה לראות בבוא לציון גואלנו במהרה בימינו אמן.