ליקוט נפלא אודות תורת הח"ן

א) שכר לימוד חכמת הקבלה וחיוב הפלפול בה

א. לית אתר פנימאה כאינון דידעי רזא דמאריהון וידעי לאתדבקא בי' בכל יומא, על אילין כתיב עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, מאי למחכה לו, כד"א חכה את איוב בדברים, ואילין אינון דדחקין למלה דחכמתא ודייקין לה ומחכאן לה למנדע ברירה דמלה [פירוש סודות התורה ומאמר הזהר דייקין להם בדקדוק גדול ומחכאן ומקוים לדעת ברירה דמלה, ניצוצי אורות שם], ואשתמודען למאריהון, אילין אינון דמאריהן אשתבח בהון בכל יומא, אילין אינון דעאלין בין עילאין קדישין, ואילין עאלין בכל תרעי דלעילא, ולית מאן דימחי בידיהון. זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמא דאתי. (זהר חלק א’ דף ק"ל ע"ב)

ב. ואף אם יתעסק בפשוטי הדברים בחכמה הזאת, לא ישיג המדריגה הזאת, אלא כאשר יפלפל וייטיב עיונו, ואם לא ישיג בפעם אחת וב' חכה, כי בהתמדת העיון ישיג, אז נקרא מחכה וישיג המדריגה הזאת, שאז משתמש בחכמה ובינה, כי החכמה הם ראשי פרקים שנמסרו לנו ונמצאו בספרי הרשב"י ע"ה, ובינה הוא להבין דבר מתוך דבר ולהתפלפל ולדקדק הרבה בחכמה ואז יצא לו סוד, והרי הוא מחדש חידוש בתורה שמעלתו גדולה.

ג. והארכתי בזה להוציא מלב הטועים האומרים שאין לפלפל בחכמה הזאת ולא לחדש בה דבר, ונתלו במה שמצאו בזהר פרשת בראשית עונש המחדש בחכמה הזאת מה שלא קיבל. וטעו בהבנת הדבר, דהיינו דוקא המחדש חס ושלום הקדמה בענינים העליונים שלא קבל, אמנם לפלפל בראשי פרקים ולחדש מתוכם הקדמה מורכבת על ראשי פרקים הידועים, הן הן הדברים החשובים לפני הבורא. שאם לא תאמר כן, אם כן מה שכר העוסק בה או בשאר התורה ומה ענין אומרם אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בה אם לא נתן רשות להתעסק אלא במה שלמד. (אור החמה לזהר שם, בשם הרמ"ק זלה"ה)

ב) לימוד חכמת האמת פועל עשיית המצוות כתיקונן ובאהבה רבה, ומגיע מזה תועלת לענין התפילה

מצידה יזכה העוסק בה לחיי העולם הבא אפילו שישגה בה, וראוי שלא יתרשל ממנה (אף על פי שיבואו עליו תוכחת מוסר כי מה תוחלתנו בעולם הזה אלא לקנות חיי העולם הבא). ותועלותיה ידועה, כי מלבד היות האדם מצידה יודע את קונו ויודע סתרי תורה וטעמי המצוות המתוקים מדבש ונופת צופים אשר מצידם היא משיבת נפש, כי הנפש מזדככת בהם ומתבודדת עם קונו, גם כן ימשך ממנה עשיית המצוות כתיקונן ובאהבה רבה, והיא המלהבת אותו לעשות בשלימות, ועל זה אמר החכם מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכו'. ועוד  יגיע לנו ממנה תועלת נמרץ בענין התפילה. (של"ה הקדוש מאמר ראשון)

ג) ספר הזהר הוא מגן לישראל כתיבת נח

א. האי חיבורא איהו כגוונא דתיבת נח (תיקוני זוהר חדש דף ע"ב ע"ד), פירוש, כי חיבור זה שנקרא ספר הזוהר הוא כמו תיבת נח, שבו היו מינים הרבה ולא הי' קיום לאותם המינים והמשפחות כולם אלא על ידי כניסתם להתיבה, כן הוא ממש כי על ידי סוד הגלות וכו' ומגיע פגם לצדיקים כולם והחשכת מאורי אורם כמעט טועמת מר ממות, ולזה לקיומם שלא ישלוט הגלות בהם הי' להם סוד החיבור הזה כענין תיבת נח ממש, לתקן מחץ מכת הגלות ומי מבול החיצונים המחשיכים וכו', אלא תהי' אור שכינה מאירה קצת ומלבשת הצדיקים, כן יכנסו הצדיקים אל סוד אור חיבור הזה להתקיים.

ב. וכך סגולת החיבור שמיד שעוסק בחשקו אהבת ה' ישאבנו כשאיבת האבן השואבה את הברזל, ויכנס אליו להצלת נפשו ורוחו ונשמתו ותיקונו. ואפילו אם יהיה רשע, אין חשש אם יכנס, מפני שאין כניסתו כניסה אלא יהיה לו אחת מהשתיים, או יחזירנו בתשובה ויהיה צדיק ויכנס בו, או ידחנו דחי' גמורה ויפרש עצמו, כענין תיבת נח שהיה דוחה הרשעים ואותם שחטאו מן החיה והבהמה. (אור יקר, שער א' סימן ה')

ד) לימוד הזוהר מתקן עולמות העליונים; לימוד התיקונים מתקן עולם העשיה

א. כתבו המפרשים וזה לשונו: דהלומד בזוהר הקדוש מתקן עולמות העליונים, והלומד בתיקונים מבריח הקליפות ומתקן עולם העשיה. ומזה הטעם יסד רשב"י הזוהר הקדוש בחשבון גדול וספר התיקונים בחשבון קטן. וזה שכתוב ויברא אלקים את שני המאורות הגדולים, רמז לס' הזוהר הקדוש וספר התיקונים, טובים השנים וכו', אך החילוק בין זה לזה, זה בחשבון גדול וזה בחשבון קטן. לכן אמר המאור הגדול, הוא הזוהר הקדוש, לממשל היום וכו', ואת המאור הקטן, רמז לספר התיקונים שבא בחשבון קטן, לממשלת הלילה, רמז לעולם העשיה. הרי שלימוד בהם הוא דבר גדול לתקן עולמות בשמים ובארץ.

ב. על כן ראוי ללמוד בזוהר הקדוש ובספר תיקונים, אשר הם מלאים זיו ומפיקים נוגה בסתרי תורה, גם דלא ידע מה קאמר. ועל ידי לימוד הנסתר בורא שמים חדשים, ועל ידיי לימוד הפשט בורא ארצות חדשות, כמו שנאמר כי כאשר השמים החדשים וכו'. ובזה רמזו רז"ל ושמים בזר"ת תכן, נוטריקון ז'והר ר'עיא מהימנא ת'יקונים. (ספר חסד ואמת לחיים חורי ז"ל) [ועיין גם כן לעיל פרק י' ס"ד מספר בן איש חי בהקדמתו לספרו בניהו].

ה) לימוד הזוהר דרך בקיאות בלבד

א. אמר מורי [האר"י] זכרונו לברכה להר"א הלוי עצה טובה לענין השגה, שילמוד בזוהר דרך בקיאות בלבד בלי שיעמיק בעיון ארבעים או חמישים עלין בכל יום ושיקרא בספר הזהר פעמים רבות. (שער רוח הקודש)

ו) ראוי לקבוע שיעורו בלימוד הזוהר והתיקונים באופן שישלימם כל שנה

ויתנהג בדרך זו שיראה לסיים זהר ישן וזהר חדש והתיקונים בכל שנה. אך אם ילמוד סדר הפרשיות של הזוהר הקדוש על סדר השבועות, לא יספיק לפעמים שנים ושלשה שבועות בפרשה אחת, דהיינו בפ' גדולות. לכן ראוי שיקבע שיעור הלימוד מזוהר הקדוש ותיקונים ג' דפין בכל יום, שיוכל להשלים כל הזהר ישן וחדש ותיקונים בכל שנה, ואחר לימוד ג' דפין יקבע לימודו בשאר ספרי המקובלים, וילמוד ספרי המקובלים על סדר שיכול עד שיסיים כל ספרי המקובלים הנמצאים וכו', אך הזהר הקדוש והתיקונים יזהר לסיימם בכל שנה כנ"ל, וכזה יתנהג כל ימי חייו. (יסוד ושורש העבודה, שערי השישי, שער הניצוץ)

ז) לימוד חמש דפין זוהר בכל יום הוא
תועלת גדול להנפש

המקובלים כתבו, כי חמש דפין מזוהר הקדוש בכל יום הוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש להאירה ולזככה ולתקנה, והוא מרפא ותיקון לחטאים ולפשעים של הנפש. (מטה אפרים סימן תקט"ו ס"ק ז')

ח) לימוד הזוהר הקדוש באשמורת הבוקר

אם זכה ילמוד באשמורת בזוהר הקדוש, כי בזכותו יצאו ישראל מגלות שדומה ללילה. ואף שלא זכה להבינו, אף על פי כן ילמוד הלשון כי הוא מזכך הנשמה. (סידור בית אברהם לר' אברהם טכאריק זצ"ל).

ט) לימוד הזוהר הקדוש אפילו בלי הבנה חשובה לפני ה'

לימוד ספר הזוהר נשגב מאד לטהר ולקדש הנפש, ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה, הוא חשוב לפני הקב"ה, כדכתיב (שיר השירים א, ד) ודגלו עלי אהבה, פרשו רבותינו ז"ל (שיר השירים פרק ב' פסוק הביאני): ודילוגו עלי אהבה. הא למה הדבר דומה? לתינוק קטן שאינו יודע דבר ומדבר חציין של תיבות בלעגי שפה ואביו ואמו יצחקו לו ישמחו לקולו, כך יושב בשמים ישחק וישמח כשהאיש הישראלי יש לו חיבה בתורה ורוצה ללמוד אך אין דעתו משגת או אין לו מי שילמדנו ולומד כמה שיודע, בודאי עושה נחת רוח ליוצרו ובא בשכרו.

הנה כי כן אין מקום פטור למי שאינו יודע ללמוד אין טענה זו פוטרתו ליום הדין, כי יכול הוא ללמוד כמו שיודע. ונהי שבלימוד המשניות והכ"ד יש דעות שצריך להבין לפחות מהו הענין שלומד, אבל בלימוד תהלים וזוהר הקדוש אפילו באין מבין כלל חשוב ומקובל ומרוצה לפני ה'. ומי שיודע ספר ומבין דברי הזוהר הקדוש הפשוטים ימצא בו טוב טעם ודברים מתוקים מדבש ומוסרי השכל שמושכים לב האדם לאביו שבשמים.

הנה כי כן ראוי לכל אדם ליקח לו ספר הזוהר הקדוש ולא יעבור מלקרוא הפרשה מידי שבוע בשבוע, וזה גדר גדול לאדם כדי שלא ישיאנו יצרו לפנות עצמו לבטלה שהוא רעה גדולה כידוע, ויעשה זאת אפוא וינצל, שיקבל עליו סדר לימודים כגון ח"י פרקי משנה בכל יום וספר תהלים ופרשת הזוהר וכדומה, וכשלא יהיה לו פנאי יהיה לוה ופורע מיום ליום ומחודש לחודש באופן שבהיותו פנוי תיכף יפנה לשלם חובתו, אך ישכיל על דבר מראשיתו שלא יצטרך ללמוד במהירות גדול באופן שלא יהיה שוה אותו הלימוד כלום ויהיה עמלו לריק חס ושלום. וכבר אמרו (טור אור החיים סימן א') טוב מעט בכונה מהרבות בלא כונה. וכשלומד סודות הזוהר הקודש בלבבו יבין שיש צפוני סודות ורזי דרזין בכל הענינים, אך בשרו עליו יכאב על שאין לו ידיעה כלל וכלל.

ואזהרה שמענו למי שלומד ספר הזוהר הקדוש, שישמור נפשו מאד כשלומד אבא, אמא, ברא, ברתא, זעיר-אנפין, אריך-אנפין, מטרוניתא, וכן צורת אברים: רישא, עיינין, אודנין  וכדומה, שלא יצייר שום צורה למעלה חס ושלום חלילה וחס, ועל זה נאמר (דברים כז, טו) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר - בסתרו של עולם, אלא יאמין באמונה שלימה שאינו שייך למעלה אלו הענינים כלל וכלל, רק הכל אורות עליונים וצפוני סודות שאין יד שכלנו מגעת. וכל אלו המילות שנזכרו בזוהר הקדוש, הכל הוא כינויים ודרך משל בעלמא שהמשכיל יבין איזה דבר ואנחנו לא נדע ואין לנו רשות לחשוב ולצייר בשום אופן, רק נקרא בשפתינו ונקדים תפילתנו שיהי נועם ה' עלינו יהא חשוב ומקובל ומרוצה שיח שפתותינו לרצון ולעשות נחת רוח ליוצרנו ודיינו. (פלא יועץ אות ז', זהר)

י) אם אין מעטרים לימוד הנגלה השנתי בלימוד הקבלה יום אחד, לימוד המשנה אינו כלום

...ממנו [מדברי התיקוני זוהר תיקון מ"ג דף פ"ב ע"א] יודע החיוב וגודל השכר למי שלומד הקבלה, כי לימוד הזהר בגירסא בעלמא בונה עולמות, וכל שכן אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר אחד יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה כו'. ואין צורך להאריך בראיות לזה המפורשים מפי גבורות הקדוש עליון האריז"ל כו'. אלא ודאי לימודו כל השנה אינו כלום אם אין מעטרו ביום אחד בלימוד הקבלה, כי שקול הוא כנגד כולם.

וזה שכתוב [בתיקוני זוהר שם] וגרים דלא ישתדלון בהון, דוק מינה הא אם ישתדלון בהון כל אחד כפי יכולתו אפילו יום לשנה, תורתו כולה עושה פירות למעלה, וכל שכן אם קובע עת לה' שעה אחד בכל לילה אז מובטח לו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכותא דרקיעא. ודי בהערה זו למי שחננו ה' בינה והשכל. (כסא מלך לתיקו"ז תיקון מ"ג אות ס')

יא) ילמוד אדם זוהר בחשק גדול

ללמוד ספר הזוהר בחשק גדול. (הנהגות מהר' נחום מטשרנוביל זצוק"ל)

יב) מי שלא ראה אור הזוהר לא ראה אור מימיו

אשרינו מה טוב חלקינו שזכינו לאורו לילך ולהגות באמרי נועם מזיו זוהר עליון אור הק', חכו ממתקים וכולו מחמדים, מים שאין להם סוף וקץ להבין ולהשכיל במעשה בראשית ובמעשה המרכבה, ואיך להיות מרכבה להתייחד ולהשיב נפש אל מקור מחצבה ושרשה. וזאת נחלט ונשרש בנפשי אשר מי שלא ראה אור ספר הזהר לא ראה אור מימיו. (עטרת צבי פרשת בהעלותך).

שאלה? נפשי חשקה לדעת אם כל הזוהר הוא רק סתרי תורה השייך רק לבני עליה, או שיש בו גם חלק הנגלה שאוכל לעסוק בו שיביא לי תועלת לעבודת השם.

תשובה! ספר הזהר הוא עיקר כל ספרי מוסר, והוא ילהב לבך בשלהבת אש לעבודה התמימה, ספר הזהר הוא המפתח והוא הסוגר

א. בספר סור מרע ועשה טוב (דף ט"ז ע"ב) וזה לשונו: תדבק נפשך בספרי יראים שתראה בכל עת חיובך לבורא כל עולמים, ובפרט בספר הזהר שהוא עיקר כל ספרי מוסר, והוא ילהב לבך בשלהבת אש לעבודה התמימה, ספר הזהר הוא המפתח והוא הסוגר, עכ"ל.

ב. על חלק הנסתר שבו כתב בספר יסוד ושורש העבודה (שער ו' פ"ג) וזה לשונו: אין אדם יכול לבוא אל קצת השגת גדולתו ורוממותו יתברך שמו מכל לימודינו, כמו מלימוד חכמת הקבלה, וביחוד מלימוד ספר זהר הקדוש והתיקונים, חכמת אדם תאיר פניו וכו'.

החיוב לכל אחד להשתוקק לעסוק
בכל חלקי ספר הזהר

מובא במדרש ששואלים לאדם אם עסק במעשה מרכבה, שהוא כללות חכמת הקבלה, ששורשו מבואר בספר הזהר, וכן כתב האריז"ל (בתחילת שער המצות) שמי שלא השלים עצמו בעולם הזה אפילו בחלק אחד מחלקי פ'שט ר'מז ד'רוש ס'וד של התורה כפי ערכו, יצטרך לשוב ולהתגלגל עד שישלים עצמו ע"כ.

ולא יאמר אדם שהוא אינו יכול להשיג חלק סתרי התורה, כי יש כח לכל אדם להשיג את כל חלקי התורה כפי ערכו (כמבואר בספר ראשית חכמה ושלה"ק ובהקדמת ספר שער היחוד והאמונה).

ראה בהקדמת המהרח"ו לשער ההקדמות, וזה תוכן דבריו: ולא מבעיא בחלק הנגלה שבזהר, שבו בודאי יכול כל אדם לעסוק, כמו שהוא עוסק בשאר מדרשי חז"ל, אלא אפילו בחלק סתרי התורה שבזהר יכול כל אדם לעסוק בו אפילו בעיון, כמו שהוא עוסק בנגלות התורה בעיון, ומי שאינו יכול לעסוק בנגלות התורה בעיון, לפחות יעסוק בבקיאות בספר הזהר, חוץ מה שרגילים כלל ישראל לגרוס את לשון הזהר ואת ספר תקוני הזהר תמיד, ובפרט בחדש אלול, המקדש ומטהר את נפש האדם ומלהיבו לעבודת השם יתברך, שזהו כל תכלית לימוד וגירסת הזהר הקדוש אך ורק להתקרב להקב"ה ולזכות ליראת השם.

"ההשגה מתחילה מתורת הנסתר ורק אחר כך משיגים יתר חלקי התורה. ולבסוף
משיגים את התורה הנגלית." (הגאון מוילנא. סידור)

"האיסור ללמוד קבלה היה רק לזמן קצוב עד 1490. ומ - 1540 והלאה צריכים לעודד
את כולם לעסוק בספר הזוהר, מפני שרק על ידי לימוד הזוהר תבוא האנושות לגאולה
הרוחנית ולביאת המשיח. ולכן אסור להתחמק מלימוד הקבלה." (הרב אזולאי. ספר
"אור החמה").

"אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטהרה הגדולה הזו, זולת על ידי לימוד הקבלה,
שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת, מה שאין כן בדרך העסק
בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה,
אבל לא למרבית העם" (הרב יהודה אשלג ז"ל, ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות",
אות ל"ו).

"אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר, מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות
ואסונות." ("תיקוני הזוהר", תיקון 30)

"לימוד ספר הזוהר מעל ועדיף על כל לימוד אחר" (החיד"א)

"הגאולה וביאת המשיח תלויים רק בלימוד הקבלה". (הגאון מוילנא. ספר "אבן שלמה"
11,3)

"על לימוד הזוהר אין שום הגבלות..." (החפץ חיים)

"אם דורי היה שומע בקולי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזוהר, וכך היה רוכש יראת
שמים במקום חכמה חיצונית". (הרב איזיק מקומרנו, ספר "נוצר חסד")

"אני קורא לכל אחד, להקדיש כל יום לכל אחד זמן ללימוד הקבלה, מפני שבזה תלוי
ניקוי נשמתכם". (הרב יצחק כדורי)